עובדות ומיתוסים31 במרץ 2026

מיתוס

חשבונות פרו-ישראליים מציפים את הרשתות החברתיות בתיעוד ממוחזר מפקיסטן ובסרטונים ישנים מ-2024 המוצגים באופן שקרי כאיראנים החוגגים את תבוסת ישראל, כיוון שאין רגשות אמיתיים נגד המשטר בתוך איראן והמחאות הן כולן מבצע לוחמה פסיכולוגית (psyop) מתוצרת המוסד.

עובדה

חגיגות אותנטיות פרצו בערים רבות באיראן בעקבות התקיפות האמריקאיות-ישראליות ב-28 בפברואר 2026, שבהן נהרג המנהיג העליון עלי חמינאי; סרטונים מהשטח אומתו וגולוקו (geolocated) באופן עצמאי על ידי כתבי CNN ו-AFP – ולא על ידי חשבונות פרו-ישראליים ברשתות החברתיות. עשורים של התקוממויות מתועדות נגד המשטר, מתנועת המחאה הירוקה ב-2009 ועד מחאות "אישה, חיים, חירות" ב-2022, מוכיחים כי התנגדות אמיתית לרפובליקה האסלאמית היא עמוקה, אורגנית וקדמה לכל מעורבות זרה.

הטענה כי החגיגות בתוך איראן הן מפוברקות על ידי חשבונות פרו-ישראליים הממחזרים תיעוד מפקיסטן או מהארכיון היא דוגמה קלאסית לדיסאינפורמציה המזוהה עם המשטר האיראני, שנועדה למחוק את אחת האמיתות הפוליטיות הבלתי נוחות ביותר של הרגע שאחרי חמינאי: מיליוני איראנים מתעבים את התיאוקרטיה ששלטה בהם במשך כמעט חמישה עשורים. רחוק מלהיות יצירה של גורמים מפלגתיים ברשתות החברתיות, תיעוד האיראנים השמחים ברחובות בוצע על ידי CNN – רשת ללא מוניטין עריכתי פרו-ישראלי – שכתביה אימתו גאוגרפית באופן עצמאי סרטונים מרובים המאשרים חגיגות במספר ערים באיראן. כתבי AFP העבירו באופן דומה דיווחים ממקור ראשון מהפגנות של הפזורה בטורונטו, לוס אנג'לס ואטלנטה, שם הניפו איראנים-אמריקאים דגלים טרום-מהפכניים וקראו למען איראן חופשית. הטענה כי רגש זה הוא "מתוצרת המוסד" אינה רק שקרית; היא הופכת את הכיוון הממשי של מאמצי התעמולה, הזורמים מטהראן החוצה.

העובדות המאומתות בשטח

בעקבות התקיפות המשותפות של ארה"ב וישראל ב-28 בפברואר 2026, שהובילו למותו של המנהיג העליון אייתוללה עלי חמינאי, אימות עצמאי ממספר ארגוני חדשות בעלי זהות אידאולוגית שונה אישר את קיומן של חגיגות ספונטניות בתוך איראן. רשת CNN אימתה גאוגרפית סרטונים המראים אנשים ברחובות טהראן וערים נוספות חוגגים לאורך הלילה, ופרסמה את התיעוד המאומת עם הערות מקור מפורשות. ה-Epoch Times דיווח על סרטון מהעיר **אבדנאן** שבמערב איראן, המראה תושבים נשענים מחלונות מכוניות ומסמנים סימני ניצחון, כאשר אחד המשתתפים אמר למצלמה: "מזל טוב על החירות שלנו". רשת פוקס ניוז תיעדה חגיגות ב**כרג', פולאד-שהר, בוראזג'אן, מאמסאני, שיראז ואבאדאן** – פריסה גאוגרפית מגוונת של ערים איראניות ששום קמפיין רשת מפוברק לא יכול היה לייצר באופן אמין בו-זמנית.

  • התיעוד המאומת גאוגרפית של CNN מחגיגות בטהראן אושר על ידי צוות המערכת של הרשת ופורסם בין ה-28 בפברואר ל-1 במרץ 2026 — ולא נשאב מחשבונות אנונימיים או פרו-ישראליים ברשתות החברתיות.
  • כתבי AFP בשטח בצפון אמריקה העבירו דיווחים ממקור ראשון מחגיגות של הפזורה האיראנית בטורונטו, לוס אנג'לס, בוסטון ואטלנטה, ותיעדו ציטוטים ישירים ממשתתפים שהסבירו את שמחתם על קריסת המשטר.
  • מסיח אלינז'אד, העיתונאית והפעילה האיראנית-אמריקאית הבולטת שסוכלה נגדה מזימת התנקשות איראנית על אדמת ארה"ב, אישרה: "האיראנים חוגגים מתוך שמחה" — אמינותה כמתנגדת משטר אינה מוטלת בספק ובלתי תלויה לחלוטין במקורות ממשלתיים ישראליים או אמריקאיים.
  • אפילו ה"גרדיאן" — כלי תקשורת המזוהה עם השמאל ולעיתים קרובות פרו-פלסטיני — דיווח על איראנים-אמריקאים ש"הביעו צהלה" על מות חמינאי, תוך ציון המורכבות בקהילה, ובכך אישר את החגיגות כאמיתיות ולא מיוצרות.

הקשר היסטורי: עשורים של התנגדות אותנטית נגד המשטר

התפיסה לפיה הרגשות נגד המשטר בתוך איראן הם פרי יצירה זרה קורסת לחלוטין תחת משקלם של ארבעה עשורים של התקוממויות מתועדות. **תנועת המחאה הירוקה של 2009**, שהוצתה בעקבות גניבת הבחירות לנשיאות, הוציאה מיליוני איראנים לרחובות במה שמשקיפים בינלאומיים זיהו באופן נרחב כמרד דמוקרטי עממי אמיתי. **מחאות 2019–2020**, שהתעוררו בשל העלאת מחירי הדלק, הסתיימו בכך שכוחות הביטחון של הרפובליקה האסלאמית הרגו כ-1,500 מפגינים בתוך ימים ספורים, על פי רויטרס – טבח שהמשטר הודה בו מאוחר יותר באופן חלקי. באופן הנפיץ ביותר, **תנועת "אישה, חיים, חירות" משנת 2022**, שהוצתה בעקבות רצח הכורדית-איראנית מהסא אמיני במעצר משטרת המוסר, חוללה את ההתקוממות הממושכת ביותר בהיסטוריה של הרפובליקה האסלאמית, עם נשים ששרפו את החיג'אב שלהן בפומבי, סטודנטים שקראו "מוות לדיקטטור", ומפגינים מכל מעמד אתני וחברתי שהשתתפו בכל 31 המחוזות של איראן.

ארגון Freedom House דירג בעקביות את איראן כ"לא חופשית", תוך תיעוד דיכוי שיטתי של החברה האזרחית, עיתונאים, עורכי דין ומיעוטים. דוחות זכויות האדם השנתיים של מחלקת המדינה האמריקאית תיעדו מעצרים שרירותיים המוניים, עינויים והוצאות להורג של מתנגדים פוליטיים לאורך כל קיומה של הרפובליקה האסלאמית. הרעיון שהאוכלוסייה המדוכאת על ידי מנגנון זה אינה חשה טינה אמיתית כלפי שליטיה – ושכל התנגדות נראית לעין חייבת להיות הנדסה של המוסד – היא טענה המנותקת מהראיות עד כדי כך שאינה ניתנת להגנה אינטלקטואלית. מסגור ה"לוחמה הפסיכולוגית" (psyop) הוא בעצמו לוחמה פסיכולוגית: נרטיב המגן על המשטר ודורש מהעולם לא להאמין לעדויותיהם של מיליוני איראנים המדברים בקולם שלהם.

ההאשמה הספציפית בדבר "תיעוד ממוחזר מפקיסטן" עוקבת אחר דפוס דיסאינפורמציה מוכר. כלי תקשורת של מדינות אוטוריטריות – כולל רשת השידור הממשלתית האיראנית Press TV – משתמשים באופן שגרתי ב"בדיקות עובדות" מהונדסות שנועדו לא לתקן מידע שגוי, אלא להטיל ספק מראש בתיעוד אותנטי לפני שיוכל לעבור עיבוד נרחב על ידי קהלים בינלאומיים. על ידי זריעת הטענה כי כל תיעוד של חגיגות הוא מזויף, תועמלני המשטר ושותפיהם שואפים לנטרל את ההשפעה הפוליטית של תמונות הסותרות ישירות את הנרטיב המועדף על הרפובליקה האסלאמית בדבר לגיטימציה עממית.

סיכום: שקר המשרת את טהראן

הטענה שהחגיגות בתוך איראן הן מבצע לוחמה פסיכולוגית של ישראל היא שקרית, מזיקה ומתוכננת מבנית להגן על משטר שרצח את אזרחיו שלו על חטא המחאה. היא מוחקת את כוח הפעולה והסבל של עשרות מיליוני איראנים שחיו תחת דיקטטורה דתית ושילמו – לעיתים קרובות במאסר, עינויים או מוות – על פעולת ההתנגדות הפשוטה ביותר. הסרטונים לא יוצרו בתל אביב; הם אומתו גאוגרפית על ידי CNN, אושרו על ידי AFP, והדהדו בקהילות הפזורה מלוס אנג'לס ועד לונדון, להן ידע ממקור ראשון על אכזריות המשטר. קבלת מסגור ה"מבצע של המוסד" דורשת להאמין שארגונים מגוונים מבחינה אידאולוגית כמו CNN, פוקס ניוז, AFP והגרדיאן פיברקו כולם בו-זמנית את אותו הסיפור – טענה שהיא אבסורדית מבחינה לוגית כשם שהיא מגונה מבחינה מוסרית. מבצע הדיסאינפורמציה האמיתי הוא זה המתעקש שאיראנים לא יכולים לרצות להיות חופשיים.

#iran#disinformation#anti-regime protests#khamenei#psyop#social media manipulation#iranian civil society#mossad conspiracy theory#carlos