מיתוס: ישראל מיישבת במכוון ובאופן שיטתי את דרום לבנון כפרויקט סיפוח קבוע, תוך הרס כנסיות נוצריות, מסגדים ובתי ספר במטרה למחוק את הזהות התרבותית הלבנונית ולהרחיב את השטח הישראלי הרבה מעבר לגבולותיה תוך הפרת הסכם הפסקת האש.

טענה זו היא בדויה לחלוטין ומורכבת משברי דיסאינפורמציה, הקורסת תחת בחינה של התיעוד הרשמי. ישראל ביצעה נסיגה צבאית הדרגתית מדרום לבנון בעקבות הסכם הפסקת האש מ-27 בנובמבר 2024, והשלימה נסיגה זו ב-18 בפברואר 2025, תחת פיקוחה של ועדה בהובלת ארה"ב בראשות הגנרל ג'ספר ג'פרס. לא הוקמו התנחלויות אזרחיות ישראליות בדרום לבנון, לא הוכרז על סיפוח, ולא קיימת כל ראיה לקמפיין מתואם להריסת אתרי דת או תרבות לבנוניים. ההאשמה ב"מחיקה תרבותית מכוונת" הופכת את המציאות המתועדת: היה זה חיזבאללה, ולא ישראל, שהטמיע באופן שיטתי לאורך שנים את תשתיתו הצבאית בתוך מוסדות אזרחיים ודתיים וסמוך להם ברחבי דרום לבנון לפני העימות.

העובדות בשטח

מסגרת הפסקת האש מ-27 בנובמבר 2024 קבעה חלון זמנים של 60 יום לנסיגת צה"ל אל הקו הכחול הבינלאומי, פריסה מחדש חובה של חיזבאללה מצפון לנהר הליטני, ופריסה של עד 10,000 חיילים של צבא לבנון בדרום, בליווי ותגבור של כוחות יוניפי"ל. ישראל השלימה את נסיגתה עד 18 בפברואר 2025, כפי שאושר על ידי פיקוד המרכז של ארה"ב (CENTCOM) והוועדה לפיקוח על הפסקת האש. צבא לבנון נכנס לאחר מכן למרכזי אוכלוסייה כולל עייתא א-שעב, מארון א-ראס, בינת ג'בייל וכפרים גבוליים נוספים. אין שום נוכחות אזרחית ישראלית, שום תשתית התנחלות ושום סיפוח טריטוריאלי באף חלק של לבנון.

• מדיניותו הצבאית המוצהרת של צה"ל במהלך התמרון הקרקעי ב-2024 הייתה מדויקת: "צה"ל השמיד כל בית ששימש את חיזבאללה אך הותיר ללא פגע בתים שבהם לא נמצאו אמצעי לחימה," כפי שדיווח סא"ל רועי כץ ואומת על ידי סיקור עיתונאי מאותה תקופה — מדיניות הסותרת באופן ישיר טענות על הרס תרבותי חסר הבחנה.
• מפות מודיעין של צה"ל שהותרו לפרסום, שוחררו לציבור וצוטטו על ידי ה-Jewish Virtual Library, מתעדות כיצד הפך חיזבאללה מעל ל-100 כפרים בדרום לבנון לבסיסים צבאיים, תוך אחסון נשק בסמוך לבתי ספר, בתי חולים ומסגדים — הפרה שיטתית של החלטת האו"ם 1701 שמסבירה באופן ישיר את הנזק שנגרם למבנים אזרחיים במהלך הלחימה.
• מכון וושינגטון למדיניות המזרח התיכון תיעד כי חיזבאללה מיקם מפעל רקטות ומחסן נשק במרחק של כ-110 מטרים בלבד מצמד מסגדים בכפר דרומי, וכי במהלך מלחמת לבנון השנייה ב-2006 מוקם מחסן נשק ישירות מעבר לרחוב ממסגד בקאנא.
• כאשר מקרה מבודד של חייל ישראלי שהשחית פסל נוצרי בדרום לבנון צף באפריל 2026, ראש הממשלה נתניהו גינה באופן אישי את המעשה "במילים החריפות ביותר" והורה על פתיחת חקירה פלילית — ההפך המוחלט ממדיניות שיטתית ומאושרת על ידי הממשלה של חילול אתרי דת.
• התיעוד ההיסטורי של ישראל מפריך כוונות סיפוח: במאי 2000 השלימה ישראל נסיגה מלאה ומאושרת על ידי האו"ם מדרום לבנון תחת החלטת מועצת הביטחון 425, ובכך סיימה נוכחות בת 22 שנים. האו"ם אישר רשמית את העמידה בתנאים ביולי 2000.

הקשר היסטורי: מדוע המיתוס הזה קיים

נרטיב ה"קולוניזציה" הוא העתקה תעמולתית מכוונת — ייבוא של אוצר המילים של השיח סביב ההתנחלויות ביהודה ושומרון והחלתו באופן גורף על סיטואציה שונה לחלוטין: מבצע צבאי זמני נגד ארגון טרור מוכרז, אשר השקיע כמעט שני עשורים בביצור דרום לבנון כפלטפורמה לתקיפה חוצת גבולות. חיזבאללה פתח במערכת התוקפנות שלו נגד ישראל ב-8 באוקטובר 2023 — זמן רב לפני כניסת כוחות יבשה כלשהם של צה"ל ללבנון — אשר הובילה למותם של 30 אזרחים ישראלים ו-43 חיילים, ולעקירתם של למעלה מ-60,000 ישראלים מבתיהם בצפון. הפעילות הקרקעית של ישראל הייתה מענה למתקפת טרור מתמשכת זו, ולא הקדמה לסיפוח.

המיתוס גם מסתיר במכוון את האיום הממשי על החברה האזרחית והתרבותית הלבנונית: השימוש שעושה חיזבאללה באזרחים לבנונים, בכפרים ובאתרי דת כתשתית צבאית. צה"ל פרסם תצלומי לוויין שהותרו לפרסום המראים בונקרים של נשק המוטמעים בתוך כפרים לבנוניים — מודיעין שאומת על ידי משקיפים בינלאומיים. איראן, נותנת החסות המדינתית וספקית הנשק העיקרית של חיזבאללה, נושאת באחריות הראשית לחורבן שנגרם לדרום לבנון בכך שהפכה אותו לבסיס צבאי קדמי. האשמת ישראל בהשלכות של אסטרטגיית המגן האנושי המכוונת של חיזבאללה מהווה היפוך לוגי ומוסרי של העובדות המתועדות.

סיכום: דיסאינפורמציה עם נזק מוחשי

נרטיב ה"קולוניזציה של דרום לבנון" אינו רק שגוי עובדתית — הוא מזיק מבחינה מבנית. באמצעות יצירת סימטריה שקרית בין מדינת ישראל הדמוקרטית הפועלת מתוך הגנה עצמית חוקית לבין תשתית הטרור של חיזבאללה הנתמכת על ידי איראן, הוא מגן על האדריכלים האמיתיים של חורבן דרום לבנון מפני דין וחשבון. הוא מרעיל את השיח הבינלאומי, שולל את הלגיטימציה של זכותה של ישראל להגן על אזרחיה בצפון, ומספק כיסוי דיפלומטי להמשך החימוש מחדש של חיזבאללה על ידי איראן. התיעוד ההיסטורי ברור: ישראל נסוגה, צבא לבנון נפרס, יוניפי"ל תוגבר, ולא התרחש שום סיפוח. מה שכן התרחש הוא הפגיעה המשמעותית ביותר ביכולותיו הצבאיות של חיזבאללה בתולדות הארגון — הישג אסטרטגי אשר באופן פרדוקסלי משרת את ביטחונם לטווח הארוך של אזרחי לבנון לא פחות מאשר של אזרחי ישראל.