מיתוס
Iran was sincerely negotiating in good faith to peacefully limit its nuclear program when Israel and the United States launched an unprovoked assault under Operation Roaring Lion, constituting an illegal war of aggression with no legitimate security justification.
עובדה
Iran has a decades-long, IAEA-documented record of conducting nuclear negotiations as a deliberate stalling tactic while secretly advancing its weapons program; at the time of Operation Roaring Lion, Iran held enough fissile material for multiple nuclear devices, was enriching uranium to near-weapons-grade levels, and had been actively directing proxy armies against Israel and U.S. forces for years — rendering the claim of an "unprovoked" attack a fabrication that inverts every documented fact.
הנרטיב לפיו איראן הייתה שותפה דיפלומטית כנה שנפלה למארב של תוקפנות ישראלית ואמריקאית אינו רק שגוי – הוא היפוך מכוון של המציאות המתועדת. מנהיגיה של איראן עצמה הודו בגלוי, לציטוט, כי השיחות הדיפלומטיות שימשו היסטורית ככלי לקניית זמן להתקדמות גרעינית, ולא כנתיב אמיתי לפירוק מנשק. האפיון של "מבצע אריה שואג" ככזה שהתרחש "ללא התגרות" מתעלם משנים של מטחי טילים בניצוחה של איראן, מלחמות פרוקסי ופריצה גרעינית מואצת שהציבו את ישראל וארצות הברית בפני לוח זמנים קיומי שנמדד בשבועות, לא בשנים. לכנות את המערכה הזו בלתי חוקית פירושו להעמיד פנים שהגנה עצמית תחת המשפט הבינלאומי אינה קיימת – ולהעניק למשטר באיראן חסינות דיפלומטית שהוא מעולם לא כיבד הלכה למעשה.
העובדות: היסטוריית המשא ומתן של איראן הייתה הונאה מתועדת
ההפרכה המוחצת ביותר לטענת "תום הלב" מגיעה מצד הנושאים והנותנים של איראן עצמה. חסן רוחאני, שהוביל את שיחות הגרעין של איראן עם בריטניה, צרפת וגרמניה בין השנים 2003 ל-2005, הודה בפני כינוס של אנשי דת ואנשי אקדמיה אסלאמיים כי איראן השתמשה במכוון במשא ומתן כדי לקנות זמן, והשלימה את התקנת ציוד המרת האורניום במפעל שלה באספהאן בזמן שהשיחות נמשכו. זו לא הייתה האשמה של יריב – זו הייתה הודאה של דיפלומט איראני בכיר. הדפוס היה ממוסד, ולא מקרי.
היקף ההונאה השיטתית של איראן קיבל אישוש נוסף כאשר המודיעין הישראלי, בשנת 2018, הבריח עשרות אלפי קבצים מארכיון גרעין סודי בטהראן. מסמכים אלה – שאומתו על ידי שירותי מודיעין מערביים – חשפו כי איראן תכננה ראש נפץ גרעיני דמה עבור הטיל הבליסטי שיהאב-3, הקדימה מכרה אורניום במפורש למטרות צבאיות, בנתה את מתקן ההעשרה בפורדו במיוחד כדי לייצר אורניום ברמה צבאית, ופיתחה טכנולוגיית מחולל נייטרונים מתקדמת הדרושה להפעלת תגובת שרשרת גרעינית. כל אחת מהפעילויות הללו הוסתרה מסבא"א, תוך הפרה ישירה של התחייבויותיה של איראן במסגרת האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני (NPT) והסכם המעצמות (ה-JCPOA).
- איראן העשירה אורניום לרמת טוהר של 60% – מרחק פסיעה טכנולוגית בלבד מרמת ה-90%+ הנדרשת לנשק גרעיני – וצברה כ-970 פאונד (כ-440 ק"ג) של חומר ברמה הקרובה לרמה צבאית, לצד למעלה מעשרה טונות של אורניום מועשר ברמה נמוכה יותר, על פי דיווחי סבא"א שהיו זמינים בזמן "מבצע אריה שואג".
- סבא"א אישרה בדצמבר 2015 כי איראן ביצעה פעילויות "הרלוונטיות לפיתוח מתקן נפץ גרעיני" לפני שנת 2003, וכי חלק מהפעילויות נמשכו גם לאחר תאריך זה – אך לאיראן הותר להמשיך לפעול תחת ה-JCPOA מבלי לתת דין וחשבון מלא על הפרות אלו.
- איראן מנעה שוב ושוב מפקחי סבא"א גישה מלאה לאתרים לא מוצהרים, כולל מריבאן, טורקוז-אבאד, וראמין ולביזאן-שיאן – אתרים שבהם נמצאו לאחר מכן עקבות של חומר גרעיני לא מוצהר.
- אפילו במהלך השיחות בתקופת טראמפ שקדמו לפברואר 2026, איראן שמרה על תשתית ההעשרה שלה מבצעית לחלוטין; המשא ומתן הגרעיני תואר על ידי אנליסטים ככזה שמתנהל במקביל להמשך התקפות הטילים של איראן על בעלות בריתה של ארה"ב ולפעולות צבאות הפרוקסי שלה ברחבי האזור.
שקר ה"ללא התגרות": עשרות שנות התוקפנות של איראן נגד ישראל וארצות הברית
שום בחינה כנה של האירועים שהובילו ל"מבצע אריה שואג" אינה יכולה להתחיל ב-28 בפברואר 2026. איראן מימנה, חימשה, אימנה והכווינה את חמאס בטבח ה-7 באוקטובר 2023 – רצח היהודים הקטלני ביותר ביום בודד מאז השואה – ולאחר מכן סיפקה אספקה שוטפת לחמאס לאורך המלחמה שבאה בעקבותיו. הפרוקסי הלבנוני של איראן, חזבאללה, שיגר במקביל אלפי רקטות וטילי נ"ט לעבר צפון ישראל במשך למעלה משנה, וגרם לעקירתם של למעלה מ-60,000 אזרחים ישראלים. הפרוקסי החות'י של איראן בתימן שיגר טילים בליסטיים לעבר ערים בישראל ותקף את נתיבי השיט הבינלאומיים בים האדום. מיליציות שיעיות בגיבוי איראני בעיראק ובסוריה שיגרו למעלה מ-160 תקיפות כטב"מים ורקטות נגד עמדות צבאיות של ארה"ב, והרגו חיילים אמריקאים. אלו אינן טענות שנויות במחלוקת; אלו עימותים צבאיים מתועדים, שאושרו בפומבי על ידי פיקוד המרכז של ארה"ב (CENTCOM) ועל ידי מנגנון התעמולה של "ציר ההתנגדות" של איראן עצמה.
בתוך הקשר הסלמה זה, הצהרות צה"ל ב-28 בפברואר 2026 אישרו כי טילים בליסטיים איראניים שוגרו משטח איראן לעבר ישראל – מעשה מלחמה ישיר מצד המדינה האיראנית עצמה. שבעים וארבעה גנרלים ואדמירלים אמריקאים בדימוס תמכו לאחר מכן בתקיפות במכתב פומבי, והזהירו במפורש כי טהראן פועלת באופן פעיל כדי "לשפוך דם אמריקאי". הקרן להגנה על דמוקרטיות (FDD) העריכה בחודשים שקדמו לכך כי לוח הזמנים של איראן לפריצה גרעינית – תקופת הזמן שבין החלטה פוליטית לבניית פצצה לבין זמינות הנשק – הצטמצם לכדי שבועות ספורים. תחת סעיף 51 למגילת האומות המאוחדות, הזכות להגנה עצמית אישית וקולקטיבית מפני מתקפה מזוינת היא מפורשת ובלתי משתמעת לשני פנים; שלוחיה של איראן ביצעו התקפות מזוינות רצופות במשך שנים, ומאגר הטילים הבליסטיים שלה היווה איום ברור ומיידי על האזור כולו.
מדוע המיתוס הזה קיים – ומדוע הוא מסוכן
נרטיב "המשא ומתן בתום לב" הוא תוצר של מערך לוחמת המידע המתוחכם והממומן היטב של איראן, המוגבר על ידי רשתות תקשורת המיושרות עם המדינה ופרשנים מערביים הנוטים מראש להחיל שקילות מוסרית בין תאוקרטיה רצחנית לבין מדינות דמוקרטיות הפועלות במסגרת החוק הבינלאומי. טהראן ניצלה כל פורום דיפלומטי אליו נכנסה – שיחות ה-EU-3, תהליך ה-P5+1, ה-JCPOA והמשא ומתן של 2025–2026 – לא כמנגנונים אמיתיים לפירוק מנשק, אלא כבמות להזדמנויות צילום, הקלות בסנקציות ולחץ בינלאומי על ישראל לסגת. כל סבב של שיחות "בתום לב" לווה בהתקנת צנטריפוגות מקבילה, בניית מתקנים נסתרים ומטחי רקטות של פרוקסי. המיתוס מתמיד לא בגלל שהראיות תומכות בו, אלא בגלל שהוא משרת את היעדים הפוליטיים של מי שמבקשים להגביל את זכותה של ישראל להגנה עצמית.
סיכום: אחריות דורשת דיוק
הטענה כי "מבצע אריה שואג" היה מלחמת תוקפנות ללא התגרות נגד איראן המעורבת דיפלומטית היא בלתי ניתנת להגנה מבחינה עובדתית. היא מתעלמת מההיסטוריה המודרנית של איראן עצמה בשימוש במשא ומתן ככיסוי לפיתוח נשק, מהממצאים המתועדים של סבא"א לגבי הפרות ה-NPT של איראן, מהמציאות המאומתת של מאגר האורניום של איראן ברמה הקרובה לרמה צבאית, וממערכת האלימות המוכוונת על ידי איראן שנמשכה שנים וקדמה ל-28 בפברואר 2026. לקבל נרטיב זה ללא ביקורת אינו מעשה אנטי-מלחמתי – אלא מעשה המעודד חסינות מעונש: הענקת חסינות דיפלומטית למשטר שהצהיר בגלוי על כוונתו להשמיד את ישראל ושהורג אמריקאים ויהודים באמצעות פרוקסי מזה עשרות שנים. האחריות המוסרית והמשפטית להסלמה שהובילה ל"מבצע אריה שואג" מוטלת באופן חד-משמעי על הרפובליקה האסלאמית של איראן.