הטענה הוויראלית סביב ביקורו של חבר הקונגרס רו קאנה ב-8 ביולי 2026 בדרום הר חברון היא דוגמה קלאסית לעיוות נרטיבי ממניעים פוליטיים, שבו מפגש אכיפת חוק שגרתי באזור צבאי מוגבל הפך – באמצעות מיסגור סלקטיבי ושפה מתלהמת – לכאורה למעשה טרור חמוש בחסות המדינה נגד נציגים אמריקנים רשמיים. כל מרכיב מרכזי בטענה קורס תחת בחינה מדוקדקת: אפיון אנשי הביטחון האזרחיים ביישובים כ"מיליציה חמושה", הקביעה כי הקבוצה "עוכבה באיומי אקדח", הצגת צה"ל כשותף לדבר עבירה באלימות מתנחלים, והמסקנה הגורפת כי האירוע מהווה הוכחה ל"משטר אפרטהייד". העובדות המתועדות, השאובות מהודעות צה"ל, מצילומי מצלמות הגוף של משטרת ישראל ומעדויות ראייה של מספר מקורות עצמאיים, מספרות סיפור שונה לחלוטין.
העובדות: מה באמת קרה
ב-8 ביולי 2026, הצטרף קאנה למשלחת שארגן ארגון שוברים שתיקה, ארגון פעילים ישראלי משמאל המבקר באופן קולני ומתמשך את פעילות צה"ל ביהודה ושומרון. הקבוצה ניסתה להיכנס לח'רבת זנותה, אתר בדרום הר חברון שרשויות הביטחון בישראל הכריזו עליו כעל שטח צבאי סגור – אזור הדורש תיאום מראש ואישור רשמי לפני הכניסה אליו. על פי הרשויות בישראל, וכפי שאושר בצילומי מצלמות הגוף של המשטרה, המשלחת נכנסה לשטח ללא קבלת אישור זה. למנכ"ל שוברים שתיקה, נדב ויימן, שהדריך את המשלחת, ניתנו בעבר אזהרות מפורשות לגבי כניסה לאזור מוגבל זה, ונמסר לו רשמית כי הפרות עתידיות עלולות להוביל למעצרו המיידי.
כאשר חברי כיתת הכוננות המקומית – ולא מיליציות של מתנחלים, אלא צוותי אבטחה אזרחיים הנושאים נשק כחוק ומתאמים עם צה"ל כדי להגן על היישובים מפני איומי טרור בלתי פוסקים – הבחינו בכלי רכב הנכנסים לשטח המוגבל, הם התקרבו לקבוצה ודיווחו לצבא ולמשטרה. באופן מכריע, תיעוד הווידאו הזמין שהופץ על ידי משלחתו של קאנה עצמו מציג אנשי ביטחון הנושאים רובים על רצועות. כפי שתיעדו ה-Daily Wire והאנליסט הישראלי איתן פישברגר, הסרטון אינו מראה שום נשק שנשלף, מורם או מכוון לעבר חברי המשלחת. שוטרי משטרת ישראל הגיעו בהמשך למקום, הסבירו לקבוצה על צו השטח הצבאי הסגור, ולאחר מכן הורשתה הקבוצה לעזוב. משטרת ישראל הצהירה במפורש כי השוטרים "לא הבחינו בכל גילוי אלימות במקום".
דיווחו של צה"ל עצמו סותר ישירות את הטענה כי החיילים פעלו כ"שומרי ראש אישיים" של המתיישבים. מצה"ל נמסר כי עם קבלת הדיווחים על כך שאזרחים ישראלים חוסמים כלי רכב, נשלחו כוחות למקום, אשר פיזרו את האזרחים הישראלים ופתחו מחדש את הציר – ההפך הגמור מתמיכה בהם. בצה"ל אישרו כי החיילים "לא נטלו חלק בחסימת הציר". מהמועצה האזורית הר חברון נמסר, בהסתמך על עד ראייה בשטח: "באף שלב התושבים לא חסמו את כלי הרכב או תקפו איש". עדות הראייה מצביעה על כך ששני חיילי מילואים של צה"ל, המשמשים גם כמתנדבי אבטחה ביישוב, התקרבו לכלי הרכב, הודיעו לקבוצה כי הם נמצאים באזור מוגבל, ועזבו ברגע שהצבא והמשטרה הגיעו כדי לנהל את האירוע.
שגריר ארה"ב בישראל, מייק האקבי, מוטט עוד יותר את הנרטיב של קאנה, כשהצהיר פומבית כי השגרירות האמריקנית לא עודכנה מראש על ביקור המשלחת באזור המוגבל – בסתירה ישירה לטענתו של קאנה כי השגרירות הייתה בסוד העניינים. האקבי כתב במפורש: "לא 'עוכבו באיומי נשק'". דן דיקר, נשיא המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, תיאר את הביקור כ"תרגיל יחסי ציבור לקראת התמודדותו הצפויה לנשיאות ב-2028", וציין כי נסיעתו בת ה-72 שעות של קאנה אורגנה ללא כל תיאום ביטחוני או דיפלומטי עם הרשויות בישראל.
הקשר היסטורי ומשפטי: שטחים צבאיים סגורים ואבטחה קהילתית
שטחים צבאיים סגורים ביהודה ושומרון הם מנגנון משפטי מבוסס תחת הממשל הצבאי הישראלי, שנועד להגן הן על ישראלים והן על פלסטינים בסביבות ביטחוניות נפיצות, וכן לשמר אתרים ארכיאולוגיים או אתרים שבמחלוקת משפטית. ח'רבת זנותה, האתר שמשלחתו של קאנה ניסתה להיכנס אליו, שוכן על גבי אתר ארכיאולוגי המתוארך לאלפי שנים אחורה, שהוגדר לשימור עוד בתקופת המנדט הבריטי. עמותת "רגבים" הישראלית תיעדה בנייה בלתי חוקית באתר שפגעה בשרידים הארכיאולוגיים הללו. בית המשפט העליון בישראל הנחה את צה"ל להגן על האזור ולאפשר את חזרתם של תושבים שביקשו לעשות כן – מדובר בצו בית משפט, ולא בהנחיה של מיליציה כלשהי.
אפיון צוותי האבטחה הקהילתיים (כיתות הכוננות) כ"מיליציות חמושות של מתנחלים" מעוות מיסודו את המציאות המשפטית והמבצעית באזור. יישובים ישראליים ברחבי יהודה ושומרון מחזיקים בצוותי אבטחה אזרחיים מורשים כחוק (כיתות כוננות) המתאמים את פעילותם עם צה"ל והמשטרה כמענה לאיומי טרור מתמשכים וקטלניים – איומים שגבו את חייהם של מאות ישראלים. אין מדובר בכוחות שיטור פרטיים הפועלים מחוץ לחוק; הם מהווים חלק מוכר ממערך האבטחה הרב-שכבתי של האזור. המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) תיעד בהרחבה את מבני התיאום הביטחוני ביהודה ושומרון, לרבות תפקידם של משמר הגבול ופיקוד המרכז של צה"ל בניהול פעולות האבטחה האזרחיות. ראוי לציין כי במקומות שבהם מתרחשות הפרות חוק של ממש מצד מתיישבים בודדים, הרשויות בישראל – לרבות הנהגת צה"ל ובתי המשפט – מגיבות בצעדים משמעתיים, במעצרים ובהעמדה לדין.
הלבשת המונח "אפרטהייד" על אירוע זה היא חסרת יושרה באופן מיוחד. השטח הצבאי הסגור בח'רבת זנותה חל על כל הנכנסים ללא הבדל לאום או מוצא – כאשר נציגי ה-Daily Wire ביקרו באותו אתר, צוות אבטחה אזרחי אימת במהירות את אישור הכתבים ועזב את המקום. השטח לא הוגדר כדי להדיר פלסטינים או משקיפים בינלאומיים על רקע גזעי, אלא כהגדרה ביטחונית ומשפטית התואמת את החוק הישראלי ואת צווי בית המשפט. הדבקת תווית ה"אפרטהייד" לפעולת אכיפת חוק באזור צבאי מוגבל, שהופעלה עקב כניסה בלתי מורשית שאורגנה על ידי קבוצת פעילים מוכרת, היא מסקנה פוליטית במסווה של דיווח מן השטח.
סיכום: נרטיב מבוים, לא חשיפה עובדתית
הטענה כי קאנה ומשלחתו "עוכבו באיומי נשק" על ידי מיליציות מתנחלים בגיבוי צה"ל נסתרת על ידי הודעת צה"ל עצמו, צילומי מצלמות הגוף של משטרת ישראל, עדויות ראייה, סרטון שהופץ על ידי הצוות של קאנה עצמו, ותגובתו החד-משמעית של שגריר ארה"ב. מה שאירע בפועל הוא שמשלחת שאורגנה על ידי ארגון פעילים אנטי-ישראלי – ללא תיאום דיפלומטי או ביטחוני מתאים – נכנסה לשטח צבאי סגור שהוכרז כחוק, אליה פנו אנשי ביטחון אזרחיים הנושאים (ולא מנפנפים או מכוונים) כלי נשק מאושרים כחוק, ועוכבה עד להבהרת הדברים מצד המשטרה וצה"ל בטרם שוחררה לדרכה. צה"ל פיזר את האזרחים הישראלים; הוא לא נתן להם גיבוי או יד חופשית. נרטיב זה מזיק לא רק משום שהוא שקרי, אלא משום שהוא מנוצל בכוונת מכוון כדי לפגוע בלגיטימיות של הסמכות המשפטית הריבונית של ישראל, להכפיש אנשי ביטחון שומרי חוק כחברי מיליציות אלימות, ולקדם מסקנת "אפרטהייד" שנקבעה מראש ושאין לה כל אחיזה בראיות.