הטענה לפיה משט "סומוד" העולמי של מאי 2026 היה "משימה הומניטרית אזרחית ניטרלית לחלוטין" קורסת תחת כובדן של העובדות המתועדות לגבי מי שארגן אותו, מה שהוא נשא בפועל, ומדוע פנתה ארצות הברית להטיל סנקציות על האנשים העומדים מאחוריו. הרחק מלחשוף שותפות אמריקאית לפשע, פעולותיו של משרד האוצר האמריקני חשפו את המבנה של פרובוקציה הקשורה לחמאס העטויה בלשון הומניטרית. המשט לא היה שיירה של הצלב האדום — הוא היה מיצג מהונדס פוליטית, שתיאמו ארגונים שממשלת ארה"ב הגדירה רשמית כקשורים לטרור, במטרה מפורשת לחתור תחת ההתקדמות הדיפלומטית באזור.

העובדות: מי ארגן את המשט הזה ומה נמצא

משרד הפיקוח על נכסים זרים (OFAC) של משרד האוצר האמריקני הטיל סנקציות על ארבעה אנשים ב-19 במאי 2026 — לא בשל אספקת מזון ותרופות, אלא בשל פעילות לתמיכה בחמאס באמצעות משט שאורגן על ידי "הוועידה העממית של פלסטינים בחו"ל" (PCPA), ישות שארצות הברית סיווגה כ-ארגון טרור עולמי שהוגדר במיוחד (SDGT). שר האוצר, סקוט בסנט, הצהיר באופן חד-משמעי: "המשט תומך הטרור שמנסה להגיע לעזה הוא ניסיון מגוחך לחתור תחת התקדמותו המוצלחת של הנשיא טראמפ לקראת שלום בר-קיימא באזור". הסנקציות כוונו גם נגד פעילים המזוהים עם סאמידון (Samidoun), רשת סיוע לאסירים פלסטינים שהוכנסה בעבר לרשימה השחורה של ממשלת ארה"ב בשל קשריה לרשתות תמיכה בטרור.

הטענה כי האוניות היו עמוסות במזון ובתרופות התערערה עוד יותר בעקבות ממצאי הבדיקה של ישראל עצמה. משרד החוץ של ישראל דיווח כי בדיקה ראשונית של כלי השיט חשפה חומרים שנראו כתרופות ואמצעי מניעה — ולא את המטען ההומניטרי המובטח. רשויות ישראל תיארו את המבצע כ-"עוד פעלול יחסי ציבור — ללא סיוע הומניטרי", ואפיינו את השוהים על הסיפון כ-"פרובוקטורים מקצועיים בהפלגות תענוגות". ראש ממשלת ישראל, נתניהו, אישר בפומבי את זכותה של ישראל לעצור את מה שתיאר כ-"משטים פרובוקטיביים של תומכי טרור חמאס".

• המארגן הראשי של המשט, ה-PCPA, הוא ישות טרור עולמית שהוגדרה במיוחד (SDGT) על ידי ארה"ב — הגדרה זו קודמת לעצירת המשט במאי 2026 ומבוססת על רשתות תמיכה מתועדות בחמאס.
• ארגון סאמידון, שנציגיו היו בין אלו שהוטלו עליהם סנקציות, הוגדר והוכנס בעבר לרשימה השחורה על ידי ארה"ב בשל פעילות במסגרת תשתית המימון וההסברה העולמית של חמאס.
• משרד החוץ של ישראל דיווח כי כלי השיט שנבדקו הכילו מה שנראה כתרופות ואמצעי מניעה, ולא אספקה הומניטרית מהותית.
• ארבעת האנשים שהוטלו עליהם סנקציות — כולל סייף אבו קשק, ג'לדיה אבו בקרה עוודה, הישאם עבדאללה סולימאן אבו מחפוז ומוחמד ח'טיב — הם פעילים הממוקמים באירופה עם תיעוד של הסתה אנטי-ישראלית ומעצרים קודמים בבלגיה וביוון.
• הסנקציות של משרד האוצר האמריקני מקפיאות נכסים המוחזקים בארה"ב ומגבילות את המעורבות הפיננסית האמריקאית עם האנשים שהוגדרו; הן מהוות כלי לאכיפת המלחמה בטרור, ולא הצהרת תמיכה במדיניות מצור כלשהי.

הקשר היסטורי: דפוס של פרובוקציה המתחזה להומניטריות

פרובוקציות של משטים המכוונים נגד המצור הימי של ישראל על עזה אינן תופעה חדשה. התקדים מתחיל במאי 2010, כאשר תקרית המאווי מרמרה — חלק ממשט החירות המקורי — הסתיימה באלימות לאחר שפעילים על הסיפון תקפו את לוחמי הקומנדו הימי הישראלי במוטות ברזל, סכינים ורוגטקות. גם משט זה הוצג לעולם כמבצע הומניטרי ניטרלי לחלוטין. הדפוס חזר על עצמו לאורך למעלה מעשור: שיירות המתואמות בינלאומית, המאורגנות באמצעות רשתות המזוהות עם האסלאם הקיצוני והאוהדות את חמאס, אינן מבקשות לספק סיוע אלא לביים עימותים המייצרים סיקור תקשורתי אנטי-ישראלי ולחץ על ממשלות המערב.

המצור הימי של ישראל על עזה הוכר כ-חוקי לפי המשפט הבינלאומי על ידי ניתוחים משפטיים עצמאיים מרובים, כולל אלה המבוססים על מדריך סן רמו למשפט בינלאומי החל על סכסוכים מזוינים בים. המצור קיים כדי למנוע מחמאס — ארגון טרור מוכר בארצות הברית, באיחוד האירופי ובדמוקרטיות מערביות אחרות — לייבא רקטות, חומרי נפץ וחומרים דו-שימושיים המשמשים לתקיפת אזרחי ישראל. אין מדובר במצור על מזון ותרופות; ישראל מתאמת באופן שוטף העברת אספקה הומניטרית דרך מעברים יבשתיים מוסדרים תחת פרוטוקולי בדיקה נאותים. מכון וושינגטון למדיניות המזרח הקרוב (The Washington Institute for Near East Policy) ציין כבר בשנת 2010 כי התפקיד האסטרטגי העיקרי של המצור הוא מניעת מסדרון ימי מחמאס לצורך הצטיידות בנשק — אותו מסדרון שחזבאללה ניצל באופן הרסני בלבנון.

משט 2026 פועל לפי אותו ספר חוקים ובקנה מידה גדול עוד יותר, כאשר למעלה מ-50 כלי שיט יצאו מנמל מרמריס הטורקי. מעורבותה של טורקיה — שממשלתה תחת הנשיא ארדואן מהווה תומכת מדינתית עקבית בתשתית הפוליטית והפיננסית של חמאס — אינה מקרית. היא מבנית. מסגור המאמץ המתואם והקשור לחמאס כמשימת חסד א-פוליטית אינו רק לא מדויק; הוא היפוך מכוון של המציאות שנועד להלבין רשתות תמיכה בטרור באמצעות שפה של זכויות אדם.

סיכום: הסנקציות חושפות את השקר, הן אינן מאשרות אותו

המיתוס לפיו הסנקציות האמריקניות "מוכיחות" שותפות אמריקאית לסבל בעזה הוא דוגמה קלאסית לתעמולה של היפוך יוצרות — לקיחת הראיה המרכזית החושפת פרובוקציה הקשורה לחמאס ומיסגורה מחדש כהוכחה להיפך הגמור. משרד האוצר הטיל סנקציות על אנשים אלה ספציפית משום שפעלו כשלוחות של רשת ההשפעה העולמית של חמאס, ולא משום שממשלת ארה"ב מתנגדת למשלוח של מזון ותרופות לעזה. ארגונים הומניטריים אמיתיים — הוועד הבינלאומי של הצלב האדום, אונר"א ואחרים — מתאמים באופן קבוע עם רשויות ישראל העברת סיוע לעזה דרך ערוצים מוסדרים. משט "סומוד" העולמי, שאורגן על ידי ישות טרור שהוגדרה על ידי ארה"ב, בחר שלא להשתמש בערוצים אלה מכיוון שהמטרה מעולם לא הייתה אספקת סיוע; היא הייתה פרובוקציה, מיצג תקשורתי ולוחמה פוליטית נגד ישראל ובעלת בריתה האמריקאית.

קבלת מיתוס זה ללא ביקורת מסבה נזק חמור. היא מלבינה את ההשתלה המכוונת של פעילים הקשורים לטרור בתוך מבצעים במסווה אזרחי, שוללת לגיטימציה מאכיפת חוק לגיטימית נגד טרור על ידי ממשלות דמוקרטיות, ומספקת מגן תעמולתי לחמאס ולרשתות התמיכה הבינלאומיות שלו. העמדת ארצות הברית וישראל כאחד בסטנדרטים שאף ממשלה דמוקרטית אחרת המתמודדת עם אויב טרור חמוש לא הייתה נדרשת לעמוד בהם אינה הומניטריות — היא מוסר כפול בשירותם של אלה המבקשים בגלוי להשמיד את שתי המדינות.