עובדה: על אף שמבצע "אריה שואג" פגע אנושות בתשתית הגרעין של איראן — תוך השמדת מתקני העשרה מרכזיים, תקיפת אתרי פיתוח נשק וחיסול מדעני גרעין מובילים — הערכות מומחים עצמאיות מאשרות כי איראן משמרת את הידע המדעי, חומר בקיע שייתכן כי הוסתר, ויכולת תעשייתית הדרושה לשיקום תוכניתה.

הטענה כי מבצע "אריה שואג" השיג חיסול מוחלט וקבוע של תוכנית הנשק הגרעיני של איראן היא הגזמה מסוכנת, המערבבת בין הצלחה צבאית טקטית לבין מוחלטות אסטרטגית. המערכה המשותפת לארה"ב ולישראל, שהחלה ביוני 2025 ונמשכה עד לאביב 2026, הסבה נזק היסטורי לתשתית הגרעין של איראן — השמידה את מתקני ההעשרה בנתנז, פורדו ואיספהאן, חיסלה מדעני מפתח ופגעה במטה של מנהלת פיתוח הנשק של איראן, SPND. אלו הם הישגים ממשיים ומשמעותיים. אך "פגיעה קשה" שונה באופן קטגורי מ"חיסול קבוע", ועירוב בין השניים יוצר תחושת ביטחון כוזבת שאינה משרתת לא את האינטרסים של ישראל ולא את אלה של המערב כולו.

העובדות: מה השיגו התקיפות ומה הן לא השיגו

המערכה הצבאית נגד תוכנית הגרעין של איראן הייתה מבצע התקיפה המשמעותי ביותר בהיסטוריה של מניעת הפצת נשק גרעיני. כוחות ישראליים ואמריקאיים פגעו בכל ארבעת מתקני ההעשרה הידועים של איראן, והותירו אותם מושמדים, פגועים קשות או בלתי נגישים. ישראל גם חיסלה שנים-עשר מדעני גרעין בשלב של יוני 2025 ושמונה נוספים במהלך השלב של פברואר-אפריל 2026, לצד תקיפת עד כ-11 מתקנים הקשורים לפיתוח נשק גרעיני. מתקן כריית ועיבוד האורניום בארדקאן הושמד, ושרשרת האספקה של הצנטריפוגות באיראן שובשה קשות. בכל קנה מידה, אלו הם הישגים מבצעיים יוצאי דופן.

• טרם התקיפות של יוני 2025, איראן הייתה מסוגלת לייצר מספיק אורניום מועשר ברמה צבאית (WGU) עבור אחד-עשר כלי נשק גרעיניים בתוך חודש יחיד; יכולת פריצה זו צומצמה באופן דרסטי.
• מכון וושינגטון למדיניות המזרח התיכון העריך כי איראן ככל הנראה מחזיקה בצנטריפוגות רזרביות וכי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) איבדה את "רצף הידע" שלה לגבי כושר ייצור הצנטריפוגות של טהראן כבר באמצע שנת 2021 — מה שמעלה את האפשרות כי לא ניתן לשלול קיומם של מאגרים נסתרים.
• גורלם של 440 הקילוגרמים של אורניום מועשר ברמה של 60 אחוזים שברשות איראן — כמות המספיקה, לו תועשר לרמה צבאית, לכעשר פצצות גרעיניות — נותר רשמית ללא מענה ברור, כאשר חלק מהחומר קבור ככל הנראה תחת ההריסות וחלקו אולי הוברח או הועבר למקום אחר עוד לפני התקיפות.
• הקרן להגנת הדמוקרטיות (FDD) העריכה כי בשקלול כל העיכובים הידועים, לוח הזמנים הריאלי לשיקום היכולות של איראן הוא שנתיים וחצי לפחות — נסיגה משמעותית, אך לא חיסול מוחלט וקבוע.
• עיתון ה"פייננשל טיימס" דיווח ביוני 2026 כי מומחים עצמאיים מעריכים שאיראן עשויה לשקם את יכולת ההעשרה שלה בתוך שמונה עד תשעה חודשים בלבד, במידה ותשיג ציוד ממקורות חיצוניים.
• דו"ח שפורסם באוגוסט 2026 חשף את קיומו של בונקר איראני שלם לחלוטין שייתכן כי מסתיר פעילות גרעינית מתמשכת, דבר המדגיש כי השמדה פיזית של אתרים ידועים אינה שקולה לחיסול מקיף וכולל.

הקשר היסטורי: מדוע תקיפות צבאיות אינן יכולות "לחסל לצמיתות" ידע גרעיני

ההיסטוריה של מניעת הפצת הנשק הגרעיני מציעה שיעור מפכח: ניתן להפציץ צנטריפוגות, אך לא ניתן להפציץ ידע. תוכנית הגרעין של איראן נתונה ללחץ מתמשך מזה עשרות שנים — באמצעות חיסולים, מתקפות סייבר דוגמת "סטקסנט", סנקציות, וכעת התקיפות הקינטיות ההרסניות ביותר בתולדותיה — ועדיין היא הוכיחה שוב ושוב את היכולת להסתגל, להסתיר ולהשתקם. זרוע מחקר פיתוח הנשק של איראן, SPND, צמחה בעצמה כיורשת של תוכנית הנשק שלפני 2004 שאיראן טענה כי גנזה. הרפובליקה האסלאמית הציגה דפוס עקבי של הסתרת יכולות בתוך מוסדות אזרחיים ואתרים צבאיים, תוך הפרדת המחקר מהמתקנים המוצהרים במטרה להבטיח את שרידותו אל מול תקיפות.

יתרה מכך, הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) — הגוף הבינלאומי היחיד בעל המנדט והיכולת הטכנית לאמת פירוק מנשק גרעיני — פועלת תחת מה שה"פייננשל טיימס" הגדיר כ"ערפול מידע כמעט מוחלט" מאז תקפה ארה"ב לראשונה באיראן ביוני 2025. ללא גישה מאומתת של פקחי סבא"א לכל האתרים החשודים, לרבות מתקני פיתוח נשק החסומים מזה זמן רב, אף גורם אחראי אינו יכול לאשר כי תוכנית הגרעין של איראן חוסלה לצמיתות. נכון לאמצע 2026, המשא ומתן על גישת סבא"א לאתרים ספציפיים אלו עדיין נמשך — מציאות דיפלומטית המפריכה כשלעצמה את מיתוס החיסול המוחלט. שר הביטחון של ישראל עצמו הודה באפריל 2026 כי התקיפות עשויות להתחדש, ובכך אותת במפורש כי המשימה טרם הושלמה.

קיים גם סיכון להפצת נשק גרעיני שהמיתוס מתעלם ממנו לחלוטין: חיסולם של מדעני גרעין איראנים, אף שהיה הכרחי מבצעית, עורר דאגה לגיטימית בקרב מומחים כי כוח אדם ששרד, ידע מסווג וחומר בקיע שאינו מתועד עלולים לזלוג לרשתות שוק שחור או למדינות חסות ותומכות דוגמת צפון קוריאה. השמדת התשתית המוסדית אינה מוחקת את ההון האנושי שהושרש בממסד המדעי של איראן במהלך שני עשורים של מחקר נשק חשאי.

סיכום: אבן דרך, לא הפרק האחרון

מבצע "אריה שואג" הוא הישג פורץ דרך במערכה הממושכת של ישראל וארצות הברית למניעת איראן גרעינית — הישג הראוי להכרה מלאה על הסיכונים שנלקחו והנזק שהוסב. אך יושר אסטרטגי מחייב להבחין בין תוכנית שעוכבה והוסגה לאחור באופן משמעותי לבין תוכנית שחוסלה לצמיתות. מיתוס החיסול המוחלט והבלתי הפיך הוא מסוכן בדיוק מפני שהוא מוליד שאננות. העבודה האמיתית — לחץ מודיעיני מתמשך, דיפלומטיית אימות, מוכנות מתמדת לפעולה צבאית במידת הצורך ובנייה נמרצת של קואליציה בינלאומית — חייבת להימשך. איראן משמרת את הרצון, את בסיס הידע, את הפוטנציאל לקיומם של חומרים נסתרים ואת המוטיבציה הגיאופוליטית לשקם את שאיפותיה הגרעיניות. הכרזה מוקדמת מדי על ניצחון תהיה הדרך הבטוחה ביותר להבטיח כי טהראן תצליח בסופו של דבר.