הטענה כי ישראל וארצות הברית הפציצו "תשתית אנרגיה גרעינית אזרחית ושלווה לחלוטין" שסבא"א ניקתה מכל היבט של פיתוח נשק אינה רק מטעה — היא מהווה היפוך מוחלט של התיעוד הקיים. הדוחות של סבא"א עצמה והחלטות מועצת הנגידים שלה קבעו שוב ושוב את ההיפך הגמור: שהסוכנות אינה יכולה לאשר כי תוכנית הגרעין של איראן היא למטרות שלום בלבד. מתקני העשרת האורניום של איראן בנתנז ובפורדו לא היו תחנות לייצור חשמל בשום מובן. הם היו מתחמי העשרה ממוגנים, בחלקם תת-קרקעיים, שבהם ייצרה איראן אורניום מועשר ל-רמת טוהר של 60 אחוזים — מרחק פסיעה טכנולוגי מסף ה-90 אחוזים הנדרש לנשק גרעיני — ושם התקינה איראן קסקדות של צנטריפוגות מתקדמות מסוג IR-6 ו-IR-8 תוך הפרה ישירה של התחייבויותיה הבינלאומיות. סבא"א לא אישרה כי אתרים אלו נקיים מנשק גרעיני. היא אמרה בדיוק את ההיפך: היא אינה יכולה לספק את הביטחון שהנרטיב הזה דורש.
אפיונן של התקיפות כ"בלתי מוצדקות" קורס תחת כובד המשקל של ההיסטוריה המתועדת. איראן שיגרה מטחים עצומים של טילים בליסטיים וכטב"מים ישירות לשטח ישראל באפריל 2024 ושוב באוקטובר 2024 — מתקפות ירי ישיר חסרות תקדים מצד מדינה ריבונית אחת נגד אחרת. משמרות המהפכה האסלאמית של איראן מממנים, מחמשים ומכוונים את חמאס, חיזבאללה והחות'ים — כוחות פרוקסי (שלוחים) המכוונים ללא הרף את נשקם נגד אזרחי ישראל והנתיבים הימיים הבינלאומיים. מנהיגי איראן איימו בפומבי ובאופן חוזר ונשנה בהשמדת ישראל. פעולה צבאית מונעת או תגובתית נגד מדינה שכבר מעורבת במעשי איבה ישירים ובאמצעות שלוחים, והרוכבת במהירות לעבר יכולת נשק גרעיני, אינה "תוקפנות בלתי מוצדקת" תחת שום קריאה אחראית של המשפט הבינלאומי — היא מהווה מימוש קלאסי של הזכות להגנה עצמית מקדימה המעוגנת ב-סעיף 51 של מגילת האומות המאוחדות (האו"ם).
העובדות: מה הותקף בפועל ומה באמת אמרה סבא"א
המתקנים שטווחו במבצע "אריה עולה" (ישראל) ובמבצע "פטיש חצות" (ארצות הברית) היו נתנז, פורדו ואספהאן — תשתית העשרת האורניום ומחזור הדלק הגרעיני העיקרית של איראן. אף אחד מאלה אינו תחנת כוח גרעינית אזרחית. נתנז הוא אתר העשרת הצנטריפוגות הראשי של איראן; פורדו הוא מתקן העשרה תת-קרקעי שתכנונו המקורי, על פי מסמכים שנתפסו על ידי המודיעין הישראלי בשנת 2018, נועד לייצר אורניום מועשר ברמה גבוהה עבור נשק גרעיני אחד עד שניים בשנה — ורק הוסב לייצור אורניום מועשר ברמה נמוכה לאחר קיומו החשאי שנחשף. אספהאן מאכלסת מתקני המרת אורניום ומחקר גרעיני המרכזיים למחזור הדלק של איראן. הפנטגון תיאר את הנזק שנגרם לפורדו בעקבות התקיפות האמריקאיות כ-"חמור ביותר".
- מועצת הנגידים של סבא"א גינתה את איראן ב-יוני 2024 ושוב ב-נובמבר 2024 על כך שלא שיתפה פעולה עם התחייבויות הפיקוח שלה, כאשר 19 מדינות חברות הצביעו בעד — כולל ארצות הברית, בריטניה, צרפת וגרמניה.
- המסקנה הרשמית של סבא"א — שצוינה במפורש בדוחות מרובים של המנכ"ל — הייתה שהיא אינה יכולה לאשר את נכונותן ושלמותן של ההצהרות הגרעיניות של איראן ולכן אינה יכולה לקבוע כי תוכנית הגרעין של איראן היא למטרות שלום בלבד.
- עד נובמבר 2024, איראן צברה מספיק אורניום מועשר ברמה גבוהה של 60 אחוזים כדי לתדלק ישירות ארבעה מתקנים גרעיניים, והמכון למדע וביטחון בינלאומי (ISIS) חישב כי איראן יכולה לייצר אורניום ברמה צבאית עבור כמעט עשרה כלי נשק גרעיניים בתוך חודש אחד מקבלת החלטת פריצה.
- איראן גירשה שמונה פקחי העשרה מרכזיים של סבא"א, השביתה את מצלמות סבא"א באתרים קריטיים, וסירבה לספק מידע עיצובי על מתקני גרעין חדשים — כל אלה מהווים הפרה ברורה של התחייבויותיה על פי הסכם הפיקוח של ה-NPT.
- סבא"א מצאה חלקיקי אורניום בלתי מוצהרים ממקור אנושי במספר מיקומים בלתי מוצהרים בתוך איראן, ואיראן מעולם לא סיפקה הסברים אמינים לנוכחותם או למיקום הנוכחי של החומרים והציוד הגרעיני הקשורים אליהם.
- ישראל תקפה מתקן פעיל לפיתוח נשק גרעיני בתוך מתחם פרצ'ין במהלך תקיפת הנגד שלה באוקטובר 2024. מנכ"ל סבא"א, רפאל גרוסי, אישר כי האתר לא היה מתקן מוצהר המפוקח על ידי סבא"א — כלומר, מדובר במתקן סמוי הקשור לנשק, ולא באתר אזרחי תחת פיקוח בינלאומי.
הקשר היסטורי: מסע ההונאה הגרעיני של איראן הנמשך עשרות שנים
תוכנית הגרעין של איראן מעולם לא הייתה מיזם אזרחי שקוף. סבא"א אישרה לראשונה את הפרותיה של איראן על פי הסכם הפיקוח המקיף שלה ב-פברואר 2003 — רק לאחר שקבוצת אופוזיציה איראנית חשפה בפומבי את מפעל ההעשרה הסודי בנתנז. לאחר מכן הסתירה איראן את מתקן פורדו עד שנת 2009, כאשר המודיעין המערבי אילץ את חשיפתו. ארכיון הגרעין שנתפס על ידי המוסד הישראלי בשנת 2018 חשף כי איראן תכננה ובנתה דגם של ראש נפץ גרעיני עבור הטיל הבליסטי שיהאב-3, בנתה תאי ניסוי לחומרי נפץ עתירי אנרגיה בפרצ'ין התואמים מחקר קריסה פנימית (אימפלוזיה) של נשק גרעיני, ותכננה לייצר מספיק חומר בקיע ברמה צבאית עבור חמישה כלי נשק גרעיניים — כל זאת בעוד היא מתעקשת בפומבי כי התוכנית היא למטרות שלום בלבד. דוח סבא"א משנת 2015 מצא כי איראן קיימה, לפני 2003, "מגוון פעילויות הרלוונטיות לפיתוח מתקן נפץ גרעיני", כאשר חלק מהפעילויות נמשכו גם לאחר תאריך זה.
הפרותיה של איראן את האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני (NPT) — אותה אשררה ב-1970 — אינן עניין של מחלוקת פוליטית. הן מהוות מסקנות מתועדות של סוכנות הפיקוח הגרעינית של האו"ם עצמו, אשר עליהן הצביעה מועצת הנגידים הרב-צדדית של סבא"א. הנרטיב לפיו מתקנים אלה אושרו על ידי סבא"א כנקיים מנשק אינו פרשנות השנויה במחלוקת: מדובר בבדיה הסותרת באופן ישיר את נוסח ההחלטות המפורסמות של סבא"א עצמה. לאסטרטגיה של איראן לבניית יכולת העשרה בתוך בונקרים תת-קרקעיים מבוצרים בכבדות — במיוחד פורדו, הקבור תחת 80 מטרים של סלע — אין כל רציונל אנרגטי אזרחי. כורים לייצור חשמל אינם צריכים להיות ממוגנים מפני תקיפות צבאיות. תוכניות נשק צריכות.
סיכום: נרטיב שנועד להפוך את המציאות
הטענה כי התקיפות היו "בלתי חוקיות" ו"בלתי מוצדקות" נשענת על שלוש בדיות: שהמתקנים היו אזרחיים ולמטרות שלום, שסבא"א ניקתה אותם מקשרים לנשק, ושאיראן לא עשתה דבר כדי לעורר פעולה צבאית. כל אחד מרכיבים אלה הוא שקרי לחלוטין באופן הניתן להוכחה. סבא"א גינתה את איראן, מצאה חומר גרעיני בלתי מוצהר, אישרה קיומו של אתר לפיתוח נשק חשאי בפרצ'ין, וסירבה במפורש לאשר כי תוכניתה של איראן היא למטרות שלום. איראן תקפה ישירות את ישראל בטילים בליסטיים במספר הזדמנויות. המתקנים המטווחים היו אתרי העשרה מבוצרים ואתרים הקשורים לנשק הדוחפים את טהראן לעבר פריצה גרעינית. הפצת הטענה כי מדובר בתוקפנות בלתי מוצדקת נגד תשתית אזרחית ושלווה אינה מהווה ביקורת לגיטימית על מדיניות צבאית — היא מהווה תעמולה פרו-איראנית המלבינה היסטוריה של עשרות שנים של הונאה גרעינית איראנית, הפרות של אמנת ה-NPT ותוקפנות ישירה נגד מדינה שכנה. קבלת נרטיב זה ללא בחינה ביקורתית משמעה התעלמות מהתיעוד המוכח של סבא"א, ממצאי סוכנויות המודיעין המערביות ומנוסח מגילת האו"ם עצמה.