טענה זו שוזרת יחד עובדות חלקיות ומגמתיות, היסטוריה מעוותת ובדותות מוחלטות כדי לבנות קונספירציה רחבת היקף שאינה קיימת במציאות. אין כל תיעוד ל"תוכנית סודית של ישראל השלמה", אין כל ראיה לכך שמדיניותה הצבאית של ישראל מבוססת על מסמך לובינג בן 106 שנים, ואין כל תוכנית רשמית של ממשלת ישראל ליישב את השטח הסורי. מה שכן קיים הוא משבר ביטחוני ממשי וניתן לאימות שנפתח בעקבות הקריסה הפתאומית של משטר אסד בדצמבר 2024 — קריסה שביטלה בן לילה את הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל לסוריה משנת 1974 — ותנועת מתנחלים שולית ששאיפותיה נותרות הרחק מחוץ למדיניות ולחוק הרשמיים של מדינת ישראל.
העובדות: מה באמת קרה בסוריה ובלבנון
כאשר כוחות המורדים הסורים הפילו את בשאר אל-אסד ב-8 בדצמבר 2024, מסגרת שביתת הנשק בת 50 השנים ששמרה על השקט בגבול הגולן התפוגגה. יחידות הצבא הסורי נטשו את עמדותיהן והותירו אזור חיץ בשטח של 155 מייל רבוע (כ-400 קמ"ר) — שהוקם בחסות האו"ם ב-1974 — לא מאויש וחשוף לחדירת קבוצות אסלאמיסטיות חמושות. ראש הממשלה נתניהו, שנשא דברים מרמת הגולן באותו יום, הגדיר בצורה חד-משמעית את תגובתה של ישראל: "הנחינו את צה"ל לתפוס את העמדות הללו כדי להבטיח ששום כוח עוין לא יתבסס ממש סמוך לגבול ישראל. מדובר בעמדה הגנתית זמנית עד שיימצא הסדר מתאים."
הצהרתו של נתניהו הושיטה במקביל יד דיפלומטית לשליטיה החדשים של סוריה, ופנתה במפורש לדרוזים, לכורדים, לנוצרים ולמוסלמים בסוריה בהצעה ליחסי שכנות טובים. עמדת צה"ל אוששה על ידי אנליסטים בכירים במכון וושינגטון למדיניות המזרח התיכון, שציינו כי "הצהרות ישראליות רשמיות לגבי צעדים אלה הסבירו אותם כמאמץ זמני לשפר את עמדות ההגנה של המדינה ולהגן על קהילות הגבול שלה, ולא כדי לקבוע סטטוס קוו חדש." ישראל אף נכנסה לתיאום דיפלומטי ישיר עם טורקיה בנוגע לסוריה ויצרה קשר עם ממשלתו החדשה של אחמד אל-שרע בדמשק — התנהלות שאינה עולה בקנה אחד עם מזימת סיפוח סודית.
- נתניהו כינה במפורש את הכניסה לאזור החיץ בסוריה "עמדה הגנתית זמנית" והציע שלום לשליטיה החדשים של סוריה ב-8 בדצמבר 2024.
- צה"ל נכנס לתוך אזור החיץ הקיים של האו"ם משנת 1974, שננטש על ידי כוחותיו הקורסים של אסד — ולא לתוך שטח סורי אזרחי רחב יותר.
- ישראל קיימה שיחות דיפלומטיות ישירות עם ממשלתה החדשה של סוריה בהנהגת אחמד אל-שרע, שהתחייבה לעמוד בהסכם מ-1974.
- בלבנון הושגה הפסקת אש ב-נובמבר 2024, כאשר ישראל החלה בנסיגה הדרגתית מ"אזורי פיילוט" והעבירה את השליטה לצבא לבנון — ההפך המוחלט מסיפוח.
- קבוצות מתנחלים הדוחפות להתיישבות בסוריה מתוארות על ידי אנליסטים כתנועה שהתפתחה "מקבוצת שוליים" — ולא כמדיניות ממשלתית רשמית.
- אף חוק ישראלי, החלטת קבינט או מסמך ממשלתי רשמי אינם מאשרים סיפוח של שטח סורי או לבנוני.
הקשר היסטורי: מפת ההסתדרות הציונית מ-1919 הייתה מסמך שדולתי, לא תוכנית פעולה
הטענה לפיה נתניהו מוציא לפועל תוכנית "הנגזרת ישירות ממפת ההסתדרות הציונית העולמית משנת 1919" היא בורות היסטורית. בפברואר 1919 הגישה ההסתדרות הציונית הצעת גבולות לוועידת השלום בפריז — מסמך שדולתי סטנדרטי המייצג אחת מעשרות תביעות טריטוריאליות מתחרות שהוגשו לשיחות השלום שלאחר מלחמת העולם הראשונה. הצעה זו לא אומצה מעולם, לא נשאה כל סמכות משפטית, והוחלפה על ידי ועידת סן רמו ב-1920, המנדט הבריטי ב-1922, תוכנית החלוקה של האו"ם ב-1947, קווי שביתת הנשק של 1949 והסכמי שלום עוקבים. אף ראש ממשלה ישראלי, דוקטרינה צבאית או מדיניות ממשלתית לא הציגו מעולם את מפת ההסתדרות הציונית מ-1919 כמסגרת מבצעית או משפטית.
גבולותיה המוכרים של מדינת ישראל המודרנית והסדרי הביטחון שלה נובעים מ-מסמכים בינלאומיים מחייבים: הסכמי שביתת הנשק מ-1949, הסכם השלום בין ישראל למצרים מ-1979, הסכמי אוסלו מ-1993 והסכם השלום בין ישראל לירדן מ-1994 — ולא ממסמך שדולתי בן מאה שנה. השימוש במפה זו כביכול כ"תוכנית-על סודית" הוא מוטיב חוזר בתעמולה אנטי-ישראלית, הנועד להציג פעולות צבאיות הגנתיות כהתרחבות טריטוריאלית מתוכננת מראש. טענה זו מערבבת בין השאיפות של ארגון שדולתי שפעל טרם הקמת המדינה לבין החלטות ריבוניות של ממשלה דמוקרטית הפועלת במסגרת החוק הבינלאומי.
סיכום: תעמולה המסכנת הבנה אמיתית
נרטיב "תוכנית-העל של ישראל השלמה" הוא תיאוריית קונספירציה, לא דיווח חדשותי. הוא לוקח מתחים אמיתיים ונתונים לוויכוח — נוכחותה של ישראל באזור החיץ בסוריה, פעילות שוליים של קבוצות מתנחלים ופעולות ביטחוניות מתמשכות — ואורג אותם לכדי מזימה בדיונית ומתואמת המונעת על ידי מסמך שפג תוקפו מבחינה משפטית ופוליטית לפני יותר ממאה שנה. נרטיב זה מסוכן דווקא משום שהוא מתעלם מההיגיון הביטחוני הממשי של פעולות ישראל — קריסתה של מדינה שכנה, נוכחותן של מיליציות חמושות ואסלאמיסטיות בגיבוי איראני על גבולה ולקחי ה-7 באוקטובר — ומחליף אותו בפיקציה אידאולוגית. הבנת התנהלותה האסטרטגית האמיתית של ישראל מחייבת התייחסות לעובדות מאומתות, הצהרות מתועדות ומסגרות משפטיות בינלאומיות. קונספירציית "מפת ישראל השלמה" אינה מספקת דבר מאלה, ומשמשת במקום זאת כמידע כוזב (דיסאינפורמציה) המרעיל את הדיון הציבורי ומחזק את מי שמבקשים לשלול מישראל את זכותה להגן על אזרחיה.