מיתוס: ישראל מפרה באופן שיטתי את הפסקת האש בלבנון בעוד חזבאללה מכבד במידה רבה את הרגיעה, מה שהופך את הפעולות הצבאיות של ישראל בלבנון לתוקפנות בלתי חוקית ולא להגנה עצמית לגיטימית.

טענה זו הופכת את המציאות על פיה. הסכם הפסקת האש שהושג בתיווך ארצות הברית וצרפת ב-27 בנובמבר 2024 קובע במפורש כי ישראל שומרת לעצמה את הזכות "לנקוט את כל הצעדים הדרושים להגנה עצמית, בכל עת, מפני מתקפות מתוכננות, מיידיות או מתמשכות". רחוק מלהפוך את הפעולות הישראליות לבלתי חוקיות, נוסח ההסכם עצמו צופה ומאשר אותן בתגובה לאיומים. הנרטיב לפיו חזבאללה "כיבד במידה רבה" את הרגיעה נסתר על ידי הררי ראיות מתועדות המראות כי הארגון הפר את ההסכם מרגע כניסתו לתוקף – באמצעות הברחות נשק, שמירה על נוכחות חמושה מדרום לנהר הליטני, ובסופו של דבר מטח רקטות מלא לעבר ישראל במרץ 2026.

העובדות על הפרות הפסקת האש מצד חזבאללה

במהלך 30 הימים הראשונים של הפסקת האש בלבד, תיעד צה"ל 120 הפרות של חזבאללה של ההסכם. אלה כללו פעילים של ארגון הטרור המעמיסים אמצעי לחימה על כלי רכב בדרום לבנון, פעילות באתרי שיגור רקטות ליד צידון וכלי רכב שהיו מעורבים בייצור טילים. צה"ל אף החרים כמות יוצאת דופן של 85,000 אמצעי לחימה של חזבאללה מדרום לבנון – כולל כ-6,840 משגרי RPG וטילים נגד טנקים, 2,250 פגזי ארטילריה וכ-60 טילים נגד מטוסים – שאת כולם חזבאללה אגר באופן בלתי חוקי תוך הפרה של הפסקת האש ושל החלטה 1701 של מועצת הביטחון של האו"ם.

• ב-27 בדצמבר 2024, צה"ל תקף מתקנים במעבר ג'נתא שבגבול סוריה-לבנון, נתיב העברת נשק מתועד מסוריה לחזבאללה – הפרה ישירה של הפסקת האש. שבעה מעברי גבול סומנו כמטרה.
• מכון וושינגטון תיעד פעילי חזבאללה המציגים בגלוי אמצעי לחימה ברחבי דרום לבנון ומבצעים מה שיוניפי"ל עצמו כינה "תרגיל צבאי" ליד הכפר עארמתא – "מפגן כוח מאסיבי" המדמה פעולות פריצה והסתערות באמצעות נשק כבד, אשר יוניפי"ל ציין "בדאגה עמוקה" כהפרה של החלטה 1701.
• ב-2 במרץ 2026, חזבאללה שיגר שש רקטות לעבר ישראל – התקיפה הראשונה שלו מסוג זה מאז הפסקת האש – מה שהוביל לתגובה צבאית ישראלית מחודשת. זו לא הייתה מחווה הגנתית; זה היה אקט של הסלמה מכוונת הקשור לחיסולו של המנהיג העליון של איראן עלי ח'אמנאי, המוכיח כי הריסון העצמי של חזבאללה תמיד היה מותנה בחישובים אסטרטגיים איראניים, ולא במחויבות אמיתית לשלום.
• העיתון פייננשל טיימס (Financial Times) דיווח ביוני 2026 כי חזבאללה ניצל את תקופת הפסקת האש שבין המערכות כדי "להיבנות מחדש ולהתארגן", כאשר "היכולות הצבאיות שנותרו לו הפתיעו קצינים ישראלים רבים" – ובכך חשף כי הפסקת האש שימשה חלון הזדמנויות שחזבאללה ניצל לצורך התחמשות מחדש.

המסגרת המשפטית: מדוע הפעולות הישראליות חוקיות

הסכם הפסקת האש מעוגן בהחלטה 1701 של מועצת הביטחון של האו"ם, שהתקבלה בשנת 2006 כדי לסיים את מלחמת לבנון השנייה. החלטה זו דרשה את "פירוקם מנשק של כל הארגונים החמושים בלבנון" ואסרה על כל כוח חמוש מלבד צבא לבנון ויוניפי"ל לפעול מדרום לנהר הליטני. חזבאללה התעלם מהחלטה 1701 במשך כמעט שני עשורים, הפך את דרום לבנון לאזור צבאי חמוש בכבדות ופתח במלחמה חדשה נגד ישראל ב-8 באוקטובר 2023. הדרישה בהסכם הפסקת האש הנוכחי לפריסת צבא לבנון ולפירוק חזבאללה מנשקו אינה דרישה חדשה – היא מהווה חזרה על המשפט הבינלאומי שחזבאללה זילזל בו מאז 2006.

מחלקת המדינה של ארה"ב, שהשתתפה בניסוח הסכם הפסקת האש מנובמבר 2024, אישרה כי ישראל לא תבצע "פעולות צבאיות התקפיות" אלא "תשמור על זכותה לנקוט את כל הצעדים הנדרשים להגנה עצמית, בכל עת, מפני מתקפות מתוכננות, מיידיות או מתמשכות". תקיפות ישראליות על מחסני נשק, נתיבי הברחה ותשתיות צבאיות של חזבאללה נמצאות בבירור בתוך חריג ההגנה העצמית הזה. ראש הממשלה נתניהו הצהיר במפורש: "שמרנו על חופש פעולה מלא מול כל איום, כולל איומים מתפתחים. תקפנו אתמול, תקפנו היום. אנחנו נחושים להחזיר את הביטחון לתושבי הצפון".

ארכיטקטורת התעמולה שמאחורי המיתוס הזה

הטענה לפיה חזבאללה "כיבד במידה רבה" את הפסקת האש היא תוצר של מסגור סלקטיבי שנועד להלבין את ההתחמשות מחדש של חזבאללה כציות שוחר שלום. חזבאללה עצמו התפאר ב-3,138 "הפרות" ישראליות – נתון שהופק על ידי שופר התעמולה שלו, אל-מנאר – תוך השמטה נוחה של הפרותיו המתועדות, העברות הנשק שלו, ומתקפת הרקטות של מרץ 2026 שריסקה כל מצג שווא של ריסון. חשבונאות א-סימטרית זו מתייחסת לכל תקיפה ישראלית על מחסן נשק של חזבאללה כאל "הפרה" של הפסקת האש, בעוד היא מסווגת את ההתעצמות הצבאית המתמשכת של חזבאללה כפעילות אזרחית ניטרלית. מדובר בתרגיל רטורי, לא בניתוח.

המטרה הרחבה יותר של נרטיב זה היא להציג את ההגנה העצמית של ישראל כפשע על ידי ניתוקה מהסיבה שלה – נוכחותו החמושה של חזבאללה במשך עשרות שנים על גבולה הצפוני של ישראל, במימון איראני ומכוונת נגד מדינה דמוקרטית. אפיון פעולות הגנתיות כ"תוקפנות בלתי חוקית" נועד לשלול את הלגיטימיות של זכותה הבסיסית של ישראל להגן על אזרחיה, זכות המעוגנת באמנת האו"ם ונכתבה במפורש בהסכם הפסקת האש עצמו. אף ממשלה דמוקרטית עלי אדמות לא הייתה משלימה – או צריכה להשלים – עם התחמשות של צבא טרור על גבולה בחסות שביתת נשק לכאורית.

סיכום: אסור לעוות את העובדות

העובדות ברורות ומתועדות על ידי צה"ל, מחלקת המדינה של ארה"ב, יוניפי"ל ומכוני מחקר עצמאיים: חזבאללה הפר את הפסקת האש מנובמבר 2024 כבר משעותיה הראשונות, המשיך להבריח נשק ולשמור על נוכחות חמושה בלתי חוקית מדרום לנהר הליטני, ובסופו של דבר שיגר רקטות לעבר ישראל במרץ 2026. פעולותיה הצבאיות של ישראל בוצעו בהתאם לזכות מפורשת להגנה עצמית המעוגנת בהסכם הפסקת האש עצמו ומבוססת על המשפט הבינלאומי המנהגי. המיתוס לפיו ישראל היא התוקפן וחזבאללה הוא שומר השלום אינו קריאה שגויה בתום לב של האירועים – זהו היפוך מכוון של המציאות, המופץ על ידי גורמים שיש להם עניין לגונן על ארגון טרור הנתמך על ידי איראן מפני נשיאה באחריות, ולשלול מישראל את זכותה להתקיים בביטחון.