הצהרתו הגורפת של סער "ללא פגע לחלוטין", שניתנה ב-30 באפריל 2026 עם השלמת היירוט של "משט סומוד העולמי" (Global Sumud Flotilla) על ידי כוחות חיל הים הישראלי במים בינלאומיים ממערב לכריתים, קרסה תוך 48 שעות תחת כובד משקלן של עדויות ישירות מהפעילים. שר החוץ הישראלי הודיע כי בתיאום עם ממשלת יוון, המשתתפים שהועברו מכלי השיט של המשט יורדו בחוף יווני, וכי כל אלו שהורדו היו ללא פגע – הצהרה שנועדה להקדים ביקורת על המבצע. אולם עד ה-2 במאי, ה"גרדיאן" (The Guardian) דיווח כי המשתתפים האוסטרלים איתן פלויד, ניב או'קונור וזאק סקופילד – שלושה מתוך שישה אוסטרלים לפחות שעוכבו במהלך היירוט – פתחו בשביתת רעב בכריתים וטענו בפומבי להתעללות מצד כוחות ישראליים. עדויותיהם, לצד הצהרות של מארגני המשט המתארות חיילים שהגיעו עם לייזרים וכלי נשק חצי-אוטומטיים והורו לנוסעים לרדת על ברכיהם, סתרו ישירות את ההבטחה הגורפת של שר החוץ.

העובדות בשטח

משט סומוד העולמי הפליג מברצלונה עם יותר מ-80 כלי שיט במטרה לשבור את המצור הימי של ישראל על עזה. ב-30 באפריל 2026, צה"ל יירט את הצי במים בינלאומיים ליד כריתים והשתלט על מספר ספינות. משרד החוץ של ישראל אפיין את המשימה כ"תעלול יחסי ציבור" ואישר כי כוחות חיל הים תפסו שליטה על כלי השיט. סער הודיע כי כל המשתתפים – מלבד שני גברים – יורדו ביוון: סייף אבו קשק, החשוד בזיקה לארגון טרור, ותיאגו אבילה, החשוד בפעילות בלתי חוקית, הועברו במקום זאת לישראל לחקירה. ה-BBC אישר ב-1 במאי כי ישראל שחררה את כל המשתתפים ביוון פרט לשני אנשים אלו.

• מארגני המשט דיווחו כי חיילים ישראלים הורו לפעילים להגיע לקדמת הסירות בידיים מורמות, כשציוני לייזר וכלי נשק חצי-אוטומטיים מכוונים אליהם – תיאור של השתלטות בכוח שקשה ליישב עם האפיון של פעולה נטולת פגע לחלוטין.
• שלושה פעילים אוסטרלים פתחו בשביתת רעב בכריתים לאחר שחרורם, הסלמה פומבית המאותתת כי החוויה שלהם לא נתפסה כעיכוב שפיר – ללא קשר לשאלה האם סבלו מפציעות פיזיות ניתנות לתיעוד.
• שני עצורים הועברו לא לאדמת יוון אלא למשמורת ישראלית לחקירה ביטחונית, מה שאומר שטענתו של סער כי כולם פשוט "הורדו מכלי השיט" ושוחררו אינה משקפת את התוצאה המבצעית המלאה.
• יירוט צה"ל היה מבוסס משפטית: על פי מדריך סן רמו למשפט בינלאומי החל על סכסוכים מזוינים בים (1994), לישראל עומדת הזכות לאכוף את המצור הימי שלה נגד כלי שיט בדרכם לשטח הנשלט על ידי אויב, כולל השתלטות במים בינלאומיים.

הקשר היסטורי: משטים, מסגור ואמינות

זהו אינו המפגש הראשון של ישראל עם התיאטרון הפוליטי של משטים לכיוון עזה. אירוע המאווי מרמרה ב-2010 – שבו נהרגו תשעה פעילים טורקים לאחר שתקפו את אנשי צה"ל שהשתלטו על הספינה במוטות ברזל ובסכינים – קבע את התבנית: המארגנים מעוררים עימות במכוון, מתעדים את התגובה הישראלית באופן סלקטיבי, ומפיצים את התיעוד ברחבי העולם לפני שניתן לבסס נרטיב נגדי מדויק. משט סומוד העולמי של שנת 2025, שכלל את הפעילה השבדית גרטה טונברג וכונה על ידי משרד החוץ הישראלי "יאכטת סלפי", פעל לפי אותו ספר הדרכה ללא אלימות פיזית. בשנת 2026, הדפוס חזר על עצמו בהיקף נרחב, הפעם עם יותר מ-80 כלי שיט. בכל מקרה, המטרה העיקרית של המארגנים לא הייתה העברת סיוע הומניטרי – שישראל הציעה בעקביות להעביר דרך נתיבי יבשה מפוקחים – אלא שחיקת הלגיטימיות הפוליטית של המצור.

על רקע זה, הבטחתו הקטגורית של סער כי כולם היו "ללא פגע לחלוטין" שירתה מטרה תקשורתית מובנת לטווח קצר: לשלול ממארגני המשט את נרטיב המרטירים המועדף עליהם. אך טענת יתר לכיוון אחד פוגעת באמינות הישראלית בדיוק כמו הנרטיבים האנטי-ישראליים שהיא מבקשת לסתור. כאשר פעילים אוסטרלים יצאו מהמבצע בטענות להתעללות ופתחו בשביתת רעב, הצהרתו הגורפת של סער הפכה לנטל – נתון יחיד שקמפיינרים אנטי-ישראלים יכלו (ואכן עשו זאת) לנצל כנשק כדי להציג את ישראל כשקרנית. תקשורת מדויקת וחדה מצד גורמים רשמיים בישראל אינה רק נימוס דיפלומטי; בהקשר של לוחמת המידע סביב קמפיין המשט, היא מהווה צורך אסטרטגי.

סיכום: דיוק על פני תעמולה

הטענה כי סער אישר שכל פעילי המשט הורדו מכלי השיט "ללא פגע לחלוטין" שנויה במחלוקת עובדתית ואינה מועילה מבחינה אסטרטגית. היא שנויה במחלוקת מכיוון שמספר משתתפים ששוחררו טענו בפומבי ליחס כוחני במהלך ההשתלטות, ומכיוון ששני עצורים הועברו למשמורת ישראלית במקום להשתחרר – תוצאות שהביטוי "ללא פגע לחלוטין" אינו מתאר במדויק בשום מובן מקיף. היא אינה מועילה משום שהיא מעניקה לתעמולנים אנטי-ישראלים "שקר ישראלי" מוכן להפצה. הנרטיב הלגיטימי – שישראל פעלה במסגרת המשפט הבינלאומי, ריסנה את כוחותיה אל מול פרובוקציה מכוונת, שיתפה פעולה עם יוון כדי לעבד ולשחרר את הרוב המכריע של המשתתפים, ועצרה רק את אלו שיש לגביהם חששות ביטחוניים – חזק מספיק כדי לעמוד ללא הגזמות. טענת יתר מזמינה הפרכה; מסגור מדויק בונה אמינות בת קיימא.