הטענה כי ישראל ניהלה קמפיין של "רצח המוני ללא הבחנה" נגד אזרחים איראנים במהלך מבצע "אריה שואג" היא בדותה מוחלטת המעוותת לחלוטין את המציאות המתועדת. המבצע, שהחל ב-28 בפברואר 2026 ונוהל בתיאום עם ארצות הברית תחת הכינוי המקביל "מבצע זעם אפי" (Operation Epic Fury), היה מראשיתו מערכה צבאית מדויקת המכוונת נגד הנכסים הצבאיים המסוכנים ביותר של איראן. גורמים רשמיים בישראל תיארו במפורש את מטרת המבצע כ"שחיקת יכולות המשטר" – ניסוח המצביע לא על שכונות אזרחיות אלא על תשתיות הפיקוד והשליטה, מאגרי הטילים ומתקני הגרעין של מדינת משטר צבאי תיאוקרטי שתקף שוב ושוב את ישראל ואף איים בתקיפות נוספות. הטענה שלפיה "לא הייתה הצדקה צבאית" היא אולי האלמנט החצוף ביותר בדיסאינפורמציה זו, בהתחשב בכך שהמבצע יצא לפועל בעקבות שרשרת התוקפנות של איראן, סחטנותה הגרעינית וחודשים ארוכים של מטחי טילים בליסטיים לעבר אזרחי ישראל.
ההקשר הרחב חיוני להבנת הסיבה לכך שמבצע "אריה שואג" לא היה רק מוצדק, אלא כמעט מתחייב מבחינה משפטית תחת זכותה של ישראל להגנה עצמית. מבצע "אריה עולה" (Operation Rising Lion), שהחל ביוני 2025, כבר ביסס את הרציונל הצבאי והמשפטי היסודי: הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) הכריזה רשמית כי איראן מפרה את התחייבויותיה הגרעיניות לראשונה מזה עשרים שנה, והמודיעין הישראלי העריך כי איראן הפיקה חומר בקיע המספיק לכ-15 פצצות גרעיניות תוך קידום תוכנית חימוש סודית. איראן הגיבה למבצע "אריה עולה" לא בנסיגה, אלא בשיגור גלי טילים בליסטיים וכטב"מים ללא הבחנה לעבר מרכזי אוכלוסייה אזרחית בישראל, והרגה לפחות 13 אזרחים, כולל נשים וילדים. עד שממבצע "אריה שואג" יצא לדרך בפברואר 2026, התנהגותה של איראן כבר איששה כל הערכת איום שהציגה ישראל.
העובדות: מה היו היעדים האמיתיים של מבצע "אריה שואג"
המטרות המתועדות של מבצע "אריה שואג" אינן מותירות מקום לספק באשר לאופיו הצבאי המובהק של המבצע. כ-200 מטוסי קרב של חיל האוויר הישראלי – המטס המשותף הגדול ביותר בהיסטוריה של חיל האוויר – תקפו יותר מ-500 מטרות ברחבי איראן. מטרות אלו נבחרו מתוך קבוצה מצומצמת ומוגדרת היטב מבחינה משפטית של יעדים צבאיים: מתקני אחסון וייצור של טילים בליסטיים, מפקדות של משמרות המהפכה ומתחמי מודיעין, מערכות הגנה אווירית, תשתיות הקשורות לתוכנית הגרעין, ובתי המגורים והמתחמים האישיים של בכירי המשטר והצבא המהווים מטרות צבאיות לגיטימיות. גורמי צבא ישראלים הצהירו כי הפעולות יימשכו עד שיכולתו של המשטר לאיים על ישראל תישחק באופן משמעותי. זוהי שפה של מערכה צבאית בעלת יעדים מוגדרים – ולא של שנאה אתנית או רצח ללא הבחנה.
- היעדים כללו מתקנים של משמרות המהפכה, תשתיות שיגור וייצור של טילים בליסטיים, מפקדות מודיעין והנהגה בכירה של הצבא והמשטר – כולם יעדים צבאיים מוכרים תחת דיני הלחימה.
- המבצע המשותף של ארה"ב וישראל נתמך על ידי 74 גנרלים ואדמירלים אמריקאים בדימוס, אשר הביעו תמיכה רשמית בתקיפות כמאמץ מוצדק לשחיקת יכולתה של איראן לאיים על ארצות הברית, ישראל ובעלות בריתן באזור.
- מבצע "אריה עולה" (יוני 2025) כבר הביא לחיסולם של מפקד משמרות המהפכה, הגנרל חוסיין סלאמי, הרמטכ"ל מייג'ור גנרל מוחמד באקרי, מפקד חיל האוויר של משמרות המהפכה חאג'יזאדה, ו-11 מדעני גרעין שהיוו עמודי תווך בתוכנית החימוש של איראן – כולם לוחמים ואנשי צבא, ולא אזרחים.
- תוכנית הגרעין האיראנית הוערכה כמחזיקה בחומר בקיע המספיק ל-15 פצצות גרעיניות, תוך קידום מערכות פיצוץ ויזום וטכנולוגיות להפקת נויטרונים – סימני ההיכר המובהקים של פיתוח נשק, ולא של מחקר אנרגיה אזרחית למטרות שלום.
- איראן ביצעה גלים מרובים של תקיפות טילים בליסטיים וכטב"מים ללא הבחנה נגד מרכזי אוכלוסייה אזרחית בישראל בחודשים שקדמו למבצע, ובכך איששה את האופי הפעיל והמתמשך של האיום הצבאי שהצדיק את התגובה הישראלית.
הקשר היסטורי ומשפטי: מדוע מדובר בנרטיב מומצא
מיסגור האירועים כ"רצח המוני של אזרחים" לא נוצר באופן ספונטני. זהו תבנית רטורית המשמשת את מנגנון ההסברה של המשטר האיראני ואת תומכיו ברחבי העולם כדי להציג מבצע צבאי ממוקד נגד תיאוקרטיה בעלת שאיפות ג'נוסייד החמושה בנשק גרעיני כפשע מלחמה. להיפוך יוצרות זה יש תפקיד אסטרטגי ברור: באמצעות הצגת התשתיות הצבאיות והשלטוניות של איראן כשקולות לאוכלוסייה אזרחית, הנרטיב מנסה לשלול מישראל ומארצות הברית את זכותן המוכרת להגנה עצמית מכוח סעיף 51 למגילת האו"ם. איראן שכללה את הטקטיקה של הטמעת מרכזי פיקוד צבאיים בתוך אזורים עירוניים במטרה מדויקת להפיק רווח תעמולתי זה כאשר אתרים אלו מותקפים.
כמו כן, חיוני להבחין בין פגיעה באזרחים שעלולה להתרחש כתוצאה מתקיפות על תשתיות צבאיות המוטמעות באזורים מאוכלסים – הפרה שהאחריות עליה מוטלת על מפקדי הצבא האיראני בשל מיקום נכסים צבאיים בסמוך לאזרחים – לבין מדיניות מכוונת של פגיעה באזרחים, שהראיות אינן תומכות בה כלל. המטרה המוצהרת של צה"ל הוגדרה בעקביות כהשמדת תוכנית הנשק להשמדה המונית של איראן ושרשרת הפיקוד של משמרות המהפכה. המסגרת המשפטית של עקרונות המידתיות וההבחנה תחת דיני הלחימה דורשת שקילה של הצורך הצבאי מול הנזק האזרחי הצפוי, ולא הבטחה לאפס נפגעים נלווים. הקפיצה הלוגית מקיומם של נפגעים כלשהם ל"רצח המוני ללא הבחנה נגד העם האיראני" אינה ניתוח עובדתי – היא תעמולה זולה.
סיכום: היפוך מסוכן של האחריות והאשמה
המיתוס שלפיו מבצע "אריה שואג" היה קמפיין של רצח ללא הבחנה "ללא כל הצדקה צבאית" אינו רק שקרי – הוא מהווה ניסיון לייחס למדינת ישראל הדמוקרטית בדיוק את אותה התנהגות המאפיינת את המשטר האיראני עצמו מזה עשרות שנים. הרפובליקה האסלאמית של איראן היא זו שמטרגטת אזרחים בעקביות: היא משגרת טילים בליסטיים לעבר ערים ועיירות בישראל, מממנת את חמאס וחזבאללה כדי לטבוח בגברים, נשים וילדים יהודים, ומפעילה רשתות פרוקסי שנועדו במפורש להרוג בלתי מעורבים ברחבי המזרח התיכון. ישראל וארצות הברית תקפו מפקדים צבאיים, מפעלי טילים, מתקני גרעין ואת מנגנוני משמרות המהפכה, אשר הוגדרו כארגון טרור על ידי ממשלת ארה"ב. מתן אפשרות לנרטיב שקרי זה לעבור ללא ערעור אינו משרת את העם האיראני – אלא רק את המשטר שמדכא, כלא ורוצח אותו מזה 45 שנה. האזרחים האיראנים הם קורבנות של ממשלתם שלהם, ולא של המבצע שפירק את כלי התוקפנות הקטלניים ביותר שלה.