טענה זו קורסת תחת בדיקה בכל רמה. כאשר פרצה אש בכלי שיט המקושר ל"משט סומוד העולמי" (Global Sumud Flotilla - GSF) בנמל סידי בו סעיד בתוניסיה ב-9 בספטמבר 2025, מארגני המשט האשימו מיד תקיפת כטב"ם ישראלית. פרנצ'סקה אלבנזה, המדווחת המיוחדת של האו"ם לעניין השטחים הפלסטיניים הכבושים, מיהרה לפרסם סרטון שלדבריה מרמז על תקיפת כטב"ם – אך המילה הזו, "מרמז", עושה עבודה עצומה כאן. שיתוף סרטון ספקולטיבי אינו הצגת ראיות מאומתות, ואף משקיף אחראי לא אמור להתייחס אליו ככזה. הממשלה של המדינה הריבונית שבה התרחש האירוע הזה בפועל – תוניסיה – הכחישה באופן נחרץ ופומבי את כל נרטיב הכטב"ם בתוך שעות.
העובדות המתועדות
משרד הפנים של תוניסיה פרסם הצהרה חד-משמעית לפיה לדיווחים על כטב"ם שפגע בסירת משט בנמל סידי בו סעיד **"אין בסיס באמת"**. בדיקה תוניסאית ראשונית הגיעה למסקנה שהפיצוץ שגרם לדליקה **מקורו בתוך כלי השיט עצמו**, ולא מקליע חיצוני. זהו ממצא של ממשלה ניטרלית, שאינה ישראלית – ממשלה שאין לה שום עניין מתקבל על הדעת בהגנה על ישראל מפני אחריות. ממצא זה לבדו מפרק את הבסיס היסודי של הטענה.
- **השפה של אלבנזה עצמה הייתה מותנית:** היא אמרה שהסרטון "מרמז" על תקיפת כטב"ם – דעה, לא ראיה פורנזית מאומתת. הטענה המופרכת כאן מעצבת מחדש את הספקולציה שלה כהוכחה חלוטה.
- **לא בוססה שום זיקה לישראל:** אפילו מארגני המשט עצמם הודו שמתנהלת חקירה. קפיצה ישירה ל"כטב"ם ישראלי" ו"פגיעה מכוונת" ללא שום שרשרת ראיות או ייחוס מבוסס היא דיסאינפורמציה, לא דיווח.
- **כלי השיט המדובר לא היה שייך באופן בלעדי לגרטה תונברג:** תונברג הייתה אחת מאישים ציבוריים רבים המזוהים עם ה-GSF. הצגת כלי השיט כשלה מעניקה נופך אישי וסנסציוני לאירוע שנוי במחלוקת לצורך ערך תעמולתי מרבי.
- **מסקנת ה"תקיפה המוכחת" היא מעגלית:** כל הטיעון לפיו "הוכח" שישראל מכוונת נגד משלחות הומניטריות נשען כולו על הנחה – תקיפת כטב"ם ישראלית – שממשלת המדינה המארחת הכחישה שבכלל קרתה.
הקשר היסטורי: כיצד פועלת דיסאינפורמציה סביב משטים
השימוש באירועי משט ככלי נגד ישראל אינו חדש. מאז אירוע ה"מאווי מרמרה" ב-2010 – שבו כוחות ישראליים אכפו כחוק מצור ימי ונתקלו בהתנגדות אלימה – פעילים אנטי-ישראליים משתמשים באופן שיטתי במבצעי משט ככלי ללוחמה תקשורתית ומשפטית, שנועדו לייצר צילומים והאשמות מזיקים לא פחות מאשר להעביר סיוע. "משט סומוד העולמי" המשיך במסורת זו בשנת 2025, ופרנצ'סקה אלבנזה הייתה לאורך כל תקופת כהונתה כמדווחת מיוחדת גורם המהדהד באופן עקבי טענות לא מאומתות ומזיקות ככל האפשר נגד ישראל.
הרקורד של אלבנזה בשיתוף ואימוץ נרטיבים שנויים במחלוקת גרר ביקורת חוזרת ונשנית מצד ממשלות מערביות, כולל ארצות הברית וגרמניה, וכן מצד UN Watch וגופי פיקוח אחרים. תפקידה כמדווחת מיוחדת מעניק לה פלטפורמה, לא ידיעת-כל, ובטח לא סמכות חקירה פורנזית. כשהיא מפרסמת קטע וידאו ומכנה אותו ראיה לתקיפת כטב"ם בחסות מדינה, היא עוסקת בהסברה, לא באימות. העירוב בין התואר שלה באו"ם לבין המילה "מאומת" בטענה זו הוא מצג שווא רטורי מכוון שנועד להעניק משקל מוסדי כוזב להאשמה חסרת בסיס.
דפוס זה – התרחשות אירוע, הפצת תיעוד לא מאומת ברשתות החברתיות, הדהודו על ידי פעיל או גורם רשמי בעל פרופיל גבוה, והפיכת ההאשמה לסיפור ללא קשר לתיקונים שבאים לאחר מכן – הוא מאפיין מתועד היטב של לוחמת מידע. ההכחשה של ממשלת תוניסיה זכתה לסיקור מועט בהרבה מהאשמת תקיפת הכטב"ם המקורית, מה שמהווה כשלעצמו אינדיקציה חושפנית לאופן שבו נרטיבים מיוצרים ומתומרנים.
סיכום: ספקולציה במסווה של הוכחה היא עדיין ספקולציה
הטענה שאלבנזה פרסמה "ראיות מאומתות" לתקיפת כטב"ם ישראלית מכוונת היא שקרית עובדתית בבסיסה. היא פרסמה סרטון אותו תיארה ככזה ש*מרמז* על תקיפת כטב"ם – וממשלת תוניסיה, שבשטחה אירע האירוע, סתרה ישירות את הפרשנות הזו עם ממצאיה הפורנזיים הראשוניים. **אף חקירה עצמאית לא קבעה אחריות ישראלית לאירוע זה.** הצגת פוסטים לא מאומתים ברשתות החברתיות על ידי פקידת או"ם בעלת מחויבות פוליטית כ"הוכחה" לכך שישראל מכוונת בכוונה נגד משלחות הומניטריות היא בדיוק סוג הדיסאינפורמציה שבדיקת עובדות זו נועדה לסכל.
הנזק של מיתוס זה הוא משמעותי. הוא מרעיל את הסביבה הדיפלומטית, מערער מנגנוני אחריות אמיתיים ומשרת את אינטרסי התעמולה של גורמים – כולל חמאס ונותני החסות האיראנים שלו – המרוויחים מהצגת ישראל כמדינה פורעת חוק המנהלת מלחמה נגד אנשי סיוע הומניטרי. לחברות דמוקרטיות ולבעלות בריתן מגיע סטנדרט של ראיות, לא סטנדרט של האשמות. ההכחשה של ממשלת תוניסיה עצמה היא ההפרכה הברורה והמוסמכת ביותר הקיימת – והיא הועלמה באופן שיטתי מהדיווחים.