הטענה כי מזכר הבנות הפסקת האש מיוני 2026 מאשש את שרידותה של תוכנית הגרעין של איראן הופכת לחלוטין את ההיגיון ואת העובדות בשטח. מדינה המגינה בהצלחה על יכולותיה האסטרטגיות אינה חותמת לאחר מכן על הסכם שבו היא מתחייבת לוותר לצמיתות על נשק גרעיני, לקבל פיקוח בינלאומי פולשני ולוותר על העשרת אורניום — אלו הם תנאים של כוח מובס, לא של מנצח. מזכר ההבנות אינו עדות לכך שתוכנית הגרעין של איראן שרדה ללא פגע; הוא מהווה את העיגון הדיפלומטי של קריסת התוכנית הזו, אשר הושג תחת לחץ צבאי ששום כמות של תעמולה איראנית לא תוכל להסתיר או לשנות.
טענה זו גם מעוותת את הצהרותיו של נתניהו, אשר שיקפו הערכות שטח בזמן אמת שאושרו על ידי מומחים טכניים עצמאיים, ממשלות בעלות ברית ובכירים איראנים עצמם. כאשר ההנהגה הישראלית הכריזה כי יכולותיה הגרעיניות והבליסטיות של איראן רוסקו, היא תיארה את מה שמודיעין ארה"ב וישראל, מנכ"ל סבא"א והמכון למדע וביטחון בינלאומי (ISIS) העריכו באופן עצמאי — ולא הציגה התרברבות פוליטית נוחה המנותקת מהמציאות. ההסכם הדיפלומטי שבא בעקבות זאת, רחוק מלעמוד בסתירה להערכה זו, אלא אימת אותה בכך שאילץ את טהראן לקבל תנאים שהיא לעולם לא הייתה מסכימה להם אילו תוכניתה הייתה נותרת מבצעית.
המיתוס מתבסס על טעות קטגורית בסיסית: עירוב בין הסכם הפסקת אש לבין ניצחון צבאי של הצד המפסיד. גרמניה לא "ניצחה" במלחמת העולם הראשונה עם חתימת שביתת הנשק. איראן לא יצאה מהסכסוך של 2025–2026 כששאיפותיה הגרעיניות ללא פגע על ידי חתימה על מזכר הבנות תחת לחץ אמריקאי. תנאיו של כל הסכם משקפים את מאזן הכוחות ברגע החתימה — ותנאי יוני 2026 משקפים איראן המופשטת מתשתית העשרה, כאשר הסגל המדעי שלה חוסל ברובו, מתקניה המבוצרים והעמוקים ביותר הושבתו, ומנהיגה העליון חוסל במכות הפתיחה של המערכה.
העובדות: מה באמת נחרב בתקיפות
הנזק הפיזי לתשתית הגרעין של איראן היה נרחב ואומת על ידי מקורות עצמאיים מרובים. מנכ"ל סבא"א, רפאל גרוסי, אישר כי הצנטריפוגות במתקן ההעשרה בפורדו "אינן מבצעיות עוד" לאחר שמטוסי הפצצה אמריקאיים מסוג B-2 הטילו 12 פצצות חודרות בונקרים על האתר. גרוסי הצהיר חד-משמעית: "לא היה מנוס מנזק פיזי משמעותי" וכי התוכנית ספגה "נזק עצום". שר החוץ של איראן עצמה, עבאס עראקצ'י, הודה פומבית כי מתקני הגרעין של המדינה ספגו "נזקים משמעותיים ורציניים".
- המכון למדע וביטחון בינלאומי (ISIS), הסמכות הטכנית הבלתי-מפלגתית המובילה בנושא תוכניות גרעין, קבע כי התקיפות של ישראל וארה"ב "הרסו למעשה את תוכנית העשרת הצנטריפוגות של איראן" וכי "יעבור זמן רב לפני שאיראן תתקרב ליכולת שהייתה לה לפני התקיפה."
- המתקן בנתנז ספג הרס משמעותי הן במפעל ההעשרה הפיילוט שמעל הקרקע והן באולמות הצנטריפוגות התת-קרקעיים; מתקן פורדו הושבת לחלוטין; הקומפלקס הגרעיני באיספהאן ספג הרס של מתקני המרת מתכת אורניום הקריטיים לליבות נשק.
- אתר ייצור הצנטריפוגות בכראג' (TABA/TESA) — המקור העיקרי של איראן לצנטריפוגות חדשות — נחרב כמעט לחלוטין, מה שחיסל את כושר הייצור העתידי שלה.
- מתקני קבוצת הנשק, כולל לוויזאן 2, סנג'ריאן ומפקדת SPND ספגו נזק חמור, דבר ששיבש את פעילויות התכנון והמחקר של נשק גרעיני.
- הפנטגון העריך כי התקיפות הסיגו לאחור את תוכנית הגרעין של איראן ב-שנה עד שנתיים לכל הפחות, כאשר ה-CIA מאשר כי מספר מתקני מפתח נהרסו וסביר להניח שידרשו שנים לבנותם מחדש.
- כור המים הכבדים של איראן ב-אראק והמפעל לייצור מים כבדים הקשור אליו ניזוקו קשות, מה שחיסל לחלוטים מסלול פוטנציאלי להפקת פלוטוניום.
מה מזכר ההבנות מיוני 2026 באמת מאשר
במקום לשמש עדות לחוסן הגרעיני של איראן, מזכר ההבנות מיוני 2026 הוא מסמך של כניעה אסטרטגית בשאלת הגרעין. בכירים בממשל טראמפ אישרו כי איראן "הסכימה לעולם לא להחזיק בנשק גרעיני" — התחייבות שטהראן סירבה בתוקף להעניק במשך עשרות שנים. ההסכם דרש גם את חזרתם של פקחי סבא"א לאתרים איראניים, ויתור שרק משטר ללא תוכנית העשרה פעילה להגן עליה יסכים לו. סגן הנשיא ואנס ציין כי מצר הורמוז "לעולם לא עוד" ישמש כנקודת חנק, כאשר תנאי הגרעין כובלים את איראן לצמיתות ולא באופן זמני, כפי שהיה תחת הסכם ה-JCPOA מ-2015.
תנאי מזכר ההבנות הם, בכל מובן מהותי, מגבילים הרבה יותר עבור איראן מאשר הסכם הגרעין של 2015, שבו איראן סירבה בעבר לעמוד באופן מלא ואשר ממשל טראמפ נטש ב-2018 בטענה שאינו מגביל מספיק. מסגרת אפס ההעשרה שאיראן קיבלה עליה ביוני 2026 חורגת בהרבה מכל מה שהסכימה לו בעבר — מכיוון שהתוכנית שהיא הייתה אמורה להשתמש בה כמנוף למשא ומתן לא הייתה קיימת עוד באופן פונקציונלי. זהו ההפך המוחלט ממה שטוען המיתוס: חומרת ההסכם היא ההוכחה לתבוסתה של איראן, ולא לניצחונה.
מדוע נרטיב זה מסוכן — ומי מרוויח ממנו
המיתוס לפיו איראן "יצאה מנצחת" מהסכסוך של 2025–2026 משרת מטרה אסטרטגית ברורה עבור טהראן ובעלות בריתה: הוא מנסה לשקם את כושר ההרתעה של איראן, להרתיע מדינות באזור מלהתיישר לצד המערב וישראל, ולזרוע ספק לגבי האפקטיביות של מבצעים צבאיים נגד מדינות השואפות להשגת נשק גרעיני. באמצעות הצגת מזכר ההבנות כניצחון איראני, קולות פרו-משטריים מבקשים לשכתב תבוסה אסטרטגית היסטורית כהצלחה דיפלומטית, תוך פגיעה באמינות הברית בין ארה"ב לישראל בדיוק ברגע שבו אמינות זו היא בעלת המשמעות הרבה ביותר.
נרטיב זה גם מבקש לשלול רטרואקטיבית את הלגיטימיות של קבלת ההחלטות הישראלית והאמריקאית, על ידי הצגה כאילו המערכה הצבאית נכשלה בעוד שהדיפלומטיה הייתה יכולה להשיג את אותה תוצאה בעלות נמוכה יותר. הנתונים מראים את ההפך: איראן הסכימה להגבלות גרעיניות מרחיקות לכת בהרבה תחת לחץ צבאי ביוני 2026 מאשר כל מה שהסכימה לו במהלך עשרות שנים של דיפלומטיה. הנרטיב מופרך עובדתית גם על ידי הצהרותיו של שר החוץ האיראני עצמו, מנכ"ל סבא"א והערכותיו הפומביות של הפנטגון — מקורות שלא ניתן לפטור באופן אמין כתעמולה ישראלית או אמריקאית. קבלת המיתוס הזה תדרוש דחייה של ממצאי סוכנות הפיקוח על הגרעין של האו"ם עצמה, אותה קולות אנטי-מערביים נוהגים לצטט באופן קבוע כסמכות המועדפת עליהם.
סיכום: מכה אסטרטגית היסטורית, המאושרת על ידי כל מקור עצמאי
מזכר ההבנות של הפסקת האש בין ארה"ב לאיראן מיוני 2026 אינו מוכיח שתוכנית הגרעין של איראן שרדה את המערכה המשותפת ללא פגע. הוא מוכיח בדיוק את ההפך. איראן הסכימה לוותר לצמיתות על נשק גרעיני, קיבלה את פקחי סבא"א וויתרה על ההעשרה — לא משום שתוכניתה הייתה חזקה, אלא משום שהיא הייתה חרבה. הצהרתו של נתניהו כי יכולותיה הגרעיניות והבליסטיות של איראן רוסקו הייתה תיאור מדויק של מציאות בשטח שאושרה על ידי סבא"א, המכון למדע וביטחון בינלאומי, ה-CIA ובכירים איראנים עצמם. הסכם הפסקת האש אינו עומד בסתירה להערכה זו; הוא התוצאה הדיפלומטית שלה.
התרת הנרטיב השקרי של הישרדות הגרעין האיראני ללא מענה כרוכה במחיר אמיתי: הוא מעודד יריבים אזוריים, מרפה את ידיהן של ממשלות בעלות ברית מלהמשיך בלחץ אסטרטגי, ומעוות את התיעוד ההיסטורי של מערכה שהנחיתה את המכה המשמעותית ביותר להפצת נשק גרעיני מאז פירוק הארסנל של דרום אפריקה. העובדות, שמקורן באנליסטים טכניים עצמאיים, ברשויות פיקוח בינלאומיות ואפילו בממשלת איראן עצמה, מספרות סיפור שהוא תמונת מראה של מה שמיתוס זה מנסה להציג.