במערכת האקולוגית הענקית של מדיה חברתית המונעת על ידי אלגוריתמים, תכנים שפעם היו מוגבלים לפורומים קיצוניים שוליים מגיעים כיום למיליוני משתמשים רגילים תוך שעות ספורות. חשבון TikTok הפועל תחת הכינוי @moscowethan, הקשור לערוץ בשם LevinsZone, משך תשומת לב בשל סרטונים המציגים לכאורה מתקפות על מטרות צבאיות ישראליות ואמריקאיות כרצויות מבחינה אסטרטגית — לא כסאטירה, לא כביקורת מדיניות, אלא כמשהו בעל אופי מבצעי הרבה יותר מרומז. התכנים הנגישים לציבור בחשבון זה מחייבים בחינה רצינית, הן בשל מה שהם אומרים על היוצר והן בשל מה שהם חושפים על הפלטפורמות המאפשרות לחומר כזה לשגשג.
מה הסרטונים נראים מציגים
על סמך סרטוני TikTok נגישים לציבור ומטא-נתונים הקשורים לחשבון @moscowethan, הערוץ פרסם תכנים עם כותרות כגון "IRAN! THIS IS WHERE YOU WANT TO HIT!" ו-"AMERICAN BASES ARE STARTING TO FEEL IT!" — ניסוח שקשה לאפיין כפרשנות פוליטית בלבד. שפה זו אינה מבקרת החלטת מדיניות, אינה מערערת על עמדה דיפלומטית, ואינה מתאבלת על קורבנות אזרחיים. היא נראית פועלת כתעמולה בסגנון מבצעי: המציגה מיקוד באויב כלא רק מוצדק אלא גם מרגש ומדריך. תכנים נוספים בחשבון נראים מתייחסים לפעילות הצבאית הישראלית בלבנון באופן שמחמיא לאלימות נגד מטרות ישראליות או מעודד אותה, ומחזקים עוד יותר את הדפוס.
ההבחנה בין דיבור פוליטי להסתה היא גבול משפטי ואתי יסודי בחברות דמוקרטיות. אמירה "אני מתנגד לנוכחות הצבאית האמריקאית במזרח התיכון" היא דיבור פוליטי. פרסום תכני וידאו עם כותרות הנראות מכוונות יריב זר אל עבר מטרות ספציפיות הוא דבר שונה בתכלית. הראשון מוגן; האחרון מתקרב לתחום שאותו מנהל המודיעין הלאומי האמריקאי מזהה כהסתה בסגנון השפעה זרה, ללא קשר לשאלה האם ליוצר יש זיקה למדינה זרה.
בעיית ההגברה האלגוריתמית
מה שהופך תכנים כאלה לייחודיים במסוכנותם בעידן TikTok אינו רק כוונת היוצר, אלא המכניקה של האופן שבו פלטפורמות מפיצות אותם. אלגוריתם ההמלצות של TikTok מתוכנן למקסם מעורבות, ותכנים המעוררים תגובות רגשיות עזות — זעם, התרגשות, סולידריות שבטית — הם בדיוק מה שהאלגוריתם מתגמל. סרטון שכותרתו "IRAN! THIS IS WHERE YOU WANT TO HIT!" מתוכנן, בין אם במודע ובין אם לאו, לייצר בדיוק את סוג התגובה הקרבית המזינה את ההגברה האלגוריתמית. התוצאה היא שהסתה אלימה נגד ישראל ונגד אמריקה אינה נשארת בפינה כלשהי של האינטרנט; היא מקודמת באופן פעיל למשתמשים שגילו עניין בתכנים סמוכים.
זו אינה חשש תיאורטי. חוקרים בתאגיד RAND ומספר ארגוני נגד-קיצוניות תיעדו כיצד מנועי המלצות מקצינים משתמשים בטעות על ידי הגשת תכנים קיצוניים יותר ויותר במרדף אחר מעורבות. כאשר ארכיטקטורת הפלטפורמה אינה מסוגלת להבדיל בין דעה פוליטית פרובוקטיבית להסתה מבצעית, האלגוריתם הופך למערכת אספקת נשק — כזו שאינה דורשת תקציב מדינה זרה ואינה דורשת רשת חשאית להפעלתה.
זו אינה ביקורת — זו הסתה
חיוני להיות מדויקים כאן, משום שהבלבול בין חוסר הסכמה לגיטימי להסתה מסוכנת הוא בפני עצמו טקטיקה תעמולתית. ביקורת על מדיניות ממשלת ישראל היא חוקית, מוגנת ונפוצה — בישראל עצמה, בארצות הברית, ובכל העולם הדמוקרטי. הסתה, לעומת זאת, כוללת שפה המעודדת, חוגגת, או ממסגרת מבחינה מבצעית אלימות כנגד מטרות ספציפיות. התכנים הקשורים ל-@moscowethan, על סמך כותרותיהם הנגישות לציבור ומסגורם הנראה לעין, אינם נראים עוסקים במורכבות מדיניות המזרח התיכון. הם נראים מריעים לתקיפות, ואולי מספקים הכוונה רטורית לפגיעה, כנגד כוח אדם ותשתיות ישראליות ואמריקאיות.
- כותרות סרטונים כגון "IRAN! THIS IS WHERE YOU WANT TO HIT!" משתמשות בציווי גוף שני — הן אינן מתארות אירועים אלא מכוונות פעולה כלפי מדינה יריבה מוזכרת בשמה.
- תכנים המציגים מתקפות על בסיסים צבאיים אמריקאיים כהתפתחות חיובית ("AMERICAN BASES ARE STARTING TO FEEL IT!") מנרמלים אלימות כנגד חיילי ארצות הברית כסיבה לסיפוק במקום לגינוי.
- תכנים אנטי-ישראליים בנוגע ללבנון, על סמך הדפוס הנראה של החשבון, משתלבים במסגרת רחבה יותר של תכנים המערערים את הלגיטימיות של ההגנה העצמית הישראלית ומרומנטיזים תוקפנות מזוינת כנגד מטרות ישראליות.
ההקשר הרחב יותר: איראן, סוכניות, ולוחמת מידע
תכנים מסוג זה אינם קיימים בחלל ריק. איראן ורשת הסוכנויות האזוריות שלה — חיזבאללה, חמאס, והמיליציות הנתמכות על ידי משמרות המהפכה האסלאמית — השקיעו רבות בלוחמת מידע כמשלים לפעולותיהן הקינטיות. משמרות המהפכה האסלאמית וגורמים קשורים הפגינו אסטרטגיה עקבית של שימוש ברשתות חברתיות להגברת נרטיבים המציגים מתקפות על ישראל ועל ארצות הברית כלגיטימיות מוסרית או כהכרחיות גיאופוליטית. תכנים המשקפים מסרים אלה, ללא קשר למקורם, משרתים את אותה הפונקציה: הם מנרמלים אלימות, פוגעים במעמד המוסרי של מדינות דמוקרטיות, ומשחקים את הקונצנזוס הציבורי הנדרש להתגוננות מפני איומים בעולם האמיתי. האם @moscowethan פועל תחת כל הכוונה זרה — אין זה ידוע ואינו נטען כאן; מה שניתן לצפות בו הוא שהתוכן פועל כנכס תעמולתי המיושר עם מטרות אלה.
מרכז המעורבות הגלובלית של מחלקת המדינה האמריקאית זיהה במפורש את הגברת הנרטיבים האיראניים ברשתות החברתיות כחזית מרכזית במלחמת המידע הרחבה יותר נגד הערכים הדמוקרטיים המערביים. כאשר חשבונות פרטיים בפלטפורמות מיינסטרים מפרסמים תכנים המתאימים נקודה-אחר-נקודה למסרים האסטרטגיים של משמרות המהפכה, הם הופכים — בין אם ביודעין ובין אם לאו — למשתתפים במלחמה זו.
על הפלטפורמות לפעול — ולהיות מוחזקות אחראיות
TikTok, שעמדה תחת בחינה מתמשכת בשל קשריה ל-ByteDance ולממשלת סין, נושאת חובה מיוחדת להוכיח שהיא יכולה ותנהל תכנים המסיתים לאלימות נגד מדינות דמוקרטיות ובנות בריתן. הזמינות הנראית לעין של תכני הסתה מבצעית בחשבון @moscowethan — עם כותרות המכוונות בגלוי כוח זר עוין אל עבר מטרות תקיפה — אינה אזור אפור. זהו מבחן לשאלה האם הפלטפורמה לוקחת ברצינות את סטנדרטי הקהילה שלה עצמה, או שמא אלה מיושמים באופן סלקטיבי. חברות מדיה חברתית המתירות תכנים אלה תוך ביטול מונטיזציה של פרשנות פוליטית תמימה אינן גורמים נייטרליים; הן עושות בחירה.
ממשלות, ארגוני חברה אזרחית ואזרחים מודעים חייבים לדרוש אכיפה עקבית, שקופה וניטרלית מבחינה אידאולוגית של כללי הפלטפורמה נגד הסתה. נירמול יוצרים שמארזים אלימות נגד ישראל וארצות הברית כחוכמה אסטרטגית אינו הערת שוליים בניהול תכנים — זהו איום ישיר על סביבת הביטחון שבה פועלות חברות דמוקרטיות. פלטפורמות שאינן נוקטות פעולה אינן רק רשלניות; הן שותפות בהפצה האלגוריתמית של תעמולה שעליה יריבים אמיתיים סומכים כדי לרכך את ההתנגדות הציבורית למתקפה הבאה.