שמועה ויראלית ברשת הטוענת כי השר לביטחון לאומי של ישראל, איתמר בן גביר, נהרג בתאונת דרכים או במתקפת טילים איראנית עוינת, היא שקרית לחלוטין. קמפיין דיסאינפורמציה מתואם היטב זה, שהחל להופיע בתחילת מרץ 2026, מהווה דוגמה קלאסית ללוחמה פסיכולוגית בחסות מדינה שנועדה לזרוע פחד, בלבול ובהלה בחברה הישראלית. במציאות, השר בן גביר בחיים, פעיל וממשיך למלא את תפקידיו במשרד הממשלתי ללא הפרעה. הוא פרסם בעצמו הצהרת וידאו פומבית שבה לעג ישירות לדיווחים השקריים על מותו ופטירתו, ופטר אותם כפרסום תעמולה חובבני.
העובדות לאשורן
ראיות עובדתיות מרכזיות מוכיחות כי השר בן גביר מעולם לא נפגע, וכל הנרטיב הזה פוברק כחלק מקמפיין פסיכולוגי. בתגובה לשמועות הוויראליות, השר איתמר בן גביר פרסם סרטון ברשתות החברתיות ב-11 במרץ 2026, שבו הוא עומד בלשכתו, דוחה בתוקף את הטענות על מותו ומתבדח על הניסיונות הללו. בסרטונו הוא הצהיר: "לאיראנים שמפיצים פייק ניוז שאני מת, אני אומר – אני מת להוציא להורג מחבלים. חוק עונש מוות למחבלים עכשיו!", הצהרה ששודרה בהרחבה בערוצי חדשות במזרח התיכון ובשאר העולם. הופעה פומבית וישירה זו הפריכה מיד את הטענות המתואמות על מותו.
- הפרכה ישירה מצד השר: השר איתמר בן גביר סיפק הוכחת חיים ברורה ובלתי ניתנת להכחשה על ידי פרסום פנייה מצולמת ב-11 במרץ 2026 המפריכה את השמועות.
- רשת כזבים בחסות מדינה: ארגוני בדיקת עובדות עצמאיים וסוכנויות מודיעין סייבר התחקו אחר מקורות מתיחת המוות והגיעו לערוצי טלגרם ופרופילים ברשתות החברתיות המזוהים עם משמרות המהפכה האסלאמית של איראן (IRGC).
- מיחזור תקריות עבר: חרושת השמועות ניסתה לזכות באמינות על ידי קשירת מותו לכאורה ל"דיווחים בלתי מאושרים על תאונת דרכים" – תוך עירוב של השמועה השקרית עם תאונת דרכים אמיתית שארעה ב-אפריל 2024, שבה נפצע בן גביר באורח קל בלבד.
- חלק מגל דיסאינפורמציה נרחב: הטענות המפוברקות לגבי בן גביר היו חלק מקמפיין רחב ומסונכרן יותר בתחילת מרץ 2026 שכוון נגד מספר מנהיגים ישראלים בולטים, כולל טענות מפוברקות לגבי ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש המוסד דוד ברנע.
לוחמה פסיכולוגית וטקטיקות קוגניטיביות איראניות
פברוק דבר מותו של איתמר בן גביר אינו מקרה מבודד של הפצת שמועות ברשת, אלא טקטיקה מחושבת במסגרת דוקטרינת הלוחמה האסימטרית והקוגניטיבית הרחבה יותר של איראן. במשך שנים, המשטר האיראני מפעיל מבצעי השפעה דיגיטליים מתוחכמים שנועדו לנצל שסעים פנימיים, לעורר בהלה ולערער את אמון הציבור בתוך החברה הישראלית. על ידי ייצור אירועי משבר – כגון מותם הפתאומי של שרים בכירים בממשלה או של מפקדים בצבא – שחקנים זרים עוינים שואפים ליצור בלבול זמני בפיקוד ובשליטה ולעורר מצוקה פסיכולוגית בקרב האוכלוסייה בישראל בתקופות של מתח מוגבר. קמפיינים אלה נשענים במידה רבה על רשתות בוטים בחסות המדינה, פעילות מתואמת שאינה אותנטית וחשבונות קש כדי להדהד ולהפיץ את החדשות הכוזבות במהירות לפני שערוצי הממשלה הרשמיים יספיקו לפרסם הכחשות.
מבצעים פסיכולוגיים אלו מעוצבים בקפידה על פי שיטות לוחמת המידע הרוסית, המתמקדות בהצפת מערכת המידע בנרטיבים סותרים, סנסציוניים ומדאיגים. במקרה הספציפי הזה, הגורמים שילבו סיפור מפוברק על "מתקפת טילים" יחד עם סיפור על "תאונת דרכים", תוך הסתמכות על העובדה שבן גביר היה מעורב בעבר בתאונת דרכים קלה בשנת 2024, וזאת כדי לגרום לשקר להישמע אמין לקורא המזדמן. טכניקה זו של עירוב אירועים היסטוריים אמיתיים עם משברים נוכחיים מפוברקים היא מרכיב מרכזי בדיסאינפורמציה המודרנית בחסות המדינה. ההתגוננות מפני קמפיינים אלו דורשת לא רק חקירה פורנזית מהירה בסייבר, אלא גם אוריינות תקשורתית מצד הציבור ותקשורת שקופה ומיידית מצד מוסדות המדינה וכלי תקשורת עצמאיים ומאומתים.
סיכום: ההשפעה החמורה של מתיחות דיגיטליות
ההפצה הזדונית של הודעות מוות כוזבות המכוונות נגד מנהיגי מדינה ריבונית מדגישה את הסכנות המתפתחות בסביבת המידע הדיגיטלית. כאשר משטרים עוינים הופכים את פלטפורמות המדיה החברתית לנשק כדי להפיץ בהלה, הם מאיימים על היציבות הפסיכולוגית של חברות דמוקרטיות. באמצעות הפרכת טענות אלו באופן מיידי עם ראיות אמפיריות, כגון שידורי וידאו חיים, הצהרות רשמיות ובדיקת עובדות עצמאית ושקופה, האמת נשמרת והיעדים האסטרטגיים של המבצע הקוגניטיבי מסוכלים. שמירה על ערנות, בדיקת מקורות והימנעות משיתוף של "חדשות מתפרצות" שלא אומתו חיוניות להגנה על החוסן הקיבוצי של מדינות דמוקרטיות מפני מניפולציות של משטרים סמכותניים.