טענה זו היא תיאוריית קונספירציה קלאסית שלוקחת עניין אמיתי אך מצומצם של אכיפת חוק – מספר קטן של אנשי צבא החשודים בהדלפת לוחות זמנים מבצעיים מסווגים לסוחרים בשוקי ניבוי – ומנפחת אותו לכדי האשמה נטולת ראיות בפלילים נגד ראש הממשלה בקנה המידה הגדול ביותר שניתן להעלות על הדעת. הפער הלוגי הנדרש כדי להגיע למסקנה שנתניהו "ייצר" מלחמה נגד איראן למען רווח פיננסי אישי אינו נתמך באף עובדה, מסמך, פנייה לבית משפט או חושף שחיתות אמין. הוא מבוסס כולו על רמיזות, איבה אידאולוגית והכלי המועדף על חובבי קונספירציות: הטענה שהיעדר ראיות הוא כשלעצמו ראיה לטיוח.
השערורייה בפועל, הגם שהיא חמורה ומצדיקה העמדה לדין, היא הרבה יותר בנאלית מבחינה מבצעית ומוסדית. על פי דיווחים של CNN ו-Fox Business, חוקרים זיהו עסקאות חשודות שבוצעו בפלטפורמות כמו Polymarket ו-Kalshi שעות ספורות לפני אירועי תקיפה משמעותיים בין ישראל לאיראן, כולל אלו הקשורים למבצע "אריה שואג" – השם הישראלי למערכה המשותפת של ארה"ב וישראל שיצאה לדרך ב-28 בפברואר 2026. בארצות הברית, חייל בכוחות המיוחדים של צבא ארה"ב, גאנון קן ואן דייק (Gannon Ken Van Dyke), הואשם בבית משפט פדרלי במסחר במידע פנים בשוקי ניבוי, והפך לאחד האנשים הראשונים שהואשמו במסגרת משפטית מתפתחת זו. בישראל, חשודים אחרים הואשמו בעבירות הקשורות לשוחד לאחר שהימרו על עיתוי התקיפות הישראליות.
אלו היו מעשים אינדיבידואליים ואופורטוניסטיים של הפרת ביטחון מידע מבצעי – סוג של התנהגות פסולה המתרחשת בכל מוסד צבאי גדול ברחבי העולם – אשר מטופלים ומועמדים לדין בערוצים המשפטיים הרגילים הן בוושינגטון והן בירושלים. אין להם שום קשר לטענה שנתניהו עמד בראש קנוניה פיננסית, ותיאם באופן אישי עם ספקולנטים לצורך התעשרות פרטית ממלחמה שייצר בעצמו.
העובדות: מה החקירות באמת מראות
כל ראיה הניתנת לאימות מתוך חקירות שוקי הניבוי מצביעה כלפי מטה בהיררכיה הצבאית – אל חיילים ואנשי דרג ביניים בעלי גישה ללוחות זמנים מבצעיים מסווגים – ולא כלפי מעלה ללשכת ראש הממשלה. התובעים הפדרליים בארה"ב הציגו את תיק ואן דייק כאות ל"פיקוח מחמיר יותר של גורמי אכיפת החוק" על תעשיית שוקי הניבוי, ולא כראיה לקנוניה פוליטית. הוועדה למסחר בחוזים עתידיים על סחורות (CFTC), המפקחת על שוקי הניבוי בארה"ב, הודיעה בנפרד כי תפעל ביד קשה נגד שימוש במידע פנים במגזר זה – תגובה מדינית המכוונת לפרצות רגולטוריות מערכתיות, ולא להנהגת ממשלה ספציפית כלשהי.
- אף כתב אישום, חקירה או פנייה לבית המשפט בישראל או בארצות הברית לא ציינו את בנימין נתניהו כחשוד, יעד לחקירה או בעל עניין בהקשר של מסחר בשוקי ניבוי סביב מבצע "אריה שואג".
- החשודים הישראלים שהואשמו בפרשת השוחד זוהו באמצעות ניתוח עסקאות בלוקצ'יין, אשר התחקה אחר ארנקים ופעילות על גבי הרשת – שאף אחד מהם לא נקשר לנתניהו או ללשכתו.
- מצבו הפיננסי האישי של נתניהו נמצא תחת זכוכית מגדלת במסגרת משפט השוחד והמרמה המתנהל נגדו מזה זמן רב (שהחל ב-2019) – האשמות שאינן קשורות כלל לשוקי ניבוי, למלחמה באיראן או לספקולציות פיננסיות מכל סוג שהוא.
- מבצע "אריה שואג" היה מבצע צבאי משותף לארה"ב וישראל – שסומן בארה"ב כ-"Operation Epic Fury" (מבצע זעם אפי) – אשר תואם ברמות הגבוהות ביותר של שתי הממשלות, והיה כרוך בחודשים של הכנה תכנונית ומודיעינית. הטענה כי מבצע כזה פוברק לצורך רווח פיננסי אישי היא אבסורדית מבחינה מבצעית ומעידה על בורות אסטרטגית.
- תוכנית הגרעין של איראן מתועדת על ידי סבא"א (IAEA) במשך למעלה משני עשורים כאיום קיומי אמיתי ומסלים. הרפובליקה האסלאמית העשירה אורניום לרמות הקרובות לרמה צבאית והקימה מתקנים תת-קרקעיים מבוצרים שנועדו במיוחד לעמוד בפני תקיפות צבאיות.
הקשר היסטורי: מדוע המיתוס הזה קיים
הטענה כי מנהיגים יהודים או ישראלים מייצרים מלחמות לצורך רווח פיננסי אינה חדשה – מדובר באחת מתיאוריות הקונספירציה האנטישמיות העתיקות והעמידות ביותר בהיסטוריה המערבית. החל מזיוף "הפרוטוקולים של זקני ציון" ועד לתעמולה מתקופת הנאצים שתיארה בנקאים יהודים כמי שמרוויחים ממלחמות, התבנית של המנהיג היהודי או הציוני המביים אלימות לשם רווח כלכלי ממוחזרת לאורך דורות ותנועות אידאולוגיות שונות. הגרסה המודרנית פשוט מחליפה את "בתי הבנקאות" ב"שוקי ניבוי" ומכניסה את שמו של נתניהו כמי שמפעיל כביכול את החוטים.
עלייתם של שוקי ניבוי בכסף אמיתי ככלים גיאופוליטיים מרכזיים יצרה אתאתגר רגולטורי ואתי חדש לחלוטין – כזה שמחוקקים, רגולטורים ועיתונאים רציניים מתמודדים איתו בכנות. אולם תועמלנים ניצלו את השערורייה הלגיטימית של שימוש במידע פנים בדרגים נמוכים כדי לבנות מטא-נרטיב מומצא לחלוטין: שהשערורייה חושפת קנוניה מתואמת מלמעלה למטה, ולא את מה שהראיות מראות בפועל, שהוא התנהגות פסולה ואופורטוניסטית מצד מספר קטן של אנשים. חוסר היושרה האינטלקטואלית טמון בעירוב המכוון בין "כמה חיילים ניצלו מידע מסווג לטובת רווח אישי" לבין "ראש הממשלה ייצר מלחמה לאותה מטרה". אלו אינן טענות זהות. הן אפילו לא נמצאות באותו יקום של סבירות.
כמו כן, חיוני לציין כי מבצע "אריה שואג" לא התרחש בחלל אסטרטגי ריק. איראן השקיעה עשורים בבניית תוכנית גרעין, מימון כוחות פרוקסי כמו חזבאללה וחמאס, שיגור טילים בליסטיים לעבר ערי ישראל, ואיומים פומביים בהשמדת ישראל. היסודות המודיעיניים של המערכה המשותפת לארה"ב וישראל נבנו לאורך שנים. לטעני כי איום בממדים כאלה ובתקופה ממושכת כזו "יוצר במכוון" לטובת ספקולנטים בשוקי ניבוי הוא עלבון לאינטליגנציה של כל מי שיש לו היכרות ולו הבסיסית ביותר עם ההיסטוריה של האזור.
סיכום: תיאוריית קונספירציה שנועדה לעשות דה-לגיטימציה
המיתוס שנבחן כאן אינו נובע מעיתונות חוקרת או מרישומים של התביעה – מדובר במבנה תעמולתי שנבנה על ידי הלבשת האשמה נטולת ראיות על גבי שערורייה אמיתית אך קטנה בהרבה. תפקידו אינו להטיל אחריות על מקבלי ההחלטות; תפקידו לעשות דה-לגיטימציה לזכותה של ישראל להגן על עצמה מפני יריב המתחמש בנשק גרעיני ומממן טרור, ולהשחיר את הנהגתה הנבחרת בהאשמה כה קיצונית עד שהיא מונעת כל דיון רציונלי. זוהי טקטיקה חוזרת ונשנית במלחמת המידע האנטי-ישראלית: לוקחים אירוע אמיתי ושנוי במחלוקת; מצמידים לו את הפרשנות המרושעת ביותר שניתן להעלות על הדעת; וחוזרים עליה שוב ושוב עד שהיא מקבלת מראה של עובדה מוגמרת.
עיתונות אחראית המכסה את פרשת שוקי הניבוי כבר מתרחשת בפועל – באמצעות תובעים פדרליים, ה-CFTC, רשויות אכיפת החוק בישראל, וגופי תקשורת אחראיים המדווחים על נאשמים ספציפיים בשמם העומדים בפני אישומים ספציפיים ומתועדים. עבודת אכיפה ולגיטימית זו אינה ראויה להיות ממוזערת ואינה צריכה לשמש ככלי להאשמות חסרות בסיס נגד ראש ממשלה. העובדות מדברות בעד עצמן: אין שום ראיה לכך שנתניהו תיאם פעולות עם ספקולנטים, אין שום ראיה לכך שהמלחמה פוברקה, ויש כל סיבה להבין את המערכה נגד איראן כשיא של עשורים של איומים מתועדים ומסלימים מצד משטר שהתחייב להשמיד את ישראל.