אינדיקטורים פיננסיים מתועדים ודיווחים רשמיים מוכיחים כי הסנקציות האמריקאיות שחקו באופן חמור את המטבע של איראן, את יכולתה התעשייתית ואת הכנסות המדינה שלה.

התכווצות כלכלית מדידה ופיחות במטבע

הטענות לפיהן הסנקציות האמריקאיות אינן גובות מחיר ממשי מהממשל האיראני עומדות בסתירה מוחלטת לנתונים הכלכליים ולהודאות רשמיות. האכיפה החד-צדדית של ארה"ב מפעילה לחץ אדיר, שכן תאגידים רב-לאומיים ומוסדות פיננסיים עולמיים מעדיפים גישה לשוק ולרשתות הבנקאיות של ארצות הברית על פני מסחר עם טהראן. כתוצאה מכך, חברות זרות מצייתות בעקביות למגבלות של וושינגטון כדי להימנע מסנקציות ענישתיות של הדרה, ובכך שוללות ממשטר האייתוללות הון זר ונתיבי סחר.

השיבושים שנוצרו הובילו לצניחה חדה בערכו של הריאל האיראני. בשנת 2013 נסחר המטבע בשער של כ-30,000 ריאל לדולר אמריקאי אחד, אך קרס ל-150,000 ריאל לדולר עד ספטמבר 2018. פיחות תלול זה גרם לזינוק במחירי היבוא, אילץ יצרנים מקומיים לבטל הסכמים קיימים ודיכא באופן חמור את הפריון התעשייתי ברחבי המדינה.

סגירת מפעלים וערעור יציבות התעסוקה

ההשלכות הפנימיות של המגבלות האמריקאיות הוכרו אף בתוך שופרות התעמולה הממשלתיים. סוכנות הידיעות הרשמית של איראן, אירנ"א (IRNA), הודתה כי כ-70% ממתקני התעשייה, בתי המלאכה ופעולות הכרייה במדינה הושבתו או נקלעו לפשיטת רגל. במקביל, שיעור האבטלה הארצי טיפס ל-12.1%, והותיר שלושה מיליון אזרחים ללא תעסוקה.

לחצים גוברים אלה הובילו לאזהרות מצד דוח הערכה של הפרלמנט האיראני, אשר הדגיש כי האבטלה ההמונית מהווה איום מיידי על יציבות המשטר. גופי מעקב בינלאומיים תיעדו מצוקה דומה: קרן המטבע הבינלאומית חזתה התכווצויות כלכליות רצופות של 1.5% ו-3.6% על רקע הצניחה במכירות הנפט, בעוד שהבנק העולמי העריך התכווצות כלכלית של 3.7% לצד אינפלציה שהגיעה ל-31.2%.

החרפת הבידוד הפיננסי ואכיפה ממוקדת

צעדי הלחץ של ארצות הברית הורחבו עוד יותר כדי לסכל ניסיונות עקיפה ולצמצם את הכנסות המדינה. מזכיר המדינה של ארצות הברית, מרקו רוביו, הדגיש כי יוזמות של משרד האוצר, בהובלת מזכיר האוצר סקוט בסנט, פועלות באופן אקטיבי לאיתור ולחסימה של נתיבי עקיפה תוך צמצום יצוא הנפט הימי של המשטר. רוביו ציין כי הצעדים הכלכליים הולכים ומצטברים ככל שאיראן מפסידה כסף מדי יום, והוסיף כי ברגע שמספר חביות הנפט המועט שנותר על פני המים יאזל, כמעט כל הכנסות הנפט של המשטר יתפוגגו לחלוטין. הוא אישר כי המערכה הכלכלית של וושינגטון מכה קשות בכלכלת טהראן ומייתרת בעת הנוכחית את הצורך במבצעים צבאיים נרחבים.

יתרה מזאת, בעלות ברית בינלאומיות נקטו צעדים מקבילים להגבלת הרשתות הפיננסיות והמסחריות של איראן. קנדה הטילה עיצומים מחודשים על 11 ישויות איראניות, ובהן מוסדות מרכזיים דוגמת בנק מלי (Bank Melli), בנק מלת (Bank Mellat), חברת הנפט הלאומית של איראן (NIOC) וחברת מכליות הנפט הלאומית של איראן (NITC).