מיתוס: מיתוס: קרן הסיוע ההומניטרי לעזה (GHF) החדירה בכוונה את הסם הנרקוטי אוקסיקודון לשקי קמח שחולקו לפלסטינים רעבים בעזה, כחלק ממדיניותה החשאית של ישראל להפוך את הסיוע ההומניטרי לנשק במטרה להשקיט ולשלוט באוכלוסייה האזרחית.

ההאשמה כי קרן הסיוע ההומניטרי לעזה (GHF) החדירה אוקסיקודון לקמח אינה רק נטולת הוכחות – מדובר בשקר בעל שושלת תעמולתית ברורה שניתן להתחקות אחריה. שום דו"ח טוקסיקולוגי, התרעת שטח של ארגון הבריאות העולמי (WHO), ממצא של מעבדה עצמאית או חקירה עיתונאית אמינה לא איששו אי פעם טענה זו. ההאשמה אינה עומדת בנטל ההוכחה הבסיסי ביותר: אין לה מקור נקוב בשם, אין שרשרת משמורת של דגימה כלשהי שנבדקה, אין מתודולוגיה, ואף גוף מוסדי לא תמך בה. מה שהטענה הזו כן עושה, בדיוק קליני, הוא לשרת את האינטרסים האסטרטגיים של חמאס, המנהל קמפיין דיסאינפורמציה מתועד ובלתי פוסק נגד GHF מאז שהארגון החל לעקוף את המונופול של חמאס על חלוקת הסיוע במאי 2025.

העובדות על פעילות GHF

קרן הסיוע ההומניטרי לעזה (GHF) היא ארגון הנתמך על ידי ארה"ב וישראל, אשר הוקם במטרה להעביר סיוע הומניטרי ישירות לאזרחים פלסטינים, תוך עקיפת הסטת משלוחי המזון המתועדת של חמאס לצרכים צבאיים ולשוק השחור. רחוק מלהיות כלי חשאי לשליטה באוכלוסייה, פעילותה של GHF היא שקופה, מתואמת בינלאומית וכפופה לפיקוח של פקידים אמריקאים וארגונים שותפים. עד אוגוסט 2025 חילקה GHF למעלה מ-119 מיליון ארוחות — הישג מבצעי מתועד העומד בניגוד מוחלט לנרטיב הבדיוני על תוכנית הרעלה באמצעות סמים.

• GHF פעלה בתיאום עם מחלקת המדינה של ארה"ב, אשר גינתה בפומבי את מתקפת הרימונים של חמאס על עובדי GHF ביולי 2025 כ"שפלה", תוך הדגשת הלגיטימיות של הארגון והגיבוי הממשלתי האמריקאי.
• חמאס עצמו הרג לפחות שמונה אנשי צוות מקומיים של GHF בפיגוע באוטובוס ביוני 2025 ליד ח'אן יונס והציע פרסים על ראשם של עובדי סיוע — מעשים הסותרים לחלוטין כל טענה לפיה חמאס הוא מאשים ניטרלי או אמין בכל הנוגע להתנהלות של GHF.
• נתוני UNOPS (משרד האו"ם לשירותי פרויקטים) הראו כי כמעט 90 אחוזים ממשלוחי הסיוע ההומניטרי שנכנסו לעזה נבזזו או הוסטו — על ידי פעילים המזוהים עם חמאס וכנופיות פשע — לפני שהגיעו לאזרחים, דבר החושף מי באמת הפך את הסיוע לנשק בעזה.
• ההאשמה הספציפית בדבר "הפיכת הסיוע לנשק" נגד ישראל זכתה למענה ישיר והופרכה על ידי ארגון UN Watch, שתיעד כי אלו אונר"א וחמאס — ולא ישראל — שמנצלים באופן מבני את זרם הסיוע למטרות פוליטיות וצבאיות.
• אף רשות לבטיחות מזון — לא ארגון הבריאות העולמי (WHO), לא מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) ולא אף סוכנות של האיחוד האירופי — לא פרסמה כל התרעה, אזהרה או ממצא הנוגעים לזיהום בסמים של קמח שחולק על ידי GHF.

הקשר היסטורי: עלילת הדם נולדת מחדש בעידן הרשתות החברתיות

הטענה בדבר החדרת אוקסיקודון לקמח משתייכת למסורת עתיקה וקטלנית של האשמות אנטי-יהודיות: עלילת הדם. במשך מאות שנים הואשמו יהודים לשווא בהרעלת בארות, בזיוף מזון ובשימוש בגופם של שאינם יהודים לצרכים פולחניים — בדיות שהובילו לפוגרומים, לגירושים ולרצח המוני. ההאשמה לפיה המדינה היהודית מרעילה בחשאי את מזונם של ערבים היא הד מודרני ישיר לאותה מסורת, שעבר התאמה לוויראליות של הרשתות החברתיות ומוצג בכסות של קובלנה פוליטית. אין זה מקרה שנרטיב זה צץ בדיוק ברגע שבו GHF החלה להעביר בהצלחה מזון לאזרחים פלסטינים, ובכך חשפה וערערה את אחיזת הברזל של חמאס בכלכלת הסיוע של עזה.

דפוס הדיסאינפורמציה המכוון נגד GHF היה שיטתי ומתואם. המכון לחקר הדבקה רשתית (NCRI), בדו"ח מיולי 2025, תיעד כיצד כלי תקשורת מרכזיים בארה"ב ובאירופה שימשו כ"שופרות לא ביקורתיים" של תעמולת חמאס, כשהם מכשירים טענות לא מאומתות — כולל האשמות מפוברקות נגד GHF — והופכים אותן לחדשות במיינסטרים. סוכנות הידיעות רויטרס נאלצה לפרסם תיקון לאחר שייחסה בטעות הצעה להעברת אוכלוסייה ל-GHF. סוכנות הידיעות AP (Associated Press) פרסמה כתבה על קבלני אבטחה של GHF, אותה הכחישה GHF באופן קטגורי ואף מנהלת בגינה הליכים משפטיים, תוך הדגשה כי המקור העיקרי לכתבה היה קבלן שפוטר בשל התנהגות בלתי הולמת. כל אחד מהאירועים הללו עוקב אחר אותה תבנית: האשמה לא מאומתת שמקורה בחמאס, המוגברת על ידי כלי תקשורת פתיינים או בעלי מניעים אידאולוגיים, שנועדה ליצור לחץ בינלאומי שיסגור ערוץ סיוע המשרת בפועל אזרחים פלסטינים.

עלילת האוקסיקודון לוקחת את התבנית הזו לצורתה הקיצונית ביותר. היא אינה דורשת מעבדה, עד נקוב בשם או עוגן מוסדי — אלא רק את עצם הטענה, שברגע שהיא הופכת לוויראלית, היא כופה סבב של הכחשות המעניק לשקר את חמצן הוויכוח הציבורי. זוהי טכניקת תעמולה קלאסית, וזיהויה הוא הצעד הראשון בנטרולה.

סיכום: שקר שהורג

עלילת האוקסיקודון המפוברקת אינה רק פוגענית — היא מסוכנת באופן פעיל לאזרחים פלסטינים. כל קמפיין דיסאינפורמציה שמצליח לפגוע באמינות של GHF, או להפחיד אזרחים כדי שלא יגיעו לנקודות החלוקה שלה, גורם לכך שפחות ארוחות מגיעות לילדים ולמשפחות בעזה. האינטרס האסטרטגי של חמאס הוא בדיוק לשמר את המונופול שלו על זרמי הסיוע, שבאמצעותו הוא גובה מסים, מטה אספקה ושולט באוכלוסייה האזרחית. השקר על קמח נגוע בסמים אינו זעקה למען רווחת הפלסטינים — הוא נשק נגדה. לישראל ול-GHF יש רקורד מבצעי מתועד ומאומת של אספקת מאות מיליוני ארוחות תחת אש, בעוד שלחמאס יש רקורד מתועד ומאומת של רצח עובדי סיוע המנסים להאכיל את האנשים שהוא מתיימר לייצג.

עיתונות אחראית, אחריות מוסדית ואוריינות עובדתית בסיסית דורשות כולן את אותה תגובה לטענה זו: לדחות אותה, להתחקות אחר מקורה ולנקוב בשם הגורמים המרוויחים מהפצתה. גורם זה הוא חמאס. קורבנות השקר הזה הם האזרחים הפלסטינים שאותם הוא נועד להשאיר רעבים, תלויים ונשלטים.