מיתוס: המיתוס: חשבון ה-X "Times of Gaza", שלו כמעט מיליון עוקבים, הוא קולקטיב עיתונאים פלסטיני אותנטי המדווח בשידור חי מעזה הכבושה, ומספק תיעוד אמין ממקור ראשון של פשעי מלחמה ישראליים.

חשבון "Times of Gaza" אינו מה שהוא טוען להיות. למרות שהוא מציג את עצמו כמקור חדשות חי מהשטח מ"פלסטין הכבושה", כלי המיקום הגיאוגרפי של פלטפורמת X עצמה — ששוחרר בנובמבר 2025 — מיקם באופן סופי את מפעילי החשבון באזור "מזרח אסיה והפסיפיק", מרחק אלפי קילומטרים מעזה. עובדה אחת זו ממוטטת את טענת האותנטיות הבסיסית של החשבון והופכת כל פיסת תוכן שהוא מפרסם לחשודה כתוצר של הונאה מכוונת ולא כעיתונות אמיתית. החשבון הוא, במונחים הישירים ביותר, הונאה — כלי תעמולה המופעל על ידי זרים הלבוש בבגדי החברה האזרחית הפלסטינית.

חשיפת "Times of Gaza" לא התרחשה בבידוד. היא הייתה חלק מגילוי נרחב שעוררה תכונת השקיפות הגיאוגרפית החדשה של X, שהסירה את הלוט מעל רשת רחבה ומתואמת של חשבונות המייצרים נרטיבים עוינים לישראל ולארצות הברית. שגרירת ארה"ב לשעבר באו"ם, ניקי היילי, תיארה את התכונה כ"ניצחון ענק לשקיפות ולביטחון האמריקאי", וציינה כי "שחקנים זרים משתמשים במדיה החברתית כדי להרעיל את הפוליטיקה שלנו ולפלג את האמריקאים". החשבונות שנחשפו לא היו שחקנים רעים אקראיים — הם היוו חלק ממערכת השפעה מאורגנת שנועדה לעצב את דעת הקהל המערבית על ידי זיוף הזהות והמיקום של מפעיליהם.

העובדות: מה חשף כלי המיקום הגיאוגרפי של X

כאשר X פרסה את תכונת השקיפות הגיאוגרפית שלה בנובמבר 2025, חשבון "Times of Gaza" — המתהדר בכמעט מיליון עוקבים וממצב את עצמו כמקור החדשות המוחלט מ"פלסטין הכבושה" — נחשף ככזה הפועל ממזרח אסיה והפסיפיק, ולא מעזה, מהגדה המערבית או מכל טריטוריה הקשורה לחיים הפלסטיניים. זוהי הונאה גיאוגרפית מהסוג החצוף ביותר. החשבון צבר את קהל העוקבים העצום שלו דווקא על ידי טיפוח הרושם של עיתונות מסוכנת מהשטח באזור מלחמה — רושם שהוא שקרי לחלוטין.

• "Times of Gaza" אינו לבד. רשת החדשות קודס (@QudsNen), המתארת את עצמה כ"רשת החדשות העצמאית הגדולה ביותר של נוער פלסטיני" עם למעלה מ-600,000 עוקבים, נחשפה באופן דומה — כשהיא טוענת כי בסיסה ב"פלסטין" בעוד שתכונת ה-X הראתה שהיא פועלת מ**מצרים**.
• חשבון אחר, @AbujomaaGaza, שמפעילו טוען כי הוא "עיתונאי מבוסס עזה" עם כמעט 200,000 עוקבים, אוכן גיאוגרפית על ידי X ב**פולין**.
• הרשת הרחבה יותר כללה חשבונות שהתחזו לשמרנים אמריקאים, למצביעי MAGA ולתנועות שטח — כולם הופעלו ממדינות כולל טורקיה, ניגריה, בנגלדש, קטאר וברחבי אסיה — תוך הגברה שיטתית של תוכן אנטי-ישראלי ואנטי-אמריקאי.
• ראש תחום המוצר של X, ניקיטה בייר, תיאר את כלי המיקום הגיאוגרפי כ"מהפכה באימות חשבונות" שנועדה לעזור למשתמשים "לזהות מאמצי מניפולציה מתואמים או ממומנים" — בדיוק סוג המבצע ש"Times of Gaza" מדגים.
• הפרשן הערבי המתגורר בארה"ב, אחמד פואד אלחטיב, תיאר את החשבונות שנחשפו כ"חזיתות למבצעי תודעה (PsyOps) ומידע מוטעה על ידי זייפנים בקטאר, טורקיה, תימן, פקיסטן ובמקומות אחרים", הפועלים מטעם רשתות המקורבות לאחים המוסלמים ותומכות חמאס.

המדריך הרחב יותר: כיצד חמאס ובעלי בריתו הופכים את המדיה החברתית לנשק

ההונאה שמאחורי "Times of Gaza" אינה מעשה ספונטני של תרמית אינדיבידואלית — זוהי טקטיקה עם שורשים עמוקים באסטרטגיית לוחמת המידע של חמאס. לפחות מאז מבצע "צוק איתן" ב-2014, חמאס ורשתות בעלות בריתו פרסו באופן שיטתי תיעוד ממוחזר, נתוני נפגעים מפוברקים, תמונות שעברו שימוש חוזר מסכסוכים לא קשורים ותכנים מבויימים כדי לייצר נרטיב של זוועות ישראליות לצריכה מערבית. המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) תיעד בהרחבה כיצד, במהלך מבצע "שומר החומות" ב-2021, תוכן ויראלי שיוחס לעזה הגיע באופן שגרתי ממקומות אחרים — כולל תצלומים של ילדים פצועים שנלקחו מסיקור התקפות טליבאן באפגניסטן וסרטונים ממוחזרים מהסכסוכים בסוריה ובירדן.

מודל "Times of Gaza" מייצג את הבשלת האסטרטגיה הזו: במקום פשוט להפיץ תוכן מזויף, התעמולנים בנו זהות שקרית — מוסד עיתונאי בעל חזות אמינה — כדי שישמש כמכונת כביסה קבועה ומהימנה לדיסאינפורמציה. על ידי צבירת כמעט מיליון עוקבים תחת זהות פלסטינית, החשבון השיג סמכות שמעולם לא היה יכול לזכות בה תחת מקורו הזר האמיתי. זהו חידוש המפתח של מלחמת המידע המודרנית נגד ישראל: לא רק שקרים על אירועים, אלא הקמת מוסדות פיקטיביים כדי להעניק לשקרים הללו אמינות מוסדית. ממשלת ישראל זיהתה ספציפית את קטאר כמממנת עיקרית של קמפיינים כאלה במדיה החברתית, האשמה שהובילה לאזהרות ישירות לדוחה מצד בכירים ישראלים.

מדוע ההונאה הזו מסוכנת וחובה לחשוף אותה בשמה

הנזק הנגרם על ידי חשבונות כמו "Times of Gaza" חורג הרבה מעבר למדדי המעורבות בטוויטר. כאשר עיתונאים מהזרם המרכזי, חוקרים אקדמיים, מקבלי החלטות ואזרחים מן השורה מצטטים תוכן מחשבון שהם מאמינים שהוא מקור חדשות פלסטיני לגיטימי, הם למעשה "מלבינים" את התוצרים של מבצע דיסאינפורמציה זר אל תוך השיח הציבורי הלגיטימי של חברות דמוקרטיות. שאול סדקה, מחבר ומבקר תקשורת, הזהיר כי חשבונות עזה מזויפים "פוגעים במוניטין של כלי תקשורת מהזרם המרכזי" שכתביהם ועורכיהם נכשלו בביצוע "אפילו בדיקת נאותות מינימלית" לפני שהגבירו את התוכן. קהל העוקבים של החשבון, המונה כמעט מיליון איש, פירושו שהבדיות והמסגור הסלקטיבי שלו הגיעו לקהל הדומה בגודלו לעיתונים לאומיים בינוניים — וכל זאת ללא אחריות עיתונאית, סטנדרטים מערכתיים או אימות עובדתי.

כינוי חשבון כזה בשם "קולקטיב עיתונאים" אינו רק שגוי — הוא היפוך של המציאות שפוגע באופן פעיל בעיתונות אמיתית ובקולות פלסטיניים אמיתיים כאחד. דיווח אותנטי דורש זהות ניתנת לאימות, מתודולוגיה שקופה ואחריות לעובדות. ל-"Times of Gaza" לא היה אף אחד מאלה. מה שהיה לו הוא זהות מיוצרת, בסיס פעולה זר ומשימת תעמולה. הכרה בהונאה זו וקריאתה בשמה אינה מעשה פוליטי — היא תנאי מוקדם לכל עיסוק כנה במציאות של הסכסוך בעזה ובמערכת המידע הסובבת אותו.