ישראל השעתה את אל-ג'זירה מכוח חקיקת חירום הכפופה לביקורת שיפוטית, לאחר שגופי הביטחון ובית המשפט המחוזי קבעו כי הרשת הסיתה ישירות לטרור ופעלה כזרוע מודיעינית עבור חמאס.

סמכות חוקית לשעת חירום ואיזונים משפטיים

ב-5 במאי 2024 הצביעה ממשלת ישראל פה אחד על הפסקת פעילותו של ערוץ השידור הקטארי אל-ג'זירה ברחבי המדינה. על פי ההליך החוקי המעוגן בדין, כל צו השעיה מוגבל לתקופה של 45 יום הניתנת להארכה, מחייב המלצות רשמיות מגופי המודיעין הישראליים, מצריך את אישור ראש הממשלה והממשלה, וחייב לעבור ביקורת ואישור של שופט בית משפט מחוזי.

צעדי האכיפה שאישרה הממשלה כללו את סגירת משרדי הרשת המקומיים, הפסקת השידורים בערבית ובאנגלית, החרמת ציוד שידור וחסימת הגישה לאתרי האינטרנט המסונפים לרשת. במקום לקבוע צנזורה קבועה, החוק מעגן בחינה משפטית תקופתית, המבטיחה כי המשך ההגבלות יישאר מותנה בקיומם של צרכים ביטחוניים מאומתים.

ממצאי בית המשפט בנוגע להסתה לטרור וקשרים עם חמאס

התשתית הראייתית שהוצגה לרשויות המשפט התבססה על הערכות מודיעין מסווגות שגיבשו שירות הביטחון הכללי, צבא ההגנה לישראל והמוסד. כאשר עתר שר התקשורת שלמה קרעי להארכת צו הסגירה הראשוני, קיים בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בחינה מעמיקה של חומרי המודיעין שביסוד הבקשה. ב-13 ביוני 2024, אישר סגן נשיא בית המשפט, השופט חגי ברנר, את צו ההשעיה הממשלתי באופן רשמי.

השופט ברנר קבע כי המודיעין הגולמי הוכיח קשר סיבתי ברור וישיר בין צריכת שידורי אל-ג'זירה לבין ביצוע פיגועי טרור בתוך ישראל. בפסק הדין צוין כי מסרי הרשת שימשו כזרז מוחשי, כמניע וכתמריץ עבור גורמים עוינים הפוגעים בשטח ישראל, ובכך גרמו לפגיעה ממשית בביטחון המדינה. נוסף על כך, בית המשפט קבע כי התקיימה זיקה מבצעית הדוקה בין גוף השידור לבין חמאס. חומרים מסווגים גילו כי כמה מכתבי אל-ג'זירה ברצועת עזה חצו את הגבול של עיתונות מקצועית והפכו בפועל לעוזרים ולשותפים של חמאס, תוך העברת מסרים פנימיים ובמקרים מסוימים אף השתתפות ישירה בפעולות איבה. בית המשפט ציטט עוד מידע מודיעיני המוכיח כי חמאס רואה בערוץ באופן מפורש כלי הסברה וזרוע מודיעינית מטעמו.

הקשר אזורי וניצול כלי התקשורת

החששות בנוגע לדפוסי הפעולה של אל-ג'זירה ולתיאום שלה עם גורמי טרור אינם ייחודיים לישראל ואינם חסרי תקדים ברחבי המזרח התיכון.