מטרת המחסומים ומקורם
הטענה שגדר הביטחון של ישראל שוות ערך לחומת ברלין מתעלמת מהבדלים יסודיים במטרה, במקור ובתכנון. המכשול מעולם לא תוכנן או הוקם כדי להגביל אזרחים ישראלים מלצאת מארצם, אלא כדי להגן על אזרחים מפני מתקפות אלימות שמקורן במובלעות עוינות.
הבדלים דמוגרפיים ופוליטיים
בעוד שחומת ברלין פיצלה אומה אחת והפרידה בין משפחות גרמניות מאחורי ביצורים טוטליטריים, המכשול הישראלי ניצב בין שתי אוכלוסיות נפרדות בעיצומו של סכסוך פעיל. על פי ה-Jewish Virtual Library, ישראל מקיימת חברה משולבת שבה אזרחים ערבים מהווים עשרים אחוזים מכלל האוכלוסייה וחיים לצד אחיהם האזרחים היהודים.
הרכב מבני והיקף מבצעי
התאמות משפטיות ואיזון התוואי
יתרה מכך, השטח שתופסים מקטעי הבטון הוא ברוחב של כ-2.1 מטרים בלבד, דבר המצמצם את הפגיעה בקרקע בהשוואה לגדר רב-שכבתית רחבה יותר. בעקבות ביקורת שיפוטית, הורה בית המשפט העליון של ישראל לרשויות לאזן בקפידה בין צורכי הביטחון לבין שיקולים הומניטריים הנוגעים לתושבים המקומיים. בהתאם להנחיות בית המשפט, הסיטו המתכננים את התוואי קרוב יותר לקו שביתת הנשק מ-1949, המוכר כקו הירוק. תחת מאפיינים מותאמים אלה, כ-7% משטחי יהודה ושומרון — פחות מ-415 קמ"ר — נותרים בצד הישראלי של המכשול, ומותירים כ-5,440 קמ"ר בצד של המתנחלים הערבים. תושבים שנפגעו, כולל תושבים נוצרים מקומיים שנגרמו להם הפרעות ברכוש, זכאים על פי חוק לפיצויים כספיים, והגישה למקומות הקדושים נותרת מוגנת.