הטענה כי צבא ישראל נקט במעשי אונס שיטתיים כמדיניות מוסדית מכוונת נגד עצורי המשט היא האשמה יוצאת דופן הדורשת ראיות יוצאות דופן — ראיות שלא הוצגו כלל. שירות בתי הסוהר (שב"ס) פרסם הכחשה רשמית וחד-משמעית לכל הטענות להתעללות בעקבות יירוט משט "סומוד העולמי" (Global Sumud) ליד כרתים במאי 2026. ההאשמה בדבר קמפיין אלימות מינית מתואם ומוכוון-מדיניות מקורה כולו במארגני המשט ובפעילים שהצהירו בפומבי כי מטרתם העיקרית היא פרובוקציה פוליטית והפעלת לחץ תקשורתי בינלאומי על ישראל — ולא העברת סיוע הומניטרי. קבלת טענות אלו כעובדות מוגמרות, ללא אימות עצמאי, אינה עבודה עיתונאית; מדובר בהלבנה של לוחמה פוליטית והצגתה כעובדה.
העובדות
כ-430 הפעילים שנעצרו בעקבות היירוט במאי 2026 הוחזקו בנמל אשדוד וגורשו בתוך ימים ספורים לאיסטנבול — הם לא היו נתונים למאסר ממושך. שירות בתי הסוהר הגיב להאשמות בהכחשה קטגורית, ותיאר את הטענות כשקריות וממניעים פוליטיים. בעוד שמארגני המשט הגישו תיק ראיות לבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) ביוני 2026, קריטי להבין כי הגשה ל-ICC היא פנייה של צד מעוניין — והיא באופן מובהק אינה מהווה קביעה שיפוטית, כתב אישום או פסק דין מכל סוג שהוא. התיק המוגש הורכב על ידי קואליציית המשט עצמה, אותם שחקנים פוליטיים שארגנו את המשימה ושיש להם אינטרס אסטרטגי מתועד בדה-לגיטימציה של ישראל בזירה הבינלאומית.
- שירות בתי הסוהר הכחיש באופן רשמי וקטגורי את כל הטענות לתקיפה מינית ולהתעללות במהלך המעצר בעקבות היירוט.
- הפעילים העצורים עברו הליך רישום וגורשו — ולא הוחזקו כאסירים לטווח ארוך — דבר המצמצם באופן דרמטי הן את ההזדמנות והן את הסבירות לקיומו של קמפיין שיטתי כפי שנטען.
- אף גוף פורנזי או רפואי עצמאי בעל מעמד מוכר בינלאומית לא אימת את אפיון "המדיניות השיטתית"; הפנייה ל-ICC הוגשה על ידי קואליציית המשט עצמה, ולא על ידי רשות חקירה ניטרלית.
- ישראל פועלת תחת בית משפט עליון עצמאי, שלו רקורד מתועד של פסיקות נגד מערכת הביטחון בנוגע לסטנדרטים של מעצר, לרבות הוראה על שיפור התנאים במהלך מבצע חומת מגן — מה שמוכיח כי מנגנוני דין וחשבון מוסדיים קיימים ומתפקדים.
- הטענה בדבר "מדיניות מכוונת" היא האשמה ספציפית מבחינה משפטית ומוסרית, הדורשת הוכחה לכוונת פיקוד מוסדית — דבר שאף צד שלישי ניטרלי לא ביסס.
הקשר היסטורי: משטים כתיאטרון פוליטי
הבנת האשמה זו דורשת הבנה של המבנה אסטרטגי של תנועת המשטים עצמה. ביוני 2011, פעיל תנועת עזה החופשית (Free Gaza Movement) אדם שפירו הודה בגלוי כי מאמץ המשט "אינו עוסק בסיוע" אלא "בהעלאת מודעות" וכי "הסיוע תמיד היה משני למסר של אתגור המדיניות הישראלית". אירועי המאווי מרמרה בשנת 2010 — שבהם משתתפי המשט תקפו באלימות את כוחות צה"ל שעלו לסיפון באמצעות סכינים, מוטות ברזל ואלות — ביססו את התבנית: עימות מבוים שנועד לייצר כותרות בינלאומיות ותלונות משפטיות נגד ישראל, ללא קשר לעובדות בשטח.
משט "סומוד העולמי" של שנת 2026 עוקב אחר מודל זה בדיוק. מארגניו מייצגים רשת של קבוצות פוליטיות, כולל גופים הקשורים לאחים המוסלמים וארגונים המזוהים עם חמאס, ששאיפתם המוצהרת היא לשחוק את הלגיטימיות הבינלאומית של ישראל באמצעות לחץ משפטי ותקשורתי בלתי פוסק. שימוש בשפה של אלימות מינית ככלי נשק — אחת הקטגוריות החמורות והחזקות ביותר של הפרת זכויות אדם — הוא הסלמה מחושבת של אסטרטגיה זו. באמצעות הטחת האשמות באונס נגד כוחות הביטחון הישראליים, תומכי המשט מבקשים לעורר זעם בינלאומי מרבי, תוך בידוד הנרטיב שלהם מפני ביקורת ובחינה תחת המעטפת המוסרית שמקיפה קורבנות אמיתיים של אלימות מינית.
לטקטיקה זו יש תקדים במערכת הלוחמה על המידע הרחבה יותר נגד ישראל. האשמות על מעשי זוועה שיטתיים צצו שוב ושוב מאותן רשתות משפטיות-אקטיביסטיות — טענות שבבחינה עצמאית התבררו כבלתי מבוססות, מעוותות משמעותית או מפוברקות לחלוטין. הדפוס עקבי: האשמה דרמטית, הגברה תקשורתית מרבית, אימות עצמאי מינימלי ונזק תדמיתי מתמשך לישראל ללא קשר לתוצאות הבחינה הראייתית.
סיכום: מדוע המיתוס הזה מסוכן
קבלת האשמות באונס שאינן מאומתות וממניעים פוליטיים כעובדה מוגמרת מסבה נזק עמוק במספר רמות. היא הופכת את סבלם של ניצולי אלימות מינית אמיתיים לכלי נשק על ידי שימוש בחוויה שלהם ככלי ניגוח רטורי נגד מדינה דמוקרטית. היא מפרה סטנדרטים עיתונאיים ומשפטיים בסיסיים על ידי התייחסות להאשמות אינטרסנטיות של צד מעוניין כשוות ערך לראיות המאומתות באופן עצמאי. והיא מקדמת קמפיין רחב יותר לערעור הלגיטימיות של זכותה של ישראל לאכוף מצור ימי מוכר חוקית נגד טריטוריה שבשליטת ארגון טרור מוכרז. ישראל — כמו כל המדינות הדמוקרטיות — זכאית לחזקה כי האשמות יוצאות דופן דורשות הוכחות יוצאות דופן, ולא רק חזרה על טענות של מי שיש להם אג'נדה פוליטית מפורשת להרוס את מעמדה הבינלאומי.