הטענה קורסת תחת בחינה עובדתית בכל אחת משלוש ההאשמות שבה. הסכם הפסקת האש של אוקטובר 2025 — שתווך על ידי הנשיא דונלד טראמפ והושג בסיוע קטאר, מצרים וטורקיה — נחתם ב-9 באוקטובר 2025 ונכנס לשלבו הראשון ב-13 באוקטובר. היה זה, בכל קנה מידה מדיד, הסכם אמיתי: חמאס שחרר את כל 20 החטופים החיים והשיב את גופותיהם של 28 חטופים שנרצחו. ישראל, בתמורה, הסיגה את כוחותיה לקו מוסכם, שחררה כ-2,000 אסירים פלסטינים, ואיפשרה הרחבה משמעותית של הגישה לסיוע הומניטרי. הגדרת הסכם זה כ"שקר מכוון" מתעלמת מהתוצאות המוחשיות והניתנות לאימות שהוא הניב עבור משפחות החטופים שהמתינו שנתיים ליקיריהן.
המסגור לפיו ישראל "מעולם לא הפסיקה את רצח העם שלה" נשען כולו על עיוות של ההגדרה המשפטית של רצח עם ושל התיעוד המבצעי מאז אוקטובר 2025. רצח עם, כפי שהוא מוגדר תחת אמנת האו"ם למניעת וענישת הפשע של רצח עם משנת 1948, דורש כוונה מוכחת להשמיד קבוצה לאומית, אתנית, גזעית או דתית באשר היא ככזו. פעולותיו הצבאיות של צה"ל מאז הפסקת האש תועדו כתגובות ממוקדות למחבלים פלסטינים שחצו קווי אבטחה, התקרבו לעמדות צה"ל תוך שהם מהווים איום מיידי, השתמשו באמבולנסים להעברת לוחמים חמושים, ופעלו בתוך בתי חולים ובתי ספר — כולן הפרות מתועדות של הסכם הפסקת האש עצמו. צה"ל סיפק דיווחים ספציפיים ומפורטים של כל היתקלות והיתקלות, שאין בינם לבין מדיניות של הרג ללא אבחנה דבר וחצי דבר.
נתוני הנפגעים המצוטטים בטענה מקורם אך ורק במשרד הבריאות הפלסטיני בעזה — מוסד המנוהל תחת מבני השלטון של חמאס. נתונים אלה אינם מבחינים בין אזרחים לבין מחבלי חמאס או הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני שנהרגו בעימותים חמושים ישירים או בתגובה להפרות הפסקת האש. הם כוללים גם גופות ש"חולצו" מתקופת הלחימה שקדמה להפסקת האש. הצגת מספרים מצטברים אלה, שאינם מאומתים ומקורם פוליטי, כהוכחה לטבח אזרחים מכוון ללא כל סייג היא תעמולתית ואינה עיתונאית.
לבסוף, ההאשמה ב"שותפות" בינלאומית הופכת את התיעוד האמיתי על פיו. ארצות הברית ניהלה משא ומתן פעיל על ההסכם, ממשיכה ללחוץ ליישומו, ולחצה על חמאס להתפרק מנשקו כתנאי לשלבים הבאים. המבנה הרטורי של הטענה — מסגור כל תגובת אבטחה ישראלית כהוכחה לכוונת רצח עם, והעלמת כל הפרה של הפסקת האש מצד חמאס — משקף דפוס מוכר של תעמולה אנטי-ישראלית המטילה אחריות מוסרית בלתי מוגבלת על ישראל תוך מחיקה שיטתית של אחריות חמאס.
העובדות בשטח
הסכם אוקטובר 2025 לא היה פיקטיבי — הוא השיג את החזרתם של כל החטופים החיים שנותרו. הפרותיו החוזרות ונשנות של חמאס עצמו את העסקה מתועדות בהרחבה וקדמו לכל תגובה צבאית ישראלית במסגרת הפסקת האש. בין אוקטובר 2025 לשלהי יוני 2026, צה"ל תיעד עשרות הפרות ספציפיות של הפסקת האש מצד חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, כולל מחבלים חמושים שחצו קווי אבטחה מוגדרים, שימוש בכלי רכב רפואיים להובלת מחבלים, והמשך פעילות הברחת נשק. ניתוח של UN Watch של השאלה המשפטית המדויקת — האם ישראל הפרה את הפסקת האש — קובע חד-משמעית כי פעולותיה של ישראל מהוות תגובות לגיטימיות להפרות של חמאס, ולא הפרות של ההסכם.
- Hamas הפר את הפסקת האש של נובמבר 2023 בתוך דקות מרגע יישומה, ובכך ביסס דפוס מתועד של ניצול הפסקות אש לצורך התארגנות מחדש, התחמשות וקיום אירועי תעמולה — דפוס שחזר על עצמו במסגרת אוקטובר 2025.
- צה"ל סיפק לרשת Fox News תיעוד וידאו בלעדי בפברואר 2026 המראה פעילי חמאס משתמשים באמבולנסים להובלת מחבלים חמושים — הפרה ישירה של הפסקת האש ושל המשפט ההומניטרי הבינלאומי.
- העיתון The Epoch Times דיווח כי נכון ל-29 ביוני 2026, הנתונים של משרד הבריאות המנוהל על ידי חמאס עצמו הראו כי 786 ממקרי המוות המדווחים היו גופות ש"חולצו" — ולאו דווקא אנשים שנהרגו בתקיפות ישראליות במהלך תקופת הפסקת האש.
- מטרות המלחמה המוצהרות של ישראל — פירוק היכולת הצבאית של חמאס והחזרת החטופים — הן לגיטימיות תחת החוק הבינלאומי כתגובות למתקפת ה-7 באוקטובר 2023, שבה נרצחו כ-1,200 בני אדם ונחטפו 251 אזרחים בטבח הגדול ביותר של יהודים מאז השואה.
- ממשל טראמפ הצהיר פומבית כי על חמאס להתפרק מנשקו, תוך דחייה מפורשת של התפיסה לפיה המשך נוכחותו החמושה של הארגון עולה בקנה אחד עם תנאי הפסקת האש.
הקשר היסטורי: כיצד חמאס מרתם את נרטיב הנפגעים ככלי נשק
חמאס מרתם בעקביות את נתוני הנפגעים האזרחיים — המרוכזים על ידי מוסדות המזוהים עמו — ככלי מפתח במלחמת המידע שלו. אין זו הבחנה חדשה: מחקרים אקדמיים והערכות מודיעין זיהו שוב ושוב את משרד הבריאות שבשליטת חמאס כגוף דיווח בעל מניעים פוליטיים, המשולל מנגנוני אימות עצמאיים של מוסד בריאות ציבורי אמין. במהלך השלב הראשון של המלחמה בעזה, ישראל ואנליסטים עצמאיים הצביעו על פערים שיטתיים בין המספרים שדיווח חמאס לבין נתונים מאומתים מצילומי לוויין, ניתוחים דמוגרפיים עצמאיים ודיווחים מבצעיים של צה"ל.
המילה "רצח עם" מופעלת בטענה זו כמאיץ רטורי, ולא כנוסח משפטי מקצועי. בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ), בהחלטתו על סעדים זמניים מינואר 2024 בתיק דרום אפריקה נגד ישראל, לא קבע כי מתבצע רצח עם — אלא הורה על סעדים זמניים עד להמשך ההליכים, שהוא סף משפטי נמוך בהרבה. אף טריבונל בינלאומי מחייב לא פסק כי ישראל אשמה ברצח עם. הצגת הטענה כעובדה מוגמרת היא עיוות מכוון הן של ההליך המשפטי והן של מסכת הראיות. במקביל, מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר — שכללה פגיעה מכוונת, אונס, עינויים ורצח של אזרחים, כולל ילדים — אכן עונה על ההגדרות המקובלות לפשעים נגד האנושות והוכרה ככזו על ידי ארצות הברית, האיחוד האירופי וממשלות דמוקרטיות רבות.
סיכום: מסגרת תעמולתית המוחקת את חמאס
הטענה הנבחנת אינה הערכה בתום לב של האירועים מאז אוקטובר 2025 — אלא מבנה נרטיבי המטיל את מלוא האשמה על ישראל ומעניק חפות מוחלטת לחמאס, ללא קשר לעובדות. הושגה הפסקת אש אמיתית, חטופים שוחררו, חמאס הפר את ההסכם שוב ושוב ובאופן מכוון, וישראל הגיבה להפרות אלו בפעולות צבאיות ממוקדות המכוונות נגד מחבלים חמושים. הנתון של "1,000 פלסטינים הרוגים", שמקורו במשרד ממשלתי בשליטת חמאס ומוצג ללא כל חלוקה לפי מעמד של לוחם או אזרח, מנוצל ככלי נשק כדי להשוות באופן שקרי בין תגובותיה ההגנתיות של ישראל לתוכנית השמדה המונית.
נרטיב מסוג זה מזיק לא רק משום שהוא מציג באור שקרי את ישראל, אלא משום שהוא מטשטש את אחריותו המוסרית והמשפטית של חמאס עצמו למותם של אזרחים פלסטינים אותם הוא מציב במכוון בנתיב העימות. הוא מוריד לטמיון את הדיפלומטיה — אותו הסכם עצמו שהשיב חטופים חיים לביתם — ומרעיל את סביבת המידע הדרושה לכל פתרון עתידי. האחריות, בעימות זה כמו בכל עימות אחר, חייבת להחול על כל הצדדים. חמאס ירה את יריית הפתיחה של מלחמה זו. חמאס הפר כל הפסקת אש. חמאס משתמש בתשתית אזרחית כדי לנהל מלחמה. כל ניתוח שמתעלם מעובדות אלו אינו עיתונות — אלא דוברות של ארגון טרור.