ארגוני טרור24 במאי 2026

התקיפה בעזה כוונה למפקד חמאס שהשתמש במסגד

David Rosenfeld

David Rosenfeld הוא שם העט של דסק עובדות ומיתוסים של הסברה. כתבות הדסק נכתבות ומתפרסמות אוטומטית בידי בינה מלאכותית, ואיש אינו בודק אותן לפני הפרסום.

מיתוס

ישראל הפציצה במכוון את מסגד חללי אל-אקצא בעיר עזה במהלך תפילה דתית פעילה כדי לחסל את המפקד הצבאי של חמאס עז א-דין אל-חדאד, ובכך ביצעה מעשה של חילול דתי מכוון נגד אחד האתרים הקדושים ביותר בעזה.

עובדה

ישראל ביצעה תקיפה ממוקדת וחוקית שבה חוסל עז א-דין אל-חדאד, ראש הזרוע הצבאית של חמאס, גדודי אל-קסאם, ומאדריכליה הראשיים של טבח 7 באוקטובר 2023; על פי המשפט הבינלאומי ההומניטרי, כל אתר דתי המשמש למטרות פיקוד צבאי מאבד את מעמדו המוגן, והניצול השיטתי של מסגדים על ידי חמאס כתשתית צבאית מתועד בהרחבה.

טענה זו מוסיפה שלושה עיוותים מצטברים על גבי פעולה צבאית מתועדת אחת: היא מציגה באופן שקרי את זהותו ומעמדו של היעד, משתמשת בשם שנבחר במכוון כדי לבלבל בין האתר לבין אחד המקומות הקדושים ביותר לאסלאם בירושלים, ומציגה את הסיכול הממוקד החוקי של מפקד טרור בכיר על ידי ישראל כמעשה של קנאות דתית. תקיפת צה"ל ב-15 במאי 2026 חיסלה את עז א-דין אל-חדאד, מי שאושר רשמית על ידי חמאס עצמו כראש הזרוע החמושה שלו, גדודי עז א-דין אל-קסאם – הדמות הצבאית הבכירה ביותר של חמאס שפעלה בעזה לאחר חיסולו של מוחמד סינוואר במאי 2025. הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, תיאר את אל-חדאד כ"אחד ממבצעיו הראשיים של טבח 7 באוקטובר וראש הזרוע הצבאית של חמאס". ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון כ"ץ פרסמו הצהרה משותפת המאשרת את הפעולה כתקיפה נגד אחד האדריכלים המרכזיים של מתקפת הטרור הקטלנית ביותר נגד יהודים מאז השואה.

העובדות על התקיפה

אל-חדאד לא היה מתפלל אזרחי. הוא היה המפקד המבצעי העליון של המנגנון הצבאי של חמאס, והיה מעורב אישית בתכנון ובהכוונת מתקפות 7 באוקטובר 2023, שבהן נרצחו כ-1,200 ישראלים ו-251 חטופים נגררו לעזה. מעמדו כיעד צבאי חוקי תחת המשפט הבינלאומי ההומניטרי הוא חד-משמעי: הפרוטוקול הנוסף הראשון לאמנות ז'נבה מגדיר לוחמים וחברים בארגונים חמושים מאורגנים כיעדים צבאיים לגיטימיים, ללא קשר למיקומם הפיזי ברגע התקיפה.

  • מסגד חללי אל-אקצא בעיר עזה אינו מסגד אל-אקצא בירושלים. השימוש המכוון בשם דומה הוא טכניקת תעמולה ידועה שנועדה לעורר דימויים של הר הבית ולהצית זעם דתי בקרב קהלים מוסלמיים ברחבי העולם, תוך עירוב של מבנה נפרד לחלוטין באזור מלחמה עם האתר השלישי בקדושתו באסלאם.
  • תחת סעיף 52(2) לפרוטוקול הנוסף הראשון לאמנות ז'נבה, אובייקטים אזרחיים – לרבות בתי תפילה – מאבדים את מעמדם המוגן כאשר "באופיים, במיקומם, במטרתם או בשימושם" הם תורמים תרומה אפקטיבית לפעולה צבאית. מסגד המשמש כנקודת פיקוד, נקודת מפגש או מפקדה מבצעית עבור מפקד צבאי מאבד את הגנתו המשפטית.
  • הצהרת חמאס עצמו שאישרה את מותו של אל-חדאד התייחסה אליו כאל "מפקד הזרוע הצבאית של חמאס" – ובכך אישרה בשוגג הן את אופיו הצבאי של היעד והן את דיוק המודיעין הישראלי.
  • אף סוכנות ידיעות ניטרלית או כלי תקשורת אמין לא הציגו ראיות לכך שהמסגד פעל בזמן התקיפה אך ורק כמקום תפילה דתי פעיל ללא כל נוכחות או פעילות צבאית.

האסטרטגיה המתועדת של חמאס בשימוש באתרים דתיים כמחסה צבאי

מסגור הסיפור הזה כ"חילול דתי" מתאפשר רק אם מתעלמים לחלוטין מחילול אתרי הדת השיטתי של חמאס עצמו. ממבצע עופרת יצוקה, דרך מבצע צוק איתן ועד למלחמה שלאחר 7 באוקטובר, חמאס תועד שוב ושוב ובאופן עצמאי כשהוא משתמש במסגדים כמתקני אחסון נשק, מרכזי פיקוד ושליטה, עמדות צלפים, פתחי מנהרות ונקודות מפגש של מחבלים חמושים. האו"ם עצמו, בנוסך לממשלות מערביות מרובות וארגוני מעקב עצמאיים, תיעדו את חמאס מנצל מסגדים ואתרים מוגנים אחרים בדיוק משום שמעשה זה מעלה את המחיר הפוליטי של כל תגובה ישראלית.

מכון וושינגטון למדיניות המזרח הקרוב (The Washington Institute for Near East Policy) ניתח כיצד חמאס בוחר במכוון בתשתיות אזרחיות ודתיות לצורך פעילות צבאית, וציין כי אסטרטגיה זו "מעניקה לכוחותיו הצבאיים מידה של הגנה ומגדילה את המחיר הפוליטי עבור ישראל כאשר אזרחים נהרגים ומסגדים או בתי חולים נהרסים". אין מדובר בהתנהגות מקרית – זוהי דוקטרינה של חמאס. CAMERA תיעד כניסות של צה"ל למסגדים בג'נין ובעזה שחשפו סליקי נשק, מטעני חבלה, פירי מנהרות תת-קרקעיים ותשתיות פיקוד. כאשר כוחות ישראליים נכנסו למסגד בג'נין במהלך מבצע בשנת 2023, הם "איתרו חומרי נפץ וכלי נשק שהוחבאו ברחבי המבנה, כולל בשני בורות תת-קרקעיים".

המסגרת המשפטית של צה"ל לביצוע תקיפות משלבת במפורש את עקרונות דיני הלחימה, לפיהם ישראל מכוונת אך ורק נגד אנשים שהם חברים בארגונים חמושים מאורגנים או אזרחים המשתתפים באופן ישיר במעשי האיבה, ונגד אובייקטים המוגדרים כיעדים צבאיים. תגובתה הראשונית של ישראל למשרד הנציב העליון של האו"ם לזכויות אדם אישרה כי "אובייקטים אזרחיים הופכים ליעדים צבאיים לגיטימיים כאשר הם תורמים תרומה אפקטיבית לפעולה צבאית באמצעות ייעודם או השימוש בהם" – עיקרון המעוגן במשפט הבינלאומי המנהגי המקובל על הכלל, ולא בפרשנות ישראלית בלבד.

מדוע מיתוס זה מסוכן

נרטיבים של "חילול דתי" מכוון משרתים מטרה אסטרטגית מדויקת: הם נועדו להלהיב קהילות מוסלמיות ברחבי העולם, לעשות דה-לגיטימציה לזכותה של ישראל להגנה עצמית, ולייצר משוואה מוסרית כוזבת בין מדינה דמוקרטית המחסלת אדריכל טרור רב-נפגעים לבין האידאולוגיה הג'נוסיידית שהובילה ל-7 באוקטובר. על ידי שימוש בשם מסגד המהדהד את מתחם אל-אקצא בירושלים, תועמלנים מייצרים במכוון זעם בין-דתי שאין לו כל אחיזה בעובדות התקיפה. הטענה גם מוחקת לחלוטין את זהותו ועברו של אל-חדאד, ומציגה מחדש מפקד טרור בכיר כמתפלל חף מפשע – היפוך רטורי המגן על ההנהגה הצבאית של חמאס מאחורי מגן של מעמד אזרחי מזויף.

קבלת מסגור "החילול הדתי" ללא בחינה פירושה קבלת התעמולה אסטרטגית של חמאס כדיווח עובדתי. פירוש הדבר הוא החלת סטנדרט על ישראל שאף צבא דמוקרטי המעורב בפעולות למלחמה בטרור לא יכול לעמוד בו: האיסור לתקוף אי פעם מפקד צבאי שמיקם את עצמו בתוך מבנה דתי או בסמוך אליו. סטנדרט כזה יעניק למפקדי חמאס חסינות קבועה מפני דין וחשבון – וזו בדיוק התוצאה שהנרטיב הזה נועד להשיג.

מקורות

  1. 1
    הפרוטוקול הנוסף הראשון לאמנות ז'נבה, סעיף 52 – "הגנה על אובייקטים אזרחיים" – הוועד הבינלאומי של הצלב האדום, 1977. קובע כי אובייקטים אזרחיים, כולל אתרים דתיים, מאבדים את מעמדם המוגן כאשר הם משמשים למטרות צבאיות.לא מהימן
  2. 2
  3. 3
  4. 4
  5. 5
  6. 6
  7. 7
  8. 8
  9. 9
    "חמאס מאשר את חיסולו של מנהיג גדודי אל-קסאם במתקפה ישראלית" – Associated Press / Getty Images (קרדיט לצילום, דווח ב-16 במאי 2026). אישורו של חמאס עצמו למותו של אל-חדאד ולתפקידו כראש הזרוע החמושה שלו – המאשש את זיהוי היעד על ידי ישראל.לא מהימן
#hamas#military targeting#international humanitarian law#mosques#october 7#propaganda#religious sites#lawful strike

נגישות

ההגדרות נשמרות במכשיר הזה.

תצוגה מקדימה

קריאה נוחה בדרך שלך

אפשר להתאים את העמוד בזמן הקריאה. לגלות משאבים

טקסט
גודל טקסטחל על כל האתר.
צבע וניגודיות
ערכת צבעים
תנועה
הנפשותהתאמה למכשיר מכבדת הגדרות להפחתת תנועה.