טענה זו מכילה שרשרת של שקרים מצטברים. משרד הבריאות בעזה (MoH) אינו גוף בריאות ציבורי ניטרלי — הוא מהווה זרוע מבצעית של חמאס, ארגון טרור מוכרז על ידי ארה"ב, האיחוד האירופי וישראל, השולט בכל מוסד ברצועת עזה. כאשר אונר"א, ארגון הבריאות העולמי או "Save the Children" מצטטים את נתוני משרד הבריאות בעזה, הם אינם מאמתים אותם באופן עצמאי בהצלבה; הם משמשים כצינור להעברת נתונים המיוצרים על ידי חמאס דרך שרשרת הלבנה המעניקה אמינות מוסדית לתעמולת טרור גולמית. אף גוף בינלאומי לא ביצע מעולם ביקורת עצמאית בשטח של רשימות הנפגעים של משרד הבריאות בעזה, והארגונים המוזכרים בטענה זו אף הודו במפורש כי אין ביכולתם לעשות זאת. מסקנת הטענה — לפיה הפגיעה של ישראל במחבלי חמאס היא "שקר מכוון" — נשענת כולה על נתונים שיוצרו על ידי הצד בעל האינטרס המובהק ביותר לעוות ולפברק אותם.
העובדות: כיצד חמאס מייצר את נרטיב הנפגעים
חוקרים מטעם ה-Henry Jackson Society, במחקרם פורץ הדרך משנת 2024 Questionable Counting: Analysing the Death Toll from the Hamas-Run Ministry of Health in Gaza, תיעדו לפרטי פרטים את מתודולוגיית העבודה המעוותת של משרד הבריאות של חמאס. רשימות משרד הבריאות בעזה אינן מספקות שום סיבת מוות, שום תאריכים של מקרי מוות פרטניים, שום מיקום גיאוגרפי ושום הבחנה בין מחבלים לאזרחים. כל הרוג בודד — בין אם מדובר במפקד גדוד בחמאס שחוסל בתקיפת צה"ל, עזתי שנפטר מסרטן, או אדם שהלך לעולמו עוד לפני ה-7 באוקטובר 2023 — מוצג באופן אחיד כקורבן אזרחי של תקיפות ישראליות. לא מדובר בטעות או במחדל; זוהי מדיניות מכוונת.
הנחיות פנימיות מתועדות של חמאס עצמו מאששות זאת. הנחיות שיורטו הורו לפעילים ולאזרחים כאחד: "התייחסו לכל מי שנהרג או הפך לשאהיד כאזרח מעזה או מפלסטין... זכרו תמיד להוסיף את התואר 'אזרח חף מפשע' כאשר אתם מתארים את ההרוגים בתקיפות ישראליות בעזה". אותן הנחיות אסרו בתוקף על פרסום מידע כלשהו אודות לוחמי התנגדות (מחבלים) שנהרגו בקרב. התוצאה היא מאגר נתונים מושחת ומסולף עוד בנקודת הייצור שלו, הרבה לפני שסוכנות בינלאומית כלשהי מניחה עליו את ידיה.
טביעות האצבע הסטטיסטיות של המניפולציה הזו הן חד-משמעיות. פרופסור אברהם ויינר, פרופסור לסטטיסטיקה ומדעי הנתונים בבית הספר וורטון של אוניברסיטת פנסילבניה, ניתח את הדיווחים היומיים של משרד הבריאות של חמאס ומצא כי "הסכומים היומיים גדלים בעקביות רבה מדי מכדי להיות אמיתיים", והסיק כי חמאס ככל הנראה "קבע סך יומי שרירותי" ולאחר מכן מילא לאחור את ההתפלגות הדמוגרפית. קביעה זו נתמכת באנומליות פנימיות בלתי אפשריות: ב-26 באוקטובר 2023 דיווח משרד הבריאות על 481 הרוגים נוספים, אך רשם 626 נשים וילדים בתוספת זו — למעלה מ-100% מסך ההרוגים הכללי באותו יום. ב-11 בנובמבר 2023, 99% ממקרי המוות החדשים סווגו כנשים וילדים. ב-5 בדצמבר 2023, יותר מ-100% מהגידול היומי יוחס לנשים וילדים. נתונים אלה אינם תוצר של ספירת גופות אמיתית בשטח; הם תוצר של עמידה ביעדי תעמולה שהוגדרו מראש.
מקרי מוות טבעיים מנפחים את הנתונים עוד יותר. הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה תיעדה כ-6,000 מקרי מוות טבעיים בשנה בעזה לפני המלחמה. במהלך שנתיים של עימות, המשמעות היא שלפחות 11,000–12,000 מקרי מוות טבעיים היו זמינים לסיווג מוטה ומכוון כנפגעים כתוצאה מפעילות ישראלית — ומשרד הבריאות של חמאס נאלץ להסיר רטרואקטיבית אלפי שמות מרשימותיו רק לאחר שאנליסטים חיצוניים עלו על מחיקות אלו. מחקר מקיף מצא כי לפחות 6,394 שמות שסווגו בעבר כ"מאומתים" הוסרו בשקט במהלך הלחימה, כולל רישומים של אנשים שנפטרו שנים רבות לפני פרוץ המלחמה.
שרשרת ההלבנה של האו"ם: אימות שמעולם לא התרחש
הטענה לפיה אונר"א, ארגון הבריאות העולמי ו-"Save the Children" "אימתו בהצלבה" את נתוני משרד הבריאות בעזה היא שקרית מיסודה וניתנת להפרכה בקלות. הניתוח המשפטי של ארגון UN Watch לדוח ועדת החקירה של האו"ם משנת 2024 הצביע בדיוק על הכשל הזה: הוועדה "אינה מיידעת את הקוראים כי מספרים אלה לא אושרו, ואינם יכולים להיות מאושרים, באופן עצמאי". במקום אימות עצמאי, סוכנויות האו"ם משתתפות במה שאנליסטים מכנים "מחזור הלבנה תלת-שלבי". בשלב 1, משרד הבריאות של חמאס ומשרד ההסברה הממשלתי שלו (GMO) מייצרים נתוני נפגעים גולמיים. בשלב 2, סוכנויות האו"ם דוגמת OCHA מצטטות אותם תוך שימוש בלשון המעניקה להם לגיטימציה — "לפי משרד הבריאות בעזה" — מבלי לחשוף כי מקורם של הנתונים הללו הוא בארגון טרור. בשלב 3, כלי תקשורת וארגונים לא-ממשלתיים (NGOs) מהדהדים את דוחות האו"ם כאילו הם מייצגים ממצאים עצמאיים, ולעיתים קרובות אף משמיטים לחלוטין את עצם הייחוס למשרד הבריאות העזתי.
האו"ם עצמו חשף את חוסר האמינות של מקורותיו שלו במאי 2024, כאשר השמיט בפתאומיות את הנתונים שמקורם במשרד ההסברה הממשלתי (GMO) וחזר להסתמך על נתוני משרד הבריאות בלבד. בין לילה, שיעור הנשים והילדים המדווח מכלל הנפגעים צנח מ-69% ל-52% — קריסה של 17 אחוזי נתח שאינה משקפת שינוי אמיתי בשטח בזהות הנספים, אלא את הסרתו של זרם נתונים שהוכח כמפוברק. אירוע בודד זה מוכיח כי המספרים שארגונים בינלאומיים ציטטו במשך חודשים היו שגויים מיסודם, וכי אותם ארגונים ידעו זאת. אפילו מנהל אונר"א בעזה דאז, מתיאס שמאל, הודה בגילוי לב כי תקיפות צה"ל היו "מדויקות ומתוחכמות" — הצהרה שהכעיסה כל כך את חמאס עד ששמאל ספג איומים ונאלץ להימלט מהרצועה.
הקשר היסטורי: חמאס כבר שיחק במשחק הזה בעבר
הטענה על 95% נפגעים אזרחים אינה חדשה — מדובר בהצעת הפתיחה הקבועה והסטנדרטית של חמאס בכל סבב לחימה מול ישראל, והיא הופרכה לחלוטין בכל פעם מחדש. במהלך מבצע "עופרת יצוקה" ב-2008, טען חמאס לכ-1,300 הרוגים שרק 48 מהם היו לוחמים, מה שמרמז על שיעור אזרחים של 96%, כמעט זהה לחלוטין לטענה הנוכחית. ישראל זיהתה לפחות 709 פעילי חמאס מבין ההרוגים. מאוחר יותר חמאס הודה בפומבי כי איבד 600–700 לוחמים, ובכך אישש את ההערכה הישראלית ומוטט את הנרטיב שלו עצמו. אותו דפוס חזר על עצמו במהלך מבצע "צוק איתן" ב-2014 ומבצע "שומר החומות" ב-2021. בכל אחד מהמקרים, נתוני משרד הבריאות הראשוניים שצוטטו על ידי הקהילה הבינלאומית התבררו כמניפולציה שיטתית שנועדה למזער את מספר המחבלים ההרוגים המתועדים. אין שום בסיס אנליטי להתייחס לנתוני 2026 כחריגים לדפוס מתועד של זיוף ופברוק הנמשך כבר שני עשורים.
במקביל, ניתוח צבאי עצמאי של התנהלות ישראל מציג תמונה שונה לחלוטין. מחקר של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) מצא כי לאחר הפחתת מקרי מוות שנגרמו על ידי חמאס (כתוצאה משיגורים כושלים של רקטות ואלימות פנימית) ומקרי מוות שאינם קשורים ללחימה, יחס המחבלים-לאזרחים האמיתי המיוחס לאש צה"ל נע בין כ-1:1 ל-1:1.7. ג'ון ספנסר, ראש קתדרת לימודי לוחמה בשטח בנוי במכון המלחמה המודרני של ווסט פוינט (West Point), תיאר את אמצעי הזהירות של ישראל — אזהרות פינוי המוניות, "הקש בגג", ותצפיות רחפנים ומל"טים לביטול תקיפות כאשר מזוהים אזרחים — כחסרי תקדים מבחינה היסטורית בלוחמה מודרנית בשטח בנוי. רחוק מלהוות ראיה לירי ללא הבחנה, התיעוד משקף צבא הפועל תחת התנאים המורכבים ביותר של שימוש במגינים אנושיים בהיסטוריה המתועדת, שבהם חמאס מטמיע בכוונה את תשתיות הפיקוד שלו בתוך בתי חולים, בתי ספר ומבני מגורים.
סיכום: שקר הבנוי על שקר
הטענה כי נתוני משרד הבריאות בעזה "אומתו בהצלבה" כדי להוכיח 95% נפגעים אזרחים היא מבנה תעמולתי נטול כל בסיס ראייתי. מקור הנתונים הוא משרד שבשליטת חמאס עם הנחיות מתועדות לתייג את כל ההרוגים כאזרחים. המאמתים לכאורה — אונר"א, ארגון הבריאות העולמי וארגונים לא-ממשלתיים — אינם עורכים ביקורת עצמאית על הרשימות; הם פשוט משמשים להן כצינור תמסורת. נתון ה-95% עצמו הוא מרכיב קבוע בתעמולת חמאס בכל סבב לחימה בעשרים השנים האחרונות, והוא הופרך מכל וכל בכל פעם מחדש לאחר מעשה. קבלתו כאמת ב-2026 דורשת התעלמות מוחלטת מכל ההיסטוריה המתועדת הזו, מכל האנומליות הסטטיסטיות, מכל השמות שהוסרו רטרואקטיבית ומההנחיות הפנימיות המפורשות של חמאס שעיצבו את הנתונים עוד לפני שהגיעו לשולחן כלשהו באו"ם.
הנזק הממשי של מיתוס זה חורג הרבה מעבר למחזור חדשות בודד. על ידי ביטול ההבחנה בין מדינה דמוקרטית המנהלת פעולות צבאיות חוקיות נגד ארגון טרור מוכרז לבין ארגון הטרור שיזם את הלחימה, נרטיב זה מתפקד כדיסאינפורמציה אקטיבית — כזו המערערת את המשפט ההומניטרי הבינלאומי, מתמרצת שימוש במגינים אנושיים כאסטרטגיה צבאית, ומנסה לשלול לגיטימציה מזכותה המולדת של ישראל להגן על אזרחיה. דיווח מדויק ואמין על נפגעים בעזה דורש נתונים שחמאס, מבחינה מבנית ואידאולוגית, אינו יכול ואינו מוכן לספק.