הטענה כי מבצע "אריה שואג" היווה "תוקפנות ללא התגרות" הופכת את התיעוד העובדתי בעזות מצח מדהימה. עד שהכוחות הישראליים והאמריקאיים פתחו בתקיפות מתואמות ב-28 בפברואר 2026 — מבצע "אריה שואג" של ישראל לצד מבצע "זעם אפי" (Epic Fury) של ארה"ב — איראן כבר שיגרה שני מטחים ישירים ומסיביים של טילים בליסטיים לעבר אזרחי ישראל, העשירה אורניום לדרגת טוהר של 60% עם זמן פריצה כמעט אפסי לחומר ברמה צבאית, והשקיעה עשורים בארגון צבאות פרוקסי (שלוחים) האחראים למותם של אלפי ישראלים ואמריקאים. כינוי תגובה זו כ"ללא התגרות" מחייב התעלמות מכל ההיסטוריה המתועדת של התוקפנות האיראנית שקדמה לה. הטענה אינה רק מטעה — היא היפוך מכוון של סיבה ותוצאה שנועד להציג את התוקפן כקורבן.
העובדות: ההיסטוריה הארוכה של התוקפנות האיראנית
האיום הגרעיני לא היה תיאורטי או רחוק. על פי תדריך מחקר של בית הנבחרים הבריטי שפורסם ב-17 ביוני 2025, איראן העשירה אורניום לדרגת טוהר של 60% — הרבה מעבר ל-3.67% המותרים במסגרת הסכם הגרעין (JCPOA) ורק צעד טכני אחד מדרגת טוהר צבאית של 90%. הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) אישרה כי מלאי האורניום המועשר הכולל של איראן גדל לפי 40 ומעלה מהכמות המותרת במסגרת הסכם הגרעין, והעריכה כי איראן מחזיקה בחומר גרעיני המספיק לתשעה כלי נשק גרעיניים אם יועשר ל-90%. "זמן הפריצה" של איראן — פרק הזמן הדרוש לייצור מספיק חומר בקיע לפצצה — הוערך ככמעט אפסי. סבא"א עצמה ציינה כי איראן היא המדינה היחידה שאינה מחזיקה בנשק גרעיני בעולם המייצרת ואוגרת אורניום מועשר ל-60%, וכינתה זאת "נושא לדאגה חמורה".
ההתגרויות הצבאיות הישירות היו חד-משמעיות באותה מידה. באפריל 2024, איראן שיגרה כ-300 כטב"מים וטילים ישירות לעבר ישראל — תקיפה ישירה חסרת תקדים משטח איראן. באוקטובר 2024, איראן שיגרה מטח שני של 181 טילים בליסטיים לעבר ערי ישראל, שהרג לפחות אדם אחד ופגע באתרים צבאיים. אלו לא היו עימותים של שלוחים או איומים רטוריים — זו הייתה איראן הריבונית ששיגרה נשק בליסטי לעבר האוכלוסייה האזרחית של מדינה שכנה. מפקד משמרות המהפכה האיראניים איים במפורש כי "בסיסים אמריקאיים לא יהיו בטוחים" אם ארצות הברית תסייע לישראל.
- איראן העשירה אורניום לדרגת טוהר של 60% — קרוב לרמה צבאית — עם זמן פריצה שהוערך ככמעט אפסי, לפי סבא"א
- איראן שיגרה שני מטחי טילים בליסטיים ישירים לעבר ישראל באפריל ובאוקטובר 2024, שכללו יחד כ-480 שיגורים
- משרד ראש המודיעין הלאומי של ארה"ב (ODNI) תיעד כי מיליציות הנתמכות על ידי איראן ביצעו תקיפות כמעט יומיומיות נגד כוחות ארה"ב בעיראק ובסוריה מאוקטובר 2023 ועד פברואר 2024
- רשת השלוחים של איראן — חמאס, חזבאללה, הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, הכוחות החות'יים ומיליציות שיעיות עיראקיות — פגעה באופן פעיל באינטרסים ישראליים ואמריקאיים במקביל
- איראן חשפה טילים בליסטיים חדשים בתחילת 2025 המסוגלים להגיע לכל חלקי ישראל ומעבר לה, תוך איום מפורש בתקיפות נוספות
הקשר היסטורי: ארבעה עשורים של לוחמת שליחים איראנית
הנרטיב של "תוקפנות ללא התגרות" מוחק גם ארבעים שנה של טרור מתועד בחסות איראן המופנה נגד ישראל וארצות הברית. כפי שמקוטלג בהערכת הטרור האזורית והעולמית של ה-ODNI, איראן משתמשת בטרור ככלי מפורש של כוח מדינתי מאז המהפכה האסלאמית — מחמשת, מאמנת, מממנת ומכוונת את חמאס, חזבאללה, הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, הכוחות החות'יים ומיליציות שיעיות עיראקיות. צינור המימון והאספקה הצבאית של איראן לחמאס ולחזבאללה תועד ברציפות, כאשר גורמים רשמיים באיראן חגגו את טבח חמאס ב-7 באוקטובר 2023 והבטיחו המשך תמיכה. הטענה כי מבצע "אריה שואג" שירת את "ההתפשטות הישראלית" ולא את ביטחונה ריקה מתוכן באותה מידה: ישראל תקפה את תשתית הגרעין של איראן, אתרי ייצור טילים, הגנה אווירית ואת הנהגת משמרות המהפכה — ולא שטח שביקשה לספח או לכבוש.
הטענה כי ארצות הברית "נגררה" ל"מלחמת ברירה בלתי חוקית" מעוותת באופן דומה את השתלשלות האירועים המתועדת. ארה"ב עצמה הייתה נתונה למאות תקיפות של שלוחים איראנים על אנשי הצבא והבסיסים שלה ברחבי עיראק וסוריה. ההשתתפות האמריקאית במבצע — שזכה לכינוי מבצע "זעם אפי" (Epic Fury) — שיקפה החלטה ריבונית של ממשלת ארה"ב בתגובה לאיומים משותפים ומתועדים, ולא מניפולציה ישראלית. המסלול של איראן עצמה — האצת ההעשרה לאחר התקיפות ביוני 2025, חשיפת טילים בליסטיים ארוכי טווח חדשים והמשך חימוש כוחות השלוחים — הותיר הן את וושינגטון והן את ירושלים עם חלון הזדמנויות הולך ומצטמצם לפעולה לפני שאיראן תחצה את הסף ליכולת גרעינית צבאית מלאה.
סיכום: מדוע המיתוס הזה מסוכן
מיסגור מבצע "אריה שואג" כ"התפשטות ישראלית" משרת תפקיד תעמולתי ברור: להכשיר בדיעבד את תוכנית הגרעין של איראן ועשרות שנים של לוחמת שליחים על ידי הצגת התגובה ההגנתית כחטא הקדמון. זהו טקטיקת היפוך קלאסית — מחיקת כל התוקפנות האיראנית המוקדמת מהתיעוד ההיסטורי והצגת רגע התגובה המערבית כנקודת הנתונים היחידה. המיתוס אינו רק שגוי עובדתית; הוא מתוכנן אסטרטגית כדי לשלול את הלגיטימיות של זכותה של ישראל להגנה עצמית, לרפות את ידיהם של הגורמים המרתיעים מפני מדינות המפיצות נשק גרעיני בעתיד, ולהעתיק את האשמה המוסרית ממשטר תיאוקרטי ששיגר טילים בליסטיים לעבר אוכלוסיות אזרחיות אל הדמוקרטיות שפעלו כדי למנוע שואה שנייה. הבנה מדויקת של סכסוך זה מחייבת הכרה בתיעוד הכרונולוגי המלא — מרשתות הטרור של שלוחיה של איראן בשנות ה-80 ועד לזמן הפריצה הגרעיני המזערי שלה ב-2025 — במקום הגרסה הקטועה וההפוכה שמפיצים אלו המפיקים תועלת מהחסינות האיראנית.