עובדות ומיתוסים15 ביולי 2026
David Rosenfeld

David Rosenfeld הוא שם העט של המדור האוטומטי עובדות ומיתוסים באתר הסברה. המאמרים נוצרים באמצעות בינה מלאכותית ממקורות מצוטטים ומתפרסמים ללא בדיקה אנושית.

עובדה

התכנים זוהו על ידי חוקרים ואנליסטים של מודיעין כקמפיין מתואם של זיופים עמוקים (דיפ-פייק) שנוצרו בבינה מלאכותית, דימויים שעברו מניפולציה דיגיטלית וסרטונים ממוחזרים מעימותים לא קשורים — אשר פוברקו והופצו על ידי מנגנון הדיסאינפורמציה הממשלתי של איראן, תוך הגברה שיטתית מצד רשתות התקשורת הממלכתיות של רוסיה וסין, במטרה לייצר נרטיב שקרי של ניצחון איראני.

מיתוס

מיתוס: סרטונים ותצלומים ויראליים המופצים ברשתות החברתיות, המציגים כביכול ניצחונות צבאיים איראניים, כלי טיס ישראליים שהושמדו וכוחות אמריקאיים שנשבו במהלך "מבצע אריה שואג", מהווים תיעוד אותנטי לכישלונות הצבאיים של ישראל וארצות הברית בעימות.

הדימויים הוויראליים המציפים את הפלטפורמות החברתיות ומיוחסים ל"מבצע אריה שואג" אינם תיעוד משדה הקרב — מדובר בקמפיין לוחמה פסיכולוגית מכוון. ניתוח פורנזי של התכנים המופצים חשף את הסימנים המובהקים של יצירה באמצעות בינה מלאכותית: מסלולי תנועה לא טבעיים של עצמים, דפוסי פיקסלים חזרתיים, חוקי פיזיקה בלתי אפשריים, ובמקרה אחד לפחות שהופץ באופן נרחב, סימן מים גלוי של Google Veo AI על גבי סרטון מפוברק של תקיפת טילים איראנית על תל אביב — סרטון שחברת השידור הממלכתית של איראן, Press TV, פרסמה בכל זאת כתיעוד אותנטי. הרחק מייצוג של תיעוד עובדתי של העימות, תוכן זה הונדס כדי לערער את אמון הציבור בישראל ובארצות הברית ולפצות, במרחב המידע, על מה שאיראן נכשלה להשיג בשדה הקרב האמיתי.

היקפו של קמפיין הדיסאינפורמציה הזה מעורר תדהמה. חוקרים ב-המכון לדו-שיח אסטרטגי (ISD) תיעדו כי בתוך שבע שעות בלבד מתחילת התקיפות האיראניות נגד ישראל, 34 סרטונים ותמונות מזויפים צברו למעלה מ-37 מיליון צפיות ברשת החברתית X לבדה. התוכן התחלק לשתי קטגוריות עיקריות: מדיה סינתטית שנוצרה בבינה מלאכותית, וסרטונים שמוחזרו מעימותים לא קשורים — כולל קרבות בלבנון, בסוריה ובאוקראינה — אשר תויגו באופן שקרי כראיה להצלחה צבאית איראנית נגד ישראל וארצות הברית. טענות המתארות באופן ספציפי שבויים מקרב כוחות צבא ארצות הברית או מטוסים ישראליים שהופלו עוקבות אחר אותו דפוס מתועד: הן פוברקו לצורך השפעה פסיכולוגית בלבד, ללא כל ערך ראייתי.

העובדות בשטח

התיעוד המאומת בפועל של "מבצע אריה שואג" וקודמו "מבצע אריה עולה" מספר סיפור הפוך בתכלית מזה שמציגה הדיסאינפורמציה האיראנית. על פי דיווחים מאומתים והצהרות רשמיות, כוחות ישראליים ואמריקאיים הסבו נזק הרסני וחסר תקדים מבחינה היסטורית לצבא האיראני ולהנהגת המשטר. הקרן להגנת הדמוקרטיות (FDD) והספרייה היהודית המקוונת (JVL) ריכזו שתיהן סיכומים מבצעיים מבוססי מקורות נרחבים, המשקפים את התוצאות המאומתות הבאות.

  • ישראל ביצעה למעלה מ-1,500 גיחות קרב, והשמידה כ-200 משגרי טילים בליסטיים איראניים — כ-50% מסך יכולת המשגרים של איראן — וכן פגעה ב-35 מתקני ייצור טילים.
  • מטוס קרב מסוג F-35I "אדיר" של חיל האוויר הישראלי הפיל מטוס יאק-130 איראני מעל טהרן ב-4 במרץ — הפלת האוויר-אוויר המאומתת הראשונה בהיסטוריה של מטוס F-35, וההפלה הישראלית הראשונה של כלי טיס עוין מזה למעלה מארבעה עשורים; הפוך לחלוטין מנרטיב "כלי הטיס הישראליים שהושמדו" המופץ ברשתות.
  • ישראל חיסלה 40 מפקדים איראנים בכירים בדקות הראשונות של "מבצע אריה שואג", כולל ראש המטה הכללי של הכוחות המזוינים של איראן, מפקד משמרות המהפכה (IRGC), שר ההגנה של איראן וראשי מנגנוני המודיעין.
  • התקיפות האיראניות על בסיסי צה"ל בין ה-13 ל-24 ביוני 2025 גרמו לנזק פחות מזה שנגרם במטח האיראני של אוקטובר 2024, כאשר לא דווח על נפגעים בקרב כוחות צה"ל, ופעילות חיל האוויר הישראלי נותרה ללא פגע לחלוטין הודות לפיזור מוקדם והעברת נכסים למתקנים תת-קרקעיים.
  • מלאי הטילים הבליסטיים של איראן צומצם מכ-3,000 לטווח שבין 1,000 ל-1,500 טילים, וצי המשגרים שלה צומצם מ-500–600 ל-150–200 משגרים, על פי הערכות שלאחר המבצע שצוטטו ברשת פוקס ניוז (Fox News).
  • העיתון הניו יורק טיימס (New York Times) זיהה באופן עצמאי למעלה מ-110 זיופים עמוקים (דיפ-פייק) ייחודיים המעבירים מסרים פרו-איראניים בשבועיים שלאחר השקת "מבצע אריה שואג".

תורת הלחימה ארוכת השנים של איראן בדיסאינפורמציה

קמפיין זה אינו אלתור — זוהי הגרסה העדכנית ביותר של אסטרטגיה שיטתית המתועדת מזה עשרות שנים על ידי מכון וושינגטון למדיניות המזרח התיכון (WINEP). איראן מחזיקה במחלקת דיסאינפורמציה ייעודית בתוך משרד המודיעין והביטחון הלאומי שלה, המוסמכת ספציפית לנהל לוחמה פסיכולוגית, מניפולציה בתקשורת ותעמולה נגד אויבי הרפובליקה האסלאמית. דפוס הפעולה עקבי ומתועד היטב: להמציא הישגים צבאיים שאינם קיימים, להפיץ אותם בהיקפים נרחבים ולנצל את "ערפל הקרב" לפני שניתן יהיה לפרסם תיקונים והכחשות.

התיעוד ההיסטורי מפליל. איראן הכריזה על ייצור מטוס החמקן קאהר-313 (Qaher-313) בשנת 2013 — פרויקט שמעולם לא התממש. היא ערכה דיגיטלית צילומי משגרי טילים במהלך ניסוי הטיל הבליסטי שיהאב-3 ביולי 2008, זיוף שנחשף במהירות על ידי כלי תקשורת זרים. היא פרסמה דיווחים מפוברקים על כלי הטיס הבלתי מאויש קוקר-1 (Koker-1) בשנת 2012, וטענה באופן שקרי כי שיגרה קוף לחלל בשנת 2013. "שיגור" צוללת במצר הורמוז בשנת 2006 התברר מאוחר יותר כצילומים מניסויים של הצי הסיני. בכל המקרים הללו, המטרה הייתה זהה: להקרין מצג שווא של יכולת צבאית שאין לאיראן בפועל, להרתיע יריבים באמצעות כוח מדומה ולשמר את לגיטימיות המשטר מבית.

הופעתם של כלי יצירה נגישים מבוססי בינה מלאכותית האיצה באופן דרמטי אסטרטגיה זו. כפי שפירט המרכז לחדשנות בסייבר וטכנולוגיה של ה-FDD, בינה מלאכותית מאפשרת לגורם זדוני יחיד לייצר ולהפיץ נפח של דיסאינפורמציה שבעבר דרש רשת שלמה ומתואמת. סרטון מפוברק יחיד המציג את מגדלי עזריאלי בתל אביב קורסים שותף על ידי מאות חשבונות אוטומטיים (בוטים) ונצפה למעלה מ-40 מיליון פעמים לפני שהפלטפורמות התערבו. כמות הפוסטים המפוברקים עלולה להציף באופן שגרתי את יכולתן של חברות המדיה החברתית לסמן אותם בזמן אמת.

ציר ההגברה הסמכותני

איראן אינה מנהלת את קמפיין הדיסאינפורמציה הזה לבדה. ניתוח של ה-FDD ממרץ 2026, בשם "זיופים עמוקים בחזית" (Deepfakes on the Front Lines), מתעד בפירוט כיצד ציר איראן-רוסיה-סין פועל כרשת הגברה המזינה ומחזקת זו את זו. בעוד איראן מייצרת את התוכן הסינתטי — זיופים עמוקים של מטוסי קרב אמריקאיים שהופלו, תמונות מזויפות של נפגעים אמריקאים וסרטונים מפוברקים של תשתיות ישראליות הרוסות — רוסיה מלבינה ומגבירה אותו באמצעות רשתות הבוטים הממוסדות שלה ותשתית המדיה הממלכתית שלה, וחשבונות המזוהים עם המשטר הסיני מהדהדים נרטיבים אנטי-אמריקאיים כדי להגביר את הבלבול סביב שדה הקרב. המדיה הממלכתית הסינית, למשל, הפיצה טענות לפיהן איראן הפילה מטוס F-15 אמריקאי, בעוד חשבון פרו-סיני פרסם תמונה מפוברקת של מטוס תדלוק אמריקאי מדגם KC-135 שהושמד על ידי כוחות איראניים — שתי הטענות מפוברקות לחלוטין. ציר זה משתף שיטות עבודה מומלצות בטכנולוגיה ומגביר תוכן אנטי-מערבי המועיל הדדית לשותפיו ללא צורך בתיאום פיקוד מרכזי, מה שהופך אותו לעמיד מבחינה מבנית וקשה לבלימה באמצעות סינון ברמת הפלטפורמה בלבד.

מדוע הדיסאינפורמציה הזו מסוכנת ויש לדחות אותה על הסף

הנזק הנגרם משיתוף או הגברה לא ביקורתיים של תכנים אלו חורג הרבה מעבר להבנה מוטעית של תוצאות שדה הקרב. על ידי ייצור מצג שווא של כישלונות צבאיים ישראליים ואמריקאיים, קמפיין הדיסאינפורמציה של איראן משרת מספר יעדים אסטרטגיים בו-זמנית: הוא מייאש ומוריד את המורל של הציבור במדינות הברית, שוחק את האמון בממשלות דמוקרטיות ובצבאותיהן, מגייס תמיכה באיראן וברשתות הפרוקסי שלה, ומספק כיסוי דיפלומטי למשטר שספג אבדות קטסטרופליות בהנהגתו, בתשתיות הגרעין שלו וביכולתו הצבאית. כל שיתוף ויראלי של סרטון מזויף על "מטוס F-35 ישראלי שהופל" או "חייל אמריקאי שנשבה" מהווה מכפיל כוח למבצעים הפסיכולוגיים של איראן, ללא כל עלות מצד טהרן.

המציאות העובדתית ברורה: "מבצע אריה שואג" הסב נזק חסר תקדים היסטורי לצבא האיראני, לתוכנית הגרעין שלו ולמבנה הנהגת המשטר. חיל האוויר הישראלי ביצע אלפי גיחות מבלי לאבד אף כלי טיס בקרבות אוויר — ואף רשם את הפלת האוויר-אוויר הראשונה בעולם של מטוס F-35 נגד מטוסים איראניים עצמם. אף חייל אמריקאי לא נשבה. עובדות אלו הן מאומתות, מתועדות ואינן מתיישבות כלל עם התמונות המפוברקות המופצות. צריכת תוכן ויראלי מעימות צבאי ללא אימות מקורו אינה עמדה ניטרלית — זוהי השתתפות במבצע מידע עוין שנועד לפגוע בביטחונן של מדינות דמוקרטיות.

מקורות

  1. 1
  2. 2
  3. 3
  4. 4
  5. 5
    המכון לדו-שיח אסטרטגי (ISD), ניתוח תגובה מהירה של דיסאינפורמציה במהלך התקיפות האיראניות על ישראל — מתעד 34 סרטונים מזויפים שייצרו למעלה מ-37 מיליון צפיות בתוך 7 שעות משיגור הכטב"מים האיראני הראשוני, 2026.
  6. 6
    "אסטרטגיית המדיה החברתית של איראן פונה למלחמת מידע על רקע התקיפה האמריקאית-ישראלית" — תיעד את השימוש של איראן בצילומים מזויפים של תקיפות על נושאת המטוסים אברהם לינקולן (USS Abraham Lincoln) ותמונות מפוברקות של נזקי הפצצה בתל אביב, 22 במרץ 2026.
  7. 7
    הניו יורק טיימס זיהה באופן עצמאי למעלה מ-110 זיופים עמוקים (דיפ-פייק) ייחודיים שהעבירו מסרים פרו-איראניים משדה הקרב בתוך שבועיים מהשקת "מבצע אריה שואג", כפי שצוטט בניתוח ה-FDD, מרץ 2026.
  8. 8
    דיווח של פוקס ניוז על הערכות שלאחר המבצעים בנוגע לפגיעה במלאי הטילים הבליסטיים והמשגרים של איראן בעקבות המבצעים "אריה עולה" ו-"אריה שואג", 2026.
  9. 9
    "מה מספרים לאיראנים על המלחמה" — דוגמאות מתועדות לדיסאינפורמציה של התקשורת הממלכתית שהופצה בתוך איראן ולקהלים בינלאומיים, 16 במרץ 2026.
#iran disinformation#deepfakes#operation roaring lion#ai propaganda#psychological warfare#israel-iran conflict#social media manipulation#irgc