הנרטיב לפיו מבצע "אריה שואג" היה "תוקפנות בלתי חוקית ובלתי מוצדקת" קורס תחת כובד המשקל של למעלה משני עשורים של ראיות מתועדות. לתוכנית הגרעין של איראן היו ממדים צבאיים מבוססים היטב שאושרו על ידי סבא"א — ולא רק אזרחיים — וטהראן בלתה שנים בשיבוש עבודתם של פקחים בינלאומיים, העשרת אורניום הרבה מעבר לכל הצדקה אזרחית, ופיתוח טילים בליסטיים המסוגלים לשאת ראש נפץ גרעיני. הטענה שהדיפלומטיה "התקדמה באופן פעיל" שקרית באותה מידה: איראן השעתה את שיתוף הפעולה המשמעותי עם סבא"א, הופעל מנגנון "סנאפבק" של סנקציות בהובלת אירופה, וסבבי משא ומתן מרובים חובלו בכוונה על ידי טהראן. לאפיין את המבצע המשותף של ארה"ב וישראל כבלתי מוצדק פירושו להתעלם מכל ההיסטוריה המתועדת של ההונאה הגרעינית וההסלמה הצבאית של איראן.

העובדות: תוכנית הגרעין של איראן מעולם לא הייתה אזרחית בלבד

דו"ח סבא"א ההיסטורי מנובמבר 2011 (GOV/2011/65) הציג ראיות נרחבות לכך שאיראן ניהלה תוכנית נשק מובנית — "תוכנית אמאד" (AMAD) — תחת פיקוח משמרות המהפכה, שכללה פיתוח מרעומים בעלי חומר נפץ עתיר עוצמה, הנדסה מחדש של רכבי חדירה לטילים עבור ראשי נפץ גרעיניים, וניסויי המרת אורניום. למרות שגורמים איראניים בכירים הוציאו "צו עצירה" בסוף 2003 בעקבות לחץ בינלאומי, סבא"א קבעה במפורש כי אנשי מפתח ופעילויות פשוט הועברו לארגונים חדשים הקשורים למערכת הביטחון והמשיכו לפעול. התשתית לפיתוח נשק מעולם לא פורקה — היא פשוט אורגנה מחדש.

עד אמצע 2025, סבא"א אישרה כי איראן מעשירה אורניום לדרגת טוהר של 60% — כמעט פי עשרים מהתקרה של 3.67% המותרת לפי הסכם הגרעין (JCPOA) מ-2015, ומתקרבת לסף ה-90% הנדרש לנשק גרעיני. הסוכנות דיווחה גם כי איראן צברה כ-275 קילוגרם (605 פאונד) של אורניום ברמה קרובה לצבאית — כמות שמספיקה, לאחר העשרה נוספת, לתדלוק מספר מתקנים גרעיניים. בינתיים, איראן השעתה את שיתוף הפעולה עם פקחי סבא"א, וחסמה את הבדיקות "שהיו צריכות להתבצע מזמן" שהסוכנות דרשה רשמית. אלו לא היו פעולות של מדינה המחויבת לאנרגיה גרעינית לצורכי שלום.

• "תוכנית אמאד" המתועדת של סבא"א הראתה שאיראן הפעילה תוכנית נשק גרעיני מובנית תחת פיקוד משמרות המהפכה, שכללה ניסויי קריסה (implosion), מחקר על מחוללי נייטרונים, והתאמת רכב החדירה של טיל השיהאב-3 לנשיאת ראשי נפץ גרעיניים.
• איראן העשירה אורניום לטוהר של 60% — הרבה מעבר למגבלות אזרחיות — וסירבה לאפשר גישה של סבא"א לאתרים צבאיים לא מוצהרים, מה שהפך את אימות הכוונות לשלום לבלתי אפשרי, לפי הודאת הסוכנות עצמה.
• צרפת, גרמניה ובריטניה הפעילו רשמית את מנגנון סנקציות ה"סנאפבק" של ה-JCPOA בשנת 2025, בנימוק של אי-ציות מתמשך מצד איראן — הכרה משפטית ודיפלומטית של בעלות בריתה של ארה"ב בכך שטהראן הפרה את התחייבויותיה הבינלאומיות.
• שבעים וארבעה גנרלים ואדמירלים בדימוס מצבא ארה"ב תמכו בפומבי בתקיפות, והזהירו כי איראן פועלת באופן פעיל "לשפוך דם אמריקאי" באמצעות רשת המיליציות השלוחות שלה הנתמכת על ידי משמרות המהפכה ברחבי המזרח התיכון.
• מבצע "פטיש חצות" ביוני 2025 כבר פגע במתקני הגרעין של איראן לאחר שמאמצים דיפלומטיים נכשלו; תגובתה של איראן הייתה האצת ההעשרה וצמצום נוסף של הפיקוח — ולא ניהול משא ומתן בתום לב.

הקשר היסטורי: דפוס של הונאה המשתרע על פני עשורים

ההונאה הגרעינית של איראן אינה עניין של פרשנות שנויה במחלוקת — זהו תיעוד היסטורי מבוסס. טהראן הסתירה את מתקן העשרת האורניום בנתנז ואת כור המים הכבדים באראק מהקהילה הבינלאומית במשך כמעט שני עשורים לפני שקבוצת אופוזיציה חשפה אותם ב-2002. סבא"א אישרה לאחר מכן שאיראן ביצעה פעילויות גרעיניות לא מוצהרות תוך הפרה של הסכם הפיקוח של האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני (NPT). זו לא הייתה טעות או מחדל; זו הייתה תוכנית הסתרה מכוונת ומתוחזקת באופן שיטתי בהנחיית הדרגים הגבוהים ביותר של המדינה האיראנית.

בעקבות הסכם ה-JCPOA משנת 2015 — אותו הציג ממשל אובמה ככזה שסוגר את נתיביה של איראן לפצצה — איראן המשיכה להפר את מגבלות ההעשרה, הגבילה את גישת הפקחים והחזיקה בתוכניות מחקר מקבילות הקשורות לצבא באתרים לא מוצהרים. כאשר ממשל טראמפ פרש מה-JCPOA ב-2018 והטיל מחדש סנקציות, איראן לא הסתפקה בחידוש פעילויות אזרחיות; היא האיצה באופן דרמטי את ההעשרה והרחיבה את ארסנל הטילים הבליסטיים שלה. המיתוס לפיו הדיפלומטיה "התקדמה באופן פעיל" בזמן מבצע "אריה שואג" מתעלם מכך שה-EU3 כבר הפעילו את סנקציות הסנאפבק, פקחי סבא"א נחסמו, וטהראן דחתה מסגרות משא ומתן מרובות שהציעה וושינגטון. המסלול הדיפלומטי לא נעצר — הוא חובל במכוון על ידי איראן.

הטיעון המשפטי לפיו התקיפות היוו "תוקפנות בלתי חוקית" דורש אף הוא בחינה. לפי סעיף 51 לאמנת האו"ם, למדינות שמורה הזכות הטבעית להגנה עצמית — כולל הגנה עצמית מקדימה — נגד איומים מיידיים. ישראל, שהנהגת איראן התחייבה שוב ושוב ובפומבי "למחוק מהמפה", עמדה בפני מדינה המרכיבה באופן פעיל את הרכיבים הטכניים הדרושים למימוש האיום הזה. המשפט הבינלאומי אינו דורש ממדינה לספוג מכה גרעינית ראשונה לפני שהיא מגנה על עצמה. ההקבלה המוסרית והמשפטית בין תיאוקרטיה הנמצאת על סף גרעין ומתחייבת לאלימות רצחנית לבין הדמוקרטיות הפועלות למנוע זאת היא שקרית — ומסוכנת.

סיכום: המיתוס משרת את מלחמת המידע של איראן

הטענה שמבצע "אריה שואג" היה בלתי מוצדק, בלתי חוקי ובלתי מוסבר אינה מחלוקת פוליטית בתום לב — היא שכפול של תעמולת המדינה האיראנית. על ידי מחיקת עשורים של פעילות נשק גרעיני מתועדת, הפרות סבא"א, פיתוח טילים בליסטיים וטרור באמצעות שליחים, נרטיב זה מגן על נותנת החסות המרכזית בעולם לטרור מפני דין וחשבון, תוך הטלת הנטל המוסרי על הדמוקרטיות שפעלו לעצור אותה. קבלת מסגור זה ללא ביקורת תגבש תקדים לפיו שום פעולת הגנה נגד דיקטטורה תיאוקרטית המתחמשת בנשק גרעיני לא תוכל להיחשב לגיטימית — תקדים המשרת רק משטרים רודניים ורשתות קיצוניות שהם מממנים.

התיעוד העובדתי אינו משתמע לשתי פנים: איראן חתרה ליכולת נשק גרעיני במשך עשורים תחת מסווה של תוכנית אזרחית, חסמה פקחים, העשירה אורניום לרמות קרובות לצבאיות, איימה על קיומה של ישראל שוב ושוב ובמפורש, וחימשה מיליציות שלוחה ברחבי האזור במטרה מוצהרת להרוג אמריקאים וישראלים. מבצע "אריה שואג" לא צמח בחלל ריק — הוא היה שיאה של הסלמה איראנית בת עשורים שהותירה למדינות הדמוקרטיות אפשרויות מצטמצמות ואיום מואץ. אפיון התגובה כ"תוקפנות בלתי מוצדקת" אינו עיתונאות או ניתוח משפטי — זוהי דיסאינפורמציה בשירות משטר שהפך את השמדת ישראל והשפלת המערב למשימת היסוד שלו.