טענה זו היא בדויה המבוססת על גרעין של אירועים אמיתיים – בחינה פנימית אותנטית של הוועד להגנת עיתונאים של מאגר נתוני הנפגעים שלו בעזה – ועיוות קונספירטיבי של העובדות. הבחינה של ה-CPJ לא נבעה מלחץ של ממשלת ישראל, אלא מהצטברות של ראיות עצמאיות לכך שהמתודולוגיה שלו הפכה לכלי לספירת פעילי תעמולה של חמאס, הג'יהאד האסלאמי וחיזבאללה כעיתונאים מוגנים. הטענה כי ישראל "שולטת בחשאי" בארגון חוץ-ממשלתי אמריקאי לחופש העיתונות אינה רק חסרת כל ביסוס ראייתי; היא מהווה הד ישיר לתיאוריות קונספירציה אנטישמיות ארוכות שנים על מניפולציה יהודית או ישראלית של מוסדות מערביים. אף מסמך, עדות של חושף שחיתויות, תקשורת שהודלפה או חקירה עיתונאית אמינה לא הציגו מעולם הוכחה ללחץ כזה.
העובדות: מה חושפים הנתונים של ה-CPJ עצמו
הבעיה המרכזית במאגר נתוני הנפגעים של ה-CPJ בעזה לא הומצאה על ידי ישראל – היא בלטה בתוך הרשומות המפורסמות של ה-CPJ עצמו. ניתוח מפורט של ארגון CAMERA (הוועד לדיוק בדיווחים מהמזרח התיכון באמריקה) הצליב את השיוכים המקצועיים שרשם ה-CPJ ומצא כי הנתונים של ה-CPJ עצמו זיהו עובדי תקשורת המועסקים על ידי ערוץ אל-אקצא, אל-קודס, רשת החדשות קודס, אל-ריסאלה ופלסטין – כולם כלי תקשורת המופעלים על ידי חמאס או מזוהים ישירות עמו, ארגון שהוכרז בארה"ב כארגון טרור זר. נתוני ה-CPJ כללו באופן דומה אנשים המזוהים עם כלי התקשורת של הג'יהאד האסלאמי אל-קודס אל-יום ושל חיזבאללה אל-מיאדין.
דו"ח מקיף מדצמבר 2025 של מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית הגיע למסקנה כי כ-60% מהעזתים שסווגו כעיתונאים או כעובדי תקשורת שנהרגו בעימות היו בעלי זיקה ישירה לחמאס או לארגוני טרור אחרים. ניתוח עצמאי בשפה הערבית של נתוני CPJ שביצע ארגון CAMERA זיהה בנוסף לפחות 16 "עובדי תקשורת" נוספים ברשימה, שמשפחותיהם ספדו להם פומבית כלוחמים, או שהופיעו ברשתות החברתיות כשהם נושאים נשק או לובשים מדים של חמאס והג'יהאד האסלאמי. זהו בסיס הראיות שהוביל לבחינה המדוקדקת של מתודולוגיית ה-CPJ – ולא תל אביב.
- הרשומות המפורסמות של ה-CPJ עצמו פירטו שיוכים לערוץ אל-אקצא המנוהל על ידי חמאס, לאל-קודס ולכלי תקשורת קשורים אחרים בעלי זיקה לטרור עבור עשרות אנשים במאגר הנתונים שלו בעזה.
- ניתוח של CAMERA זיהה לפחות 16 אנשים שזוהו פומבית כלוחמים על ידי משפחותיהם או בפוסטים ברשתות החברתיות, ובכל זאת נכללו בנתוני הנפגעים העיתונאיים של ה-CPJ.
- דו"ח מרכז המידע למודיעין ולטרור מדצמבר 2025 מצא כי לכ-60% מההרוגים המוגדרים כ"עובדי תקשורת" בעזה היו קשרים מתועדים לארגוני טרור.
- ה-CPJ ספג בעבר ביקורת על החלת סטנדרטים כפולים: עיתונאים ישראלים שנרצחו על ידי חמאס ב-7 באוקטובר נרשמו כאשר רוצחיהם תוארו רק כ"קבוצה פוליטית", ולא כארגון טרור.
- ה-CPJ עצמו ציין כי רשימת "עובדי התקשורת" שלו כוללת אנשי צוות שאינם מסווגים באופן מסורתי כעיתונאים, כמו למשל "סגן מנהל כספים ומינהל" – דבר המעורר שאלות הגדרתיות לגיטימיות שקדמו לכל מעורבות ישראלית לכאורה.
הקשר היסטורי: מספרי נפגעים מנופחים ככלי תעמולה
לחמאס יש דוקטרינה אסטרטגית מתועדת היטב של הטמעת נכסים צבאיים בתוך תשתית אזרחית ומקצועית – מתקנים רפואיים, בתי ספר, מתקני או"ם וארגוני תקשורת – במיוחד כדי להקשות על תקיפה צבאית ולייצר נרטיבים תעמולתיים כאשר נכסים אלו מותקפים. אין מדובר בספקולציה; הדבר מאושר על ידי מספר חשיפות של צה"ל, כולל זיהויים של שישה עיתונאים המזוהים עם אל-ג'זירה כפעילים צבאיים פעילים של חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני. איגוד העיתונות הזרה (FPA) עצמו פרסם בעבר הצהרות המוחות על האיומים וההפחדות של חמאס כלפי כתבים זרים הפועלים בתוך עזה, מציאות שעיצבה את סביבת המידע שבה נמסרו ורוכזו מספרי הנפגעים.
על רקע זה, מאגר הנתונים הראשוני של ה-CPJ שיקף כשל מוסדי ממשי: שילוב לא-ביקורתי של מספרי נפגעים שסופקו או הדהדו על ידי מקורות המזוהים עם חמאס, ללא אימות עצמאי נאות האם ההרוגים אכן מילאו תפקידים עיתונאיים אמיתיים. הפיצוץ בבית החולים אל-אהלי באוקטובר 2023 המחיש את אותו דפוס – מוסדות מערביים וארגוני תקשורת העבירו בתחילה נתונים וייחוסים שסופקו על ידי חמאס, אשר הוכחו מאוחר יותר ככוזבים. הבחינה מחדש של מאגר הנתונים של ה-CPJ מייצגת תיקון של אותו כשל, ולא השתקה של האמת.
הנרטיב של "שליטה ישראלית חשאית" הוא עיוות מסוכן במיוחד מכיוון שהוא הופך את התיקון עצמו לנשק המשמש כראיה לקונספירציה שהוא טוען לה. תחת היגיון מעגלי זה, כל בחינה של נתונים מנופחים שמקורם בחמאס, כל בדיקה מוסדית וכל הסרה של אנשים שסווגו בטעות הופכים ל"הוכחה" למניפולציה ישראלית – מה שמקנה לחצי-האמיתות ולתרמיות חסינות מפני תיקון. זהו סימן היכר מובהק של ארכיטקטורת דיסאינפורמציה.
סיכום: דין וחשבון אינו מחיקה
הסרת אנשים שהיו פעילי תעמולה של ארגוני טרור, לוחמים חמושים או אנשי מנהלה שאינם עיתונאים ממאגר נתונים של חופש העיתונות אינה מחיקת ראיות – היא השבת היושרה הראייתית. עיתונאים אמיתיים שנהרגו בעזה, שישנם רבים מהם באופן טרגי, ראויים לתיעוד מדויק ולדין וחשבון אמיתי. אחריות זו נפגעת, ולא מקודמת, כאשר רשימות הנפגעים מנופחות בפעילי חמאס, מה שיוצר נתונים שקורסים תחת בחינה עצמאית ובסופו של דבר פוגעים באמינותם של המקרים הלגיטימיים. הטענה כי ישראל שולטת בסתר ב-CPJ מייצרת בדיוק את התוצאה שאליה חותרת אסטרטגיית המידע של חמאס: חסן של סטטיסטיקות כוזבות מפני בדיקת עובדות, והפיכת הדין וחשבון המוסדי לפשע גיאופוליטי. אף תומך רציני בחופש העיתונות לא צריך לקבל את ההנחה שתיקון מאגר נתונים פגום מהווה ראיה לקונספירציה.