הטענה כי הציונות היא "קולוניאליזם התיישבותי אירופי לבן" היא אחת השקרים המפורכים ביותר, אך המוחזרים ביותר לשימוש, בשיח הפוליטי העכשווי. היא שוללת בכוונה תחילה מהעם היהודי את זהותו הילידית המתועדת, מתעלמת מנוכחות היסטורית רציפה של יותר משלושה אלפי שנה בארץ ישראל, ומשגה בהחלת מסגרת קולוניאלית באופן שהיסטוריונים מובילים של קולוניאליזם ממשי דחו במפורש. הציונות אינה תנועת כיבוש זרה — אלא, בלשונו של פרופסור רוברט ס. ויסטריך המנוח מהאוניברסיטה העברית, "מאבק השחרור האנטי-קולוניאלי המוצלח הראשון במזרח התיכון." לכנות אותה אחרת אינו ניתוח פוליטי — זוהי תעמולה.
העובדות
קשרו של העם היהודי לארץ ישראל משתרע על פני יותר מ-3,000 שנה של היסטוריה מתועדת, ארכיאולוגיה וזיכרון תרבותי רציף. קהילות יהודיות לא פינו את הארץ לחלוטין מעולם: אפילו לאחר גירושי הרומאים בשנת 70 לספירה, המשיכו אוכלוסיות יהודיות להתקיים ברציפות בארבע הערים הקדושות — ירושלים, חברון, צפת וטבריה — בכל תקופת שלטון זר. זו אינה מיתולוגיה דתית; הדבר מאושש במקורות אשוריים, בבליים ופרסיים ומאושר על-ידי עדויות ארכיאולוגיות נרחבות.
- הוועד היהודי האמריקני מתעד חמש עובדות היסטוריות על הקשרים הבלתי-נפסקים של העם היהודי לישראל, ומציין כי "חלק מהאוכלוסייה היהודית נשאר בישראל לאורך שנות הגלות היהודית": AJC — חמש עובדות על הקשר האבות של העם היהודי לארץ ישראל
- הציונות מראשיתה הייתה תנועה יהודית רב-לאומית, לא אירופית גרידא. קבוצות ציוניות התגבשו במרוקו ובמצרים כבר בשנת 1898. לאחר הקמת ישראל ב-1948, 850,000 יהודים נמלטו ממדינות ערב ומדינות עם רוב מוסלמי ומצאו מקלט בישראל — רוב יהודי ישראל כיום הם ממוצא מארצות ערב, מה שמפרך לחלוטין את האפיון "האירופי הלבן": CAMERA — ביקורת על עיוותי הקולוניאליזם ההתיישבותי של הציונות
- פרויקטים קלאסיים של קולוניאליזם התיישבותי נתמכו על-ידי מעצמות אימפריאליות שחיפשו שווקים ומשאבים. לציונות לא היתה אימפריה חסות, היא לא הקימה מטעים מנצלים, וחלוציה ביצעו בכוונה עבודה ידנית בעצמם במקום לנצל פועלים ילידים — עובדה המבדילה אותה בחדות מכל מקרה מוכר של קולוניאליזם התיישבותי: ספריית ישראל הווירטואלית — ההתיישבות היהודית בארץ ישראל/פלסטין
- הADL מאשר כי "הציונות היא תנועת השחרור הלאומי של העם היהודי, הדוגלת בזכות היהודים להגדרה עצמית במולדת אבותיהם," וכי המאבק למען זכויות הפלסטינים "לא צריך לדרוש השמצה ושלילה של הקשר היהודי לארץ."
מדוע המסגרת של "קולוניאליזם התיישבותי" אינה כנה אינטלקטואלית
חוקרים רציניים של קולוניאליזם, ובכללם ההיסטוריון ד.ק. פילדהאוס שמסגרתו מצוטטת לעתים קרובות על-ידי תיאורטיקנים פוסט-קולוניאליים, לא החילו את קטגוריית "החברה ההתיישבותית" על ההתיישבות היהודית בפלסטין — ובצדק. חברות קולוניאליות-התיישבותיות אמיתיות, כפי שהוגדרו בספרות האקדמית, תוכננו כעותקים של החברה האירופית המקורית, שילבו את השטח הכבוש לתוך האומה האימפריאלית, והסתמכו על ניצול כלכלי של האוכלוסיות הילידיות. הציונות לא עמדה באף אחד מקריטריונים אלה. ההתיישבויות הציוניות הראשונות היו קטנות, חקלאיות, לא רווחיות כלכלית, ומוכוונות ליצירה מודעת של ציוויליזציה יהודית חדשה ושאינה אירופית במהותה.
תווית "הקולוניאליזם ההתיישבותי" כפי שהיא מוחלת על ישראל היא, כפי שחוקרים ציינו, קונסטרוקט אידיאולוגי שנוצר על-ידי עקירת תיאוריה קולוניאלית מהקשרה ההיסטורי והאנליטי. היא מאחדת מחקרי פוסט-קולוניאליזם עם מחקר מקרא רביזיוניסטי ותיאולוגיית שחרור כדי להגיע למסקנה פוליטית קבועה מראש: שהיהודים אינם עם היסטורי בעל זכויות ילידיות, וכי לישראל אין יסוד לגיטימי. זו אינה מלגאות — זוהי אסטרטגיה משפטית ורטורית שנועדה לפגוע בלגיטימיות של מדינה ריבונית ובהגדרה העצמית של עם שלם.
ראוי גם לציין את האירוניה העמוקה הטמונה בנרטיב זה: חלוצי הציונות נלחמו באופן פעיל נגד השלטון הקולוניאלי הבריטי בפלסטין. דור המייסדים של ישראל נאבק נגד מעצמה אימפריאלית אירופית ממשית — המנדט הבריטי — מה שהופך את הציונות, לפי כל חשבון היסטורי הוגן, לתנועה אנטי-קולוניאלית ולא קולוניאלית.
מדוע מיתוס זה הוא מסוכן
תיוג הציונות כקולוניאליזם התיישבותי אינו תרגיל אקדמי ניטרלי — יש לו השלכות מוסריות ופוליטיות ישירות. המסגרת הקולוניאלית-התיישבותית, כפי שהיא מופעלת באקטיביזם עכשווי, מתוכננת במפורש לסווג את ישראל כמדינה בלתי-לגיטימית שעצם קיומה מהווה פשע מתמשך, ובכך להצדיק את "פירוקה." היגיון זה שימש לרציונליזציה ולהצדקת טרור חמאס, למיתוג ההגנה העצמית של ישראל כרצח עם, ולהפוך אנטישמיות לקבילה חברתית תחת מסווה של אנטי-קולוניאליזם. הוא שולל מהעם היהודי את אותה זכות להגדרה עצמית לאומית שמוענקת בחופשיות לכל עם ילידי ומושרש היסטורית אחר.
האמת ברורה ומתועדת היטב: העם היהודי הוא יליד ארץ ישראל, שיבתו היתה מימוש של זכות לאומית לגיטימית המוכרת במשפט הבינלאומי, והציונות אינה דומה בשום אופן משמעותי למפעלים הקולוניאליים של האימפריות האירופיות. קבלת עלילת הקולוניאליזם ההתיישבותי אינה מקדמת צדק — היא מוחקת היסטוריה, מעצימה מחבלים, ומייצרת בלתי-אפשרות את השיחה הכנה שהשלום האמיתי דורש.