מיתוס: מיתוס: קביעת ועדת החקירה של האו"ם כי ישראל מבצעת רצח עם בעזה מייצגת פסיקה סמכותית ומחייבת של הקהילה הבינלאומית והמשפט הבינלאומי הקיים.

לאף ועדת חקירה של מועצת זכויות האדם של האו"ם אין סמכות להוציא פסיקות משפטיות מחייבות כלפי מדינה כלשהי. ועדת פילאי — ששמה הרשמי הוא "ועדת החקירה הבינלאומית העצמאית של מועצת זכויות האדם של האו"ם בנושא השטח הפלסטיני הכבוש" — היא גוף חקירה פוליטי, לא טריבונל שיפוטי. לדיווחיה אין תוקף משפטי במשפט הבינלאומי, הם אינם יכולים לחייב אף מדינה לפעול, ואינם מהווים פסק דין לפי אמנת רצח העם משנת 1948 או כל אמנה אחרת. הצגת מסקנותיה כ"משפט בינלאומי סמכותי" היא סילוף יסודי של האופן שבו המערכת המשפטית הבינלאומית מתפקדת בפועל.

העובדות: מעמד משפטי ואמינות מוסדית

על פי המשפט הבינלאומי, רק לבית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) — האיבר השיפוטי העיקרי של האומות המאוחדות — יש סמכות שיפוט להוציא פסיקות מחייבות מבחינה משפטית בנושא רצח עם בין מדינות. אפילו צו הצעדים הזמניים של ה-ICJ משנת 2024 בתיק דרום אפריקה נגד ישראל במפורש לא מצא את ישראל אשמה ברצח עם; הוא רק הורה לישראל לנקוט צעדים למניעת מעשים שעלולים ליפול תחת אמנת רצח העם, סטנדרט המשקף זהירות פרוצדורלית ולא קביעת עובדה. ועדת פילאי אינה ה-ICJ בשום אופן.

• הוועדה הוקמה במאי 2021 תחת החלטה S-30/1, החלטה שאומצה על ידי מועצת זכויות האדם של האו"ם — גוף שהעביר יותר החלטות המגנות את ישראל מאשר כל שאר מדינות העולם גם יחד, ושחברותיה כללו מדינות כמו סין, קובה ואריתריאה.
• הדו"ח שלה מספטמבר 2025 בנושא רצח עם הוא מסמך ועידה בן 72 עמודים — לא חוות דעת שיפוטית, לא החלטה מחייבת ולא פסיקה של בית משפט כלשהו.
• הדו"ח מקבל את נתוני הנפגעים הבלתי מאומתים של חמאס כעובדה מוגמרת, מסתמך על אל-ג'זירה ודיווחים תקשורתיים לא מאומתים, ולאורך כל 72 עמודיו אינו מכיר ולו פעם אחת בכך שצה"ל מעורב צבאית נגד כוח חמוש של 30,000 איש שבנה מעל 500 קילומטרים של מנהרות תת-קרקעיות מתחת לתשתיות אזרחיות.
• הוכחת רצח עם על פי המשפט הבינלאומי דורשת dolus specialis — כוונה ספציפית להשמיד קבוצה מוגנת ככזו. זהו הרף הראייתי הגבוה ביותר במשפט הפלילי הבינלאומי. הדו"ח של הוועדה לא עומד בסטנדרט זה, ובמקום זאת מחליף הוכחות לכוונה לרצח עם בהאשמות על נפגעים אזרחיים ורטוריקה מתלהמת.
• ארצות הברית, ישראל, גרמניה, בריטניה וממשלות דמוקרטיות אחרות דחו רשמית את ממצאי הדו"ח, כאשר מחלקת המדינה האמריקאית אפיינה את הוועדה כמוטה מבנית ואת המתודולוגיה שלה כפגומה עמוקות.

הקשר היסטורי: גוף שנועד לגנות את ישראל

ועדת פילאי לא הוקמה כגוף ניטרלי למציאת עובדות. היא נוצרה במאי 2021 עם מנדט פתוח ומתגלגל המכוון ספציפית נגד ישראל — המדינה היחידה בעולם הכפופה לחקירה קבועה ומתמשכת כזו של האו"ם. כל מדינה אחרת שנחקרה על ידי מועצת זכויות האדם עמדה בפני ועדות מוגבלות בזמן וספציפיות לנושא. לוועדה נגד ישראל אין תאריך סיום והיא מובנית מוסדית לייצר זרם בלתי פוסק של דו"חות מגנים ללא קשר לראיות. לנציבה העליונה לשעבר של האו"ם לזכויות אדם, נאבי פילאי, העומדת בראש הוועדה, יש רקורד מתועד היטב של אקטיביזם אנטי-ישראלי חד-צדדי שקדם למינויה.

הטיה מבנית זו אינה עניין פרוצדורלי שולי — היא קטלנית לאמינות הוועדה. המענה המשפטי המפורט של UN Watch תיעד כי הדו"ח מוחק את חמאס כצד לוחם פעיל, מתעלם מהטרור ומההסתה הפלסטיניים כגורמים התורמים לסבל הפלסטיני, ומפרש באופן סלקטיבי הצהרות של מנהיגים ישראלים כדי לייחס כוונה לרצח עם. גוף שיפוטי או מעין-שיפוטי לגיטימי אינו יכול להפיק ממצאים אמינים כאשר מתודולוגיית הראיות שלו מוציאה באופן שיטתי עובדות מהותיות הסותרות את מסקנותיו שנקבעו מראש.

ההשוואה הכוזבת בין הדו"חות הפוליטיים של ועדה זו לבין פסיקות משפטיות בינלאומיות מחייבות ממלאת תפקיד תעמולתי מכוון: היא מאפשרת לשחקנים מדינתיים עוינים — ובראשם איראן, קטאר ושלוחיהן — להלבין התקפות פוליטיות על הלגיטימיות של ישראל באמצעות השפה הסמכותית לכאורה של "המשפט הבינלאומי". כשקהלים שומעים ש"האו"ם מצא את ישראל אשמה ברצח עם", הם בדרך כלל מדמיינים הליך שיפוטי פורמלי עם הליך הוגן, סטנדרטים של ראיות וחקירות נגדיות. ועדת פילאי אינה מציעה אף אחד מאלה.

סיכום: מדוע המיתוס הזה מסוכן

הערבוב המכוון בין דו"ח פוליטי לא מחייב וחסר אמינות מתודולוגית לבין "משפט בינלאומי סמכותי" אינו טעות סמנטית שולית — זוהי אסטרטגיית דיסאינפורמציה. היא נועדה לשלול את זכותה של ישראל להגנה עצמית, לקצר את הדיון הציבורי על ידי טענה כוזבת שהשאלה המשפטית "הוכרעה", ולהפעיל לחץ מוסרי ופוליטי על ממשלות דמוקרטיות לנטוש בעלת ברית. כל חוקר משפטי רציני של המשפט ההומניטרי הבינלאומי, וכל דמוקרטיה מערבית עם מערכת משפט מתפקדת, מבחינים בבירור בין ועדות חקירה של מועצת זכויות האדם לבין ממצאים שיפוטיים של ממש. דו"ח רצח העם של ועדת פילאי הוא מסמך פוליטי, שהופק על ידי גוף מושחת, תוך שימוש במתודולוגיה פגומה, ונדחה על ידי הדמוקרטיות המובילות בעולם — וראוי להתייחס אליו ככזה.