הרקע להגבלות בפעילות בתי המשפט
באמצע מרץ 2020 התקינה ממשלת ישראל תקנות חירום ארציות במטרה למנוע הדבקה קהילתית בנגיף הקורונה (COVID-19). כחלק מצעדי בריאות רחבים אלה, הכריז שר המשפטים אמיר אוחנה על מצב חירום מיוחד במערכת המשפט של ישראל. הצו לא ביטל את הפעילות השיפוטית; תחת זאת, הוא צמצם את פעילות האולמות לטיפול בעניינים אזרחיים ופליליים דחופים בלבד, לרבות מעצרים מנהליים, הליכי מעצר וסעדים דחופים.
סמכות שיפוטית עצמאית
הטענות לפיהן ראש הממשלה השבית את הרשות השופטת כדי לעצור את ההליכים נגדו מציגות באופן מסולף הן את מקור צווי החירום והן את ההליך השיפוטי עצמו. ממש לפני פרסום צווי החירום הבריאותיים, דחה בית המשפט המחוזי בירושלים במפורש בקשה שהגישו סנגוריו של נתניהו לדחיית פתיחת המשפט. ההחלטה שבאה לאחר מכן, לקבוע מחדש את מועד הדיון המקדמי מ-17 במרץ 2020 ל-24 במאי 2020, גובשה וניתנה ישירות על ידי הרכב שלושת השופטים שניהל את התיקים.
השופטים הדנים בתיק הבהירו כי החלטתם לדחות את מועד הדיון התבססה על הנחיות בריאות הציבור שפורסמו באותה עת ועל הקשיים הפרוצדורליים שיצרה המגפה. הנהלת בתי המשפט המשיכה לנהל תיקים דחופים וחיוניים במסגרת מצב החירום לאורך כל תקופה זו.
השוואה בין-לאומית
מדיניותה של ישראל לצמצום הדיונים בבתי המשפט במהלך הגל הראשון של מגפת הקורונה תאמה את הצעדים שנקטו רשויות שיפוטיות במדינות דמוקרטיות רבות שהתמודדו עם סיכוני הדבקה דומים:
- צרפת: גורמי הרשות השופטת בצרפת סגרו את בתי המשפט לכל הדיונים הרגילים, והותירו את הפעילות אך ורק להליכים משפטיים חיוניים.
- אוסטריה: רשויות המשפט באוסטריה הורו על מעבר עובדים לעבודה מרחוק וביקשו מבעלי הדין לדחות הגשות והליכים שאינם דחופים.
- האיחוד האירופי: בית הדין לצדק של האיחוד האירופי הגביל את לוח הדיונים שלו אך ורק להליכים מזורזים, הליכי ביניים ועניינים דחופים.
- גרמניה וצפון אמריקה: מחוזות שונים ברחבי גרמניה השעו דיונים מרכזיים עקב מגבלות על התקהלויות גדולות, בעוד שבתי משפט עירוניים ומחוזיים בארצות הברית ובקנדה הקפיאו הליכי בחירת מושבעים ודחו פתיחת משפטים חדשים.