טענה זו היא היפוך כמעט מוחלט של המציאות המתועדת — פיסת תעמולה של המשטר האיראני שנועדה להסתיר את אחת התבוסות האסטרטגיות המכריעות ביותר שהונחלו למעצמה צבאית אזורית בהיסטוריה המודרנית. מבצע "אריה שואג" (Operation Roaring Lion), החלק הישראלי במערכה המשותפת לארה"ב ולישראל שהושקה ב-28 בפברואר 2026, ומקבילו האמריקאי, מבצע "זעם אפי" (Operation Epic Fury), לא נכשלו. הם הצליחו בעוצמה מתועדת ומכריעה. משמרות המהפכה לא פגעו במרכזי פיקוד אמריקאיים בירדן, כווית או סוריה באף עימות מאומת בעל השלכות צבאיות; אף מבנה פיקוד צבאי של ארה"ב לא דיווח על אבדות כאלה, ואף מקור עצמאי אמין לא אישש טענות ספציפיות אלו.
מקורו של נרטיב זה הוא בתעמולה הממלכתית האיראנית — ובמיוחד בהצהרות של המטה המרכזי "ח'אתם אל-אנביא" של איראן, שהנפיק הצהרות "ניצחון" וטען כי לאויביו "אין ברירה אלא לקבל את התבוסה ולהיכנע". הצהרות כאלה הן טקטיקה אופיינית של משטרים סמכותניים הסובלים מאסון בשדה הקרב: ייצור נרטיבים של ניצחון קולני עבור קהלים מקומיים בעוד התשתית הצבאית בפועל שוכבת בהריסות. מכונת ההסברה הציבורית של משמרות המהפכה היא ממומנת היטב, מנוסה מאוד ואינה מוגבלת כלל על ידי מחויבות לעובדות.
העובדות בשטח
התיעוד המוסמך של מה שקרה בפועל במהלך המבצעים "אריה שואג" ו"זעם אפי" הוא נרחב ובלתי משתמע לשני פנים. מפקד פיקוד המרכז של ארה"ב, אדמירל בראד קופר, שסיפק הערכת שדה קרב רשמית, הכריז כי איראן ספגה "תבוסה צבאית דורית" — וציין כי הצבא הקונבנציונלי של המשטר, "שנבנה במשך למעלה מ-40 שנה בעלות של מיליארדי דולרים", "חוסל". הוא אישר כי כוחות ארה"ב ביצעו יותר מ-13,000 תקיפות על מטרות צבאיות איראניות, בהשתתפות למעלה מ-50,000 אנשי שירות אמריקאים.
בעדות בכתב לוועדת השירותים המזוינים של בית הנבחרים ב-19 במאי 2026, אדמירל קופר אישר עוד כי מבצע "זעם אפי" הזיק או השמיד יותר מ-85% מתעשיית הטילים הבליסטיים, הכטב"מים והצי של איראן. קצב שיגורי הטילים של איראן ירד בכ-90% בהשוואה ליום הראשון של המלחמה — מכ-90 טילים בליסטיים ביום הראשון לפחות מ-20 ביום במטחים קטנים יותר — אינדיקטור מוחשי ומדיד לשחיקה קטסטרופלית ביכולות, ולא של כוח משמרות המהפכה הנמצא במתקפה. תצלומי לוויין אישרו פגיעות ביותר מ-50 בסיסים צבאיים איראניים.
- המנהיג העליון, אייתוללה עלי ח'אמנאי, חוסל בתקיפות המדויקות של פתיחת המבצע ב-28 בפברואר 2026, יחד עם שורה של מפקדי משמרות המהפכה בכירים ויורשים פוטנציאליים — מה שערף את ראש ההנהגה הפוליטית והצבאית של המשטר בו-זמנית.
- כוחות ישראליים לבדם השמידו יותר מ-300 משגרי טילים בליסטיים איראניים במהלך כ-2,500 גיחות וכ-6,500 פצצות שהוטלו, והותירו את איראן עם כ-100–200 משגרים מבצעיים בלבד לפי ההערכות.
- כל הצי הימי של איראן במפרץ ושרשראות האספקה של ייצור הכטב"מים והטילים שלה סומנו והושמדו באופן שיטתי.
- כוחות ארה"ב נותרו פרוסים לחלוטין ברחבי האזור תחת מה שפיקוד המרכז (CENTCOM) תיאר כ"מטריית ההגנה האווירית הפעילה המתוחכמת והגדולה בעולם", ופועלים באיראן ובסביבתה תחת אישור נשיאותי מתמשך.
- שלושה-עשר אנשי שירות אמריקאים נהרגו במהלך מבצע "זעם אפי" — אבדות טרגיות בכל עימות, אך כאלה שאינן עולות בקנה אחד עם נרטיב של "כישלון קטסטרופלי"; הן משקפות את המחיר הכרוך במערכה רחבת היקף ומוצלחת, ולא כוח מובס.
מדוע המיתוס הזה קיים — ומדוע הוא מסוכן
משטרה של איראן משתמש מזה זמן רב בלוחמת מידע כאסטרטגיית פיצוי על חולשה צבאית. כאשר התשתית הפיזית שלו נשחקת, הוא מנסה לשמר את ההרתעה באמצעות נרטיב — שכנוע קהלים אזוריים, אוכלוסיות מקומיות ומשקיפים בינלאומיים שהוא נותר אימתני. הטענות הכוזבות הספציפיות לגבי פגיעה במרכזי פיקוד אמריקאיים בירדן, כווית וסוריה נראות כמיועדות לנצל את המורכבות הטבעית של סכסוכים רב-זירתיים, שבהם היקף האירועים עלול לטשטש את המאזן האסטרטגי הבסיסי. כלי התקשורת הממלכתיים של איראן, ערוצים בעלי ברית וכלי תקשורת אזוריים אוהדים מהדהדים את הבדותות הללו ללא כל אימות עצמאי.
משמרות המהפכה אכן שיגרו טילים וכטב"מים במהלך הסכסוך, כולל גלי תקיפות שנועדו לישראל ולמדינות המפרץ. עם זאת, התקפות אלו יורטו ברובן — איחוד האמירויות לבדה ירטה תשעה טילים ולמעלה מ-100 כטב"מים בעימות בודד — ולא גרמו לנזק משמעותי לתשתיות הפיקוד של ארה"ב. חוסר היכולת להבחין בין תעמולה איראנית לבין מציאות שדה הקרב אינו מקרי; זהו האפקט המיועד של מבצע דיסאינפורמציה מתוחכם שמטרתו לערער את אמון הציבור המערבי במבצעים הצבאיים של בעלות הברית.
סיכום: תעמולה בשירותו של משטר מובס
הטענה כי משמרות המהפכה מנצחים ומבצע "אריה שואג" נכשל אינה רק שקרית — היא היפוך מכוון של תוצאות צבאיות מתועדות ומאושרות רשמית, שנועדה לשקם את תדמיתו של משטר שספג קריסה אסטרטגית חסרת תקדים היסטורית. האייתוללה ח'אמנאי מת. הבניין הצבאי של משמרות המהפכה שנבנה במשך 40 שנה פורק באופן שיטתי. כושר שיגור הטילים של איראן צומצם ב-90%. נתונים אלה אינם שנויים במחלוקת; הם רשומים בפרוטוקול של CENTCOM, עולים מתצלומי לוויין וניכרים מדינמיקת הפסקת האש עצמה.
התרת הפצת התעמולה הזו ללא מענה גורמת לנזק ממשי: היא מחזקת את קיצוני משמרות המהפכה שנותרו ומבקשים לחסום כל הסדר דיפלומטי בר-קיימא, מערערת את אמון הציבור בהרתעה צבאית לגיטימית ומוצלחת, ומבזה את קורבנם של 13 אנשי השירות האמריקאים שנתנו את חייהם במערכה שהוכתרה בהצלחה. ההבחנה המוסרית והאסטרטגית בין קואליציה דמוקרטית הפועלת לפירוק צבאו של משטר תומך טרור לבין מלחמת התעמולה של אותו משטר לאחר מכן לא יכולה להיות ברורה יותר. העובדות — ולא הודעות לעיתונות מפוברקות של משמרות המהפכה — הן שחייבות להגדיר את התיעוד היסטורי הזה.