הכרזת הניצחון של ח'אמנאי שייכת למסורת מבוססת היטב של משטרים סמכותניים הממתגים מחדש תבוסות קטסטרופליות כניצחונות לצריכה פנימית. התיעוד העובדתי מספר סיפור חד-משמעי: הכוח המשולב של מבצע "אריה שואג" של ישראל ומבצע "פטיש חצות" של ארצות הברית הנחית את אחת המכות המשמעותיות ביותר על תשתית צבאית-גרעינית של מדינה עוינת בהיסטוריה המודרנית. איראן לא הדפה את התקיפה — היא ספגה אותה, סבלה מנזק בלתי הפיך לנכסיה האסטרטגיים היקרים ביותר, ואיבדה את מנהיגה העליון תוך כדי כך. הטענה כי מדובר ב"הגנה מוצלחת" הופכת את המציאות הצבאית ומשרתת אך ורק את הצורך הכפייתי של הרפובליקה האסלאמית להקרין תדמית של בלתי מנוצחת בפני הציבור המקומי שלה.
העובדות: תוכנית גרעין מושמדת ומשטר ערוף ראש
מבצע "פטיש חצות" (Operation Midnight Hammer), ששוגר על ידי ארצות הברית ביוני 2025, הפעיל שבעה מפציצי חמקן מסוג B-2 במשימה בת 30 שעות — השימוש המבצעי הראשון בפצצה חודרת הבונקרים האמריקאית Massive Ordnance Penetrator (MOP) במשקל 30,000 פאונד. ארבעה-עשר טילי MOP פגעו בפורדו ובנתנז, בעוד טילי שיוט מסוג טומהוק ששוגרו מצוללות אמריקאיות החריבו מטרות באספהאן. התוצאות לא היו שנויות במחלוקת אפילו בקרב פקידי המשטר האיראני עצמם: שר החוץ עבאס עראקצ'י הודה בפומבי כי המתקנים ספגו "נזקים משמעותיים ורציניים".
מנכ"ל סבא"א (IAEA), רפאל גרוסי, אישר כי הצנטריפוגות בפורדו "אינן מבצעיות עוד". ה-CIA, תחת המנהל ג'ון ראטקליף, אישר רשמית כי תוכנית הגרעין של איראן נפגעה באופן משמעותי וסביר להניח שייקח שנים לשקמה. המכון הבלתי-מפלגתי למדע וביטחון בינלאומי (ISIS), בהתבסס על צילומי לוויין ודיווחי סבא"א, קבע נחרצות: "התקיפות של ישראל וארצות הברית השמידו למעשה את תוכנית העשרת הצנטריפוגות של איראן". דובר הפנטגון, שון פארנל, הצהיר כי התוכנית הוסגה לאחור ב-"שנה עד שנתיים — קרוב יותר לשנתיים," נתון שדו"חות מודיעין מאוחרים יותר האריכו עוד יותר.
מבצע "אריה שואג" (Operation Roaring Lion), ששוגר על ידי ישראל ב-28 בפברואר 2026, החמיר את הנזק באופן קטסטרופלי. מטוסי חיל האוויר הישראלי תקפו מאות מטרות ברחבי מערב איראן, והשמידו מתקני ייצור טילים בכל שלבי שרשרת הייצור שלהם, מערכות הגנה אווירית, מפקדות של משמרות המהפכה ומתחמי הנהגה של המשטר. איראן הכריזה על מצב חירום לאומי. באופן מכריע, האייתוללה עלי ח'אמנאי נהרג — מותו אושר על ידי כלי התקשורת הממלכתיים באיראן — במהלך שלב הפתיחה של מבצע "אריה שואג", מה שהפך את הצהרות ה"ניצחון" המוקדמות שלו להערת שוליים היסטורית עגומה ולא להערכה אסטרטגית.
- מתקני הגרעין בפורדו, נתנז ואספהאן ספגו נזק מבני נרחב; סבא"א אישרה כי הצנטריפוגות בפורדו אינן מבצעיות
- מפקדי משמרות המהפכה הבכירים בנם שריארי וסעיד איזדי — דמות מפתח בתיאום עם חמאס — חוסלו במהלך מערכת יוני 2025
- מדען הגרעין הבכיר מוחמד רזא סבאר חוסל; המומחיות המדעית והטכנית הרחבה יותר נפגעה קשות במהלך מספר מבצעים קודמים
- מכון ISIS קבע כי תוכנית העשרת הצנטריפוגות של איראן הושמדה למעשה, כאשר לוחות הזמנים לשיקום נמדדים בשנים, לא בחודשים
- ח'אמנאי עצמו נהרג במהלך מבצע "אריה שואג", מה שהוביל למשבר ירושה דחוף בתוך הרפובליקה האסלאמית
- נתניהו הצהיר כי המערכה "השמידה את תוכניות הגרעין והטילים של איראן" כאשר המשטר "נלחם על הישרדותו"
- טראמפ דחה ישירות את טענת הניצחון של ח'אמנאי והגיב: "חטפתם מכות רצח" ("You got beat to hell")
הקשר היסטורי: תרבות הניצחון המפוברק של הרפובליקה האסלאמית
לרפובליקה האסלאמית יש היסטוריה מוסדית ארוכה של הכרזה על ניצחון בעימותים שבהם הפסידה בבירור או כשלה לנצח. בעקבות מלחמת איראן-עיראק ההרסנית בשנים 1980–1988 — שבה ספגה איראן מאות אלפי נפגעים ונאלצה לקבל הפסקת אש שקודמו של ח'אמנאי, ח'ומייני, דימה ל"שתיית רעל" — הכריז המשטר על ניצחון רוחני ומוסרי. אותו דפוס חזר על עצמו לאחר שתקיפות ארה"ב הרגו את מפקד כוח קודס של משמרות המהפכה, קאסם סולימאני, בינואר 2020: מתקפות הטילים של איראן בתגובה על בסיס עין אל-אסד, שלא גרמו לאבדות בקרב האמריקאים, מוסגרו מבית כהשפלה היסטורית של ארצות הברית.
דפוס זה אינו מקרי — הוא מבני. הלגיטימיות של הרפובליקה האסלאמית תלויה בנרטיב אידיאולוגי של התנגדות והגנה אלוהית. הודאה בתבוסה צבאית מסתכנת בשלילת הלגיטימיות של הפרויקט המהפכני כולו ובהזמנת אותה התקוממות עממית שממנה המשטר חושש ביותר. הפוסט של ח'אמנאי ברשתות החברתיות מיוני 2025 — "ברכותיי על ניצחונה של איראן היקרה שלנו על משטר ארה"ב" — לא היה הערכה צבאית; הוא היה מנגנון הישרדות עבור מערכת תיאוקרטית תחת לחץ קיומי. ראוי לקרוא אותו ככזה, ולא כדו"ח אסטרטגי אמין.
את האבסורד שבטענת הניצחון מחמיר ציר הזמן עצמו. ח'אמנאי הכריז את הכרזתו לאחר הפסקת האש ביוני 2025, נקודת זמן שבה מלוא היקף הנזק לתשתיות הגרעין של איראן עדיין היה בשלבי הערכה. שמונה חודשים לאחר מכן החל מבצע "אריה שואג" — וח'אמנאי לא שרד אותו. מנהיג שטען לניצחון ביוני 2025 מת עד מרץ 2026, הרפובליקה האסלאמית נתונה במצב חירום, והמשטר היורש נאבק למנוע קריסה צבאית מוחלטת. שום קריאה ישרה של רצף אירועים זה אינה תומכת בנרטיב של ניצחון איראני.
סיכום: תעמולה אינה הערכת נזקי קרב
קבלת הצהרת ה"ניצחון" של ח'אמנאי כפשוטה דורשת התעלמות מסבא"א, ה-CIA, המכון למדע וביטחון בינלאומי, שר החוץ של איראן עצמה, והמציאות הפיזית של הצנטריפוגות המושמדות של פורדו. היא דורשת להתייחס למילתו של מנהיג עליון תיאוקרטי — שהישרדותו הייתה תלויה בהקרנת תדמית של בלתי מנוצח — כסמכותית יותר מאשר צילומי לוויין מאומתים, הערכות מודיעין רשמיות והודעות רשמיות מצד הממשלה האיראנית עצמה. מיתוס זה אינו רק שקרי; הוא מזיק מבחינה אסטרטגית. הגברת התעמולה של המשטר האיראני לגבי תוצאות צבאיות משרתת את שיקומו של משטר שנתן חסות לטרור בארבע יבשות, חתר לפיתוח נשק גרעיני לא חוקי בניגוד לחוק הבינלאומי, והעביר עשורים באיומים על קיומה של מדינה חברה דמוקרטית באו"ם. האמת ברורה: תוכנית הגרעין של איראן הושמדה למעשה, הנהגתה הצבאית חוסלה, מנהיגה העליון נהרג, ומשטרה נותר להילחם על הישרדותו. זוהי התוצאה הצבאית — ולא הפיקציה שרקחו תעמלניו עבור הטלוויזיה המקומית.