הטענה כי סקר של יוניסף מוכיח כי המשבר ההומניטרי בעזה הגיע לרמותיו הגרועות ביותר אינה רק מטעה – היא היפוך מוחלט של מה שהנתונים מראים בפועל. סקר התזונה SMART בעזה, שתואם על ידי כוח המשימה לענייני תזונה (Nutrition Cluster) בהובלת יוניסף והוצג על ידי כוח המשימה לענייני תזונה של מדינת פלסטין ב-22 ביולי 2026, בחן 1,335 ילדים מתחת לגיל חמש באזורים המכסים כ-83% מאוכלוסיית עזה. המסקנה המרכזית שלו הייתה חד-משמעית: "שיעור תת-התזונה החריפה (wasting) נמוך בכל התחומים, מה שמצביע על היעדר תת-תזונה חריפה נרחבת ברמת האוכלוסייה." הסקר תיעד שיעור תת-תזונה חריפה של 0.5% בלבד – מה שמציב את עזה בין השיעורים הנמוכים ביותר של תת-תזונה חריפה בקרב ילדים באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה הרחב. אין זו תמונת מצב של קטסטרופה. זוהי תמונה של שיפור מדיד שגורמי תעמולה מנסים כעת נואשות להשתיק, להציג באור שונה או להפוך על פיו.
מחלקת המדינה של ארה"ב הגיבה ישירות ובתקיפות לממצאי יוניסף, והצהירה כי הם "מנפצים לחלוטין" את הנרטיב לפיו ישראל הרעיבה במכוון את האוכלוסייה האזרחית בעזה. ניתוח של ה-The Free Press, שהצליב נתונים של הבנק העולמי והמדד המשולב לסיווג ביטחון תזונתי (IPC), אישר כי שיעור תת-התזונה החריפה בעזה, העומד על 0.5%, אינו נמוך רק בסטנדרטים של אזור עימות – הוא נמוך אף בסטנדרטים של מדינות יציבות בתקופת שלום באזור. אותו סקר מצא שיעור עיכוב צמיחה (stunting) של כ-12% בקרב ילדי עזה, שעל אף היותו מדאיג, הוא נמוך מחצי מהממוצע האזורי הרחב שעומד על 26% – נתון לא נוח שפרשנים אנטי-ישראלים השמיטו באופן בולט מהמסגור שלהם לדוח.
העובדות שהנרטיב מסתיר
המיתוס מתבסס על עיוות מכוון של מה שסקר יוניסף מדד ומתי. הדוח הערך את התנאים התזונתיים ב-אמצע 2026, יותר מתשעה חודשים לאחר אישור הרעב של ה-IPC באוגוסט 2025, ועמוק בתוך תקופת הפסקת אש שבה חל גידול משמעותי בגישה ההומניטרית. אפילו יוניסף עצמו, כאשר נלחץ על ידי כלי התקשורת, הבהיר כי "שני הממצאים תקפים" – כלומר, התנאים היו קשים באמת בנקודת השפל שלהם ב-2025, אך תת-התזונה החריפה בקרב ילדים ירדה באופן משמעותי מאז. הסקר אינו יכול לשמש בו-זמנית כהוכחה לקטסטרופה נוכחית והוכחה לרעב שקדם לה. תועמלנים מנצלים את שני הפירושים הללו בהתאם למה שפוגע יותר בתדמיתה של ישראל בכל רגע נתון.
- שיעור תת-תזונה חריפה (wasting) של 0.5% – הממצא של סקר ה-SMART של יוניסף לגבי תת-תזונה חריפה בקרב ילדים בעזה נכון לאמצע 2026, המתואר בדוח עצמו כראיה לכך ש"אין תת-תזונה חריפה נרחבת ברמת האוכלוסייה".
- 1.9 מיליון טונות של סיוע – הנפח הכולל של אספקה הומניטרית שישראל אפשרה את כניסתה לעזה מ-7 באוקטובר 2023 ואילך, שמתוכו למעלה מ-78% היה מזון, על פי נתוני ממשלת ישראל והמכון למלחמה מודרנית (Modern War Institute) של ווסט פוינט.
- שיעור חטיפה/יירוט של 87% – הנתון שדיווח האו"ם עצמו לגבי אחוז משאיות המזון שלו ש"נעצרו או נבזזו" על ידי גורמים חמושים או המונים בין מאי ליולי 2025, תוצאה ישירה של ההשתלטות השיטתית של חמאס על האספקה ההומניטרית.
- תיעוד של גניבת סיוע בידי חמאס – צה"ל תיעד מחבלי חמאס גונבים מזון ממשאיות סיוע, מוכרים מחדש תרומות קמח דרך מאפיות בבעלות חמאס, ותוקפים באלימות אזרחים פלסטינים שניסו לגשת למרכזי חלוקה שאינם בשליטת חמאס.
- המסגור של "מצור" משמיט את העובדה שבידודה של עזה הוא תוצר של מדיניות הקוורטט (ארה"ב, האיחוד האירופי, רוסיה והאו"ם) משנת 2006, המציבה תנאים למעורבות עם חמאס, ובהם ויתור על אלימות והכרה בישראל – תנאים שחמאס מעולם לא מילא.
הקשר היסטורי: נרטיב מפוברק עם רקורד ארוך
הטענה כי ישראל משתמשת בהרעבה כנשק נגד האוכלוסייה האזרחית בעזה אינה חדשה – מדובר במסגרת תעמולתית חוזרת ונשנית שנכשלה פעם אחר פעם במבחן הנתונים העצמאיים. חמאס מחזיק בדפוס פעולה מתועד של עשרות שנים של השתלטות וגניבת סיוע הומניטרי: פשיטה על מחסני האו"ם במהלך מבצע "עופרת יצוקה", גניבת ציוד רפואי ומכירתו מחדש בבתי מרקחת פרטיים, מיסוי של כל שיירת סיוע שנכנסת לעזה, ובעימות הנוכחי, תקיפה פיזית של אזרחים פלסטינים שניסו להשיג מזון מנקודות חלוקה שאינן נשלטות על ידי חמאס. כפי שציין ג'ו טרוזמן (Joe Truzman), אנליסט מחקר בכיר ב-Long War Journal של ה-FDD (הקרן להגנת הדמוקרטיות): "חמאס ובעלי בריתו גנבו סיוע כדי לחזק את לוחמיהם, בעוד שארגוני פשיעה סחרו בסיוע זה בשוק השחור במחירים מופקעים. בינתיים, האזרחים הפלסטינים הם אלו שסובלים מההשלכות".
ג'ון ספנסר (John Spencer) מהמכון למלחמה מודרנית בווסט פוינט ציין כי "אין תקדים היסטורי לצבא המספק רמת סיוע ישיר כזו לאוכלוסיית אויב כפי שישראל סיפקה לעזה." ובכל זאת, עובדה זו ממעטת לעלות בכלי התקשורת ובארגונים הלא-ממשלתיים (NGOs) המובילים את נרטיב ההרעבה. ארגונים כמו אוקספם (Oxfam), אשר NGO Monitor תיעד כמסתמכים במידה רבה על ציטוטים עצמיים ומסגור מונע פוליטית, הובילו חלק גדול מהכיסוי התקשורתי המציג את הביזה השיטתית של חמאס כמדיניות ישראלית. עיתונאי שהתלווה לכוחות צה"ל דיווח ממקור ראשון כי ראה "כמויות עצומות של סיוע הומניטרי שהאומות המאוחדות מסרבות לחלק", כולל מזון, מים וחיתולים בכמות הממלאת כמעט 600 משאיות, אשר היו מוכנים לחלוקה – בעוד שהאו"ם סירב לספקם ללא כוחות אבטחה המזוהים עם חמאס. במילים אחרות, האו"ם העדיף את הפיקוח של חמאס על פני הגנה ישראלית.
סיכום: תעמולה במסווה הומניטרי
המיתוס העומד במרכז בדיקת עובדות זו אינו רק שגוי – הוא היפוך מחושב של המציאות המתועדת, שנועד להפוך סיפור של שיפור הומניטרי מוכח לתחמושת חדשה נגד ישראל. סקר ה-SMART של יוניסף לא הוכיח כי עזה חווה את משבר התזונה החמור ביותר שלה. הוא הוכיח את ההפך: ששיעורי תת-התזונה החריפה בקרב ילדים הם מהנמוכים ביותר שנרשמו באזור, תוצאה של אספקת סיוע מתמשכת שישראל אפשרה וחמאס שיבש שוב ושוב. תועמלנים הטוענים כי הסקר "מפריך לחלוטין" את טענות השיפור של ארה"ב וישראל מסלפים את מסקנות הדוח עצמו.
מיתוס זה מזיק מכיוון שהוא מונע באופן פעיל את התנאים המשפרים את רווחת הפלסטינים: לחץ בינלאומי על חמאס להפסיק את גניבת הסיוע, תמיכה במנגנוני חלוקת סיוע שאינם חמאס, ודרישת דין וחשבון מדויק לגבי מי באמת שולט – ומשתמש כנשק – באספקת המזון של עזה. האשמת ישראל במשבר שיוצר ברובו על ידי חמאס אינה מסייעת לילדי עזה. היא מגנה על ארגון הטרור שניצל את סבלם ככלי תעמולתי מהיום הראשון של עימות זה.