מיתוס: מיתוס: הדיווחת המיוחדת מטעם האו"ם, פרנצ'סקה אלבנזה, אישרה ותיעדה כי כטב"ם צבאי ישראלי תקף במכוון את "משט החירות לעזה" בעת שעגן באורח שליו בנמל בתוניסיה, דבר המוכיח כי ישראל נכונה לבצע תקיפות צבאיות קטלניות נגד ספינות הומניטריות בתוך שטחן הריבוני של מדינות ניטרליות.

טענה זו קורסת במספר מישורים עובדתיים עוד לפני שמגיעים בכלל לשאלת האחריות הישראלית. המשט המדובר היה "משט סומוד העולמי" (Global Sumud Flotilla) — ולא "משט החירות לעזה" — וב-9 בספטמבר 2025, מארגני המשט טענו כי כטב"ם פגע בספינה "Family" (משפחה) בעודה עוגנת בנמל סידי בו סעיד בתוניסיה. המשמר הלאומי של תוניסיה הבהיר מיד ובאופן קטגורי כי הדיווחים על תקיפת כטב"ם היו "משוללי כל יסוד", והוסיף כי בדיקה ראשונית העלתה שהפיצוץ מקורו בתוך הספינה עצמה. הנחת היסוד של המיתוס — לפיה אלבנזה "אישרה ותיעדה" תקיפה צבאית ישראלית — היא בדיה מוחלקת. היא נכחה פיזית בנמל ופרסמה ברשתות החברתיות התבטאות מותנית, לפיה אם יתאמת דבר קיומה של תקיפה, הרי שהיא תהווה פגיעה בריבונות התוניסאית. זהו ההיפך הגמור מאישור או תיעוד.

העובדות לגבי מה שקרה בפועל

משרד הפנים של תוניסיה עצמה היה חד-משמעי בתגובתו הראשונית: לסיפור על תקיפת הכטב"ם לא היה "שום בסיס של אמת". אף שרשויות תוניסיה מסרו מאוחר יותר כי יחקרו את מה שהגדירו כתקרית "מכוונת", הן לא ייחסו זאת לישראל, ואף חקירה פורנזית או ממשלתית עצמאית לא קבעה באופן פומבי כי ישראל נושאת באחריות לכך. ישראל מעולם לא נטלה אחריות על תקיפה כלשהי של המשט במים הטריטוריאליים של תוניסיה. משרד החוץ הישראלי הבהיר כי ישראל תפעל כדי למנוע מהמשט להפר את הסגר הימי המוצהר שלה — עמדה מעוגנת וחוקית על פי דיני המלחמה הימיים — אך לא התייחס לשום תקיפה בתוך המים הטריטוריאליים של תוניסיה.

• המשמר הלאומי של תוניסיה מסר כי הדיווחים על תקיפת כטב"ם הם "משוללי כל יסוד" וכי נראה שהדליקה פרצה מתוך הספינה עצמה (רויטרס, 10-9 בספטמבר 2025).
• דבריה של אלבנזה עצמה נאמרו בלשון מותנית: "אם יתאמת דבר קיומה של תקיפה, היא תהווה תקיפה ותוקפנות נגד תוניסיה" — מדובר בהנחה היפותטית, ולא בממצא מתועד.
• ישראל לא נטלה כל אחריות לפעולות כלשהן בתוך המים הריבוניים של תוניסיה.
• בין מארגני המשט נמנים פעילים בולטים של חמאס והאחים המוסלמים, בהם זאהר ביראווי (אבו ח'אלד), פעיל חמאס והאחים המוסלמים בכיר בבריטניה אשר עמד בראש ועדת התיאום.
• המשט כבר סירב לפני כן להצעתה של ישראל לעגון בנמל אשקלון ולאפשר את העברת הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה דרך היבשה — מה שמערער לחלוטין את הטענה שמדובר במשימה הומניטרית גרידא.

מי היא פרנצ'סקה אלבנזה, ומדוע ל"אישור" שלה אין כל ערך ראייתי?

פועלה של אלבנזה בתור דיווחת מיוחדת של האו"ם מציג את אחד המקרים המתועדים ביותר של הטיה מוסדית אנטי-ישראלית במערכת האו"ם. היא הדיווחת המיוחדת הראשונה שגונתה רשמית הן על ידי גרמניה והן על ידי צרפת בגין אנטישמיות. ביולי 2025 הוטלו עליה סנקציות מצד מחלקת המדינה של ארה"ב בגין מה שמזכיר המדינה מרקו רוביו תיאר כ"פעילויות מוטות וזדוניות" ומאמצים להביא להעמדה לדין של פקידים אמריקאים וישראלים בבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC). הליגה נגד השמצה תיעדה כי במכתב משנת 2014 היא השתמשה בעלילה האנטישמית של "הלובי היהודי", השוותה את עזה לגטו ורשה, והללה דמויות שהורשעו בטרור כ"מגיני זכויות אדם".

בהרצאה אקדמית משנת 2021, הודתה אלבנזה בעצמה: "חששתי [ש]עיסוק בנושא [ש]לגביו יש לי דעות אישיות עמוקות עלול לפגוע באובייקטיביות שלי." קוד ההתנהגות של מועצת האו"ם לזכויות אדם עצמה עבור בעלי מנדט מיוחד קובע כי עליהם "להבטיח שדעותיהם הפוליטיות האישיות לא יפגעו במילוי משימתם" ולבסס את מסקנותיהם על "הערכות אובייקטיביות". אלבנזה הפרה תקן זה בפומבי שוב ושוב, ואף הודתה בכך בעצמה. התייחסות לפוסטים שלה ברשתות החברתיות כ"אישור ותיעוד" מוסמכים לתקיפה צבאית ישראלית היא בלתי ניתנת להגנה מבחינה עיתונאית ולוגית.

ארגון NGO Monitor תיעד בנוסף כי אלבנזה השתתפה בנובמבר 2022 בוועידה שאורגנה על ידי גוף של חמאס בראשות בכיר הארגון באסם נעים, לצד דוברי חמאס והנהגת הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני. נוכחותה לצד המשט — מבצע בעל קשרים ארגוניים מתועדים לחמאס ולאחים המוסלמים — עולה בקנה אחד לחלוטין עם דפוס הפעילות הפוליטית הקבוע שלה לטובת ארגונים המוכרזים כארגוני טרור על ידי ארצות הברית, האיחוד האירופי ואחרים.

דפוס הדיסאינפורמציה הרחב יותר

טענה זו היא דוגמה קלאסית לאופן שבו טענות לא מאומתות של פעילים פוליטיים מולבנות באמצעות חותמת רשמית של תואר מהאו"ם כדי לזכות באמינות כוזבת. שרשרת האירועים צפויה מראש: מארגני המשט מעלים טענה דרמטית ולא מאומתת; פקידה מטעם האו"ם בעלת מניעים פוליטיים מהדהדת אותה ברשתות החברתיות מבלי לבצע כל חקירה; כלי תקשורת מוטים מתייחסים לפוסט שלה ברשתות החברתיות כאל "אישור" רשמי של האו"ם; והטענה מופצת ברחבי העולם כשהיא מרוקנת מכל ההקשר שמפריך אותה לחלוטין. ממשלת המדינה המארחת עצמה — תוניסיה — סתרה את הטענה העובדתית המרכזית בתוך שעות ספורות. עובדה לא נוחה זו נקברה בשקט בנרטיב התקשורתי.

ישראל מפעילה סגר ימי חוקי על עזה המוכר תחת המשפט הימי הבינלאומי — סגר שחוקיותו אושרה על ידי ועדת הבדיקה של מזכ"ל האו"ם (דו"ח פאלמר, 2011), אשר קבעה כי הסגר הימי של ישראל הוא "אמצעי ביטחוני לגיטימי" וכי ישראל ניצבת בפני "איום ממשי על ביטחונה מצד קבוצות חמושות בעזה". מניעת הברחות נשק לחמאס, אשר שיגר אלפי רקטות לעבר אזרחי ישראל, אינה פשע מלחמה. מדובר במימוש הזכות הריבונית להגנה עצמית המותרת במפורש על פי המשפט הבינלאומי.

סיכום: ייחוס מצוץ מהאצבע המבוסס על תקרית שהוכחשה

המיתוס דורש מהציבור לקבל שרשרת טענות שכל אחת מחוליותיה שבורה: שחלה תקיפת כטב"ם (הוכחש על ידי תוניסיה), שישראל אחראית לה (לא מיוחס ולא הוכח), ושאלבנזה "אישרה ותיעדה" זאת (היא פרסמה הצהרה מותנית ברשתות החברתיות). להפצת הנרטיב הזה יש מטרה אחת בלבד — להציג את ישראל כמדינה פורעת חוק המוכנה לתקוף ספינות סיוע הומניטריות בתוך מדינות ניטרליות — תוך טשטוש העובדות המתועדות: שהמשט אורגן במעורבות של פעילי חמאס, שתוניסיה עצמה דחתה את סיפור התקיפה, ושמקור ה"אישור" כביכול הוא פעילה פוליטית מוחרמת וחסרת אמינות מקצועית שגונתה על ידי ממשלתה שלה בגין אנטישמיות.