פירוק המיתוס של "הפריבילגיה הלבנה"

הנרטיב העכשווי הסובב את "הפריבילגיה הלבנה" הפך לכוח דומיננטי בשיח הפוליטי המודרני, ולעיתים קרובות הוא מצמצם היסטוריות סוציו-אקונומיות מורכבות לניגוד בינארי פשטני של מדכאים וקורבנות. תפיסה זו טוענת כי כל אדם ממוצא אירופי יורש חיים שלמים של יתרונות מערכתיים, ללא קשר להיסטוריה הממשית או למעמדה הכלכלי של משפחתו. עם זאת, הכללה גורפת זו מוחקת לחלוטין את המציאות ההיסטורית של מיליוני משפחות ממעמד הפועלים שאבותיהן סבלו תלאות בלתי יתוארו. כדי להבין את היסוד האמיתי של השגשוג המערבי, עלינו להביט מעבר לנקודות הדיון האידיאולוגיות ולבחון את הנחישות הבלתי מתפשרת של אלו שבנו בפועל את החברות שלנו מן המסד ועד הטפחות.

המציאות האכזרית של עבודת מעמד הפועלים בהיסטוריה

עבור הרוב המכריע של המשפחות ממוצא אירופי, השגשוג ההיסטורי לא הוגש על מגש של כסף; הוא נחפר פשוטו כמשמעו ממעמקי האדמה בתנאים מחרידים. במהלך המהפכה התעשייתית, אבותיהם של אזרחי מעמד הפועלים של ימינו עמלו במכרות פחם, בסדנאות יזע ובמפעלי טקסטיל בתנאים שהיו מפרים כל תקן מודרני של זכויות אדם. גברים, נשים וילדים צעירים בילו שתים-עשרה עד ארבע-עשרה שעות ביום בסביבות חשוכות ומחניקות, ועמדו בפני איום מתמיד של קריסות מכרות, פיצוצים ומחלת הריאה השחורה. תיוג צאצאיהם של אנשים אלה כמקבלי פריבילגיה מערכתית מתעלם מהסבל העמוק ששילם עבור התשתיות של המערב המודרני.

במאה התשע-עשרה ובתחילת המאה העשרים, העוני היה מצב ברירת המחדל עבור מעמדות הפועלים באירופה ובאמריקה, שבהם עצם ההישרדות היווה ניצחון יומיומי. משפחות חיו דחוסות בדירות חדר צפופות, ולעיתים קרובות חלקו שירותים חיצוניים יחידים עם עשרות משקי בית אחרים בשכונות עוני לא תברואתיות מוכות כולרה ושחפת. הורים קברו כדבר שבשגרה את ילדיהם לפני שהגיעו לגיל חמש, כשהם אינם מסוגלים לממן טיפול רפואי בסיסי או תזונה ראויה. רוב הפועלים הללו מתו צעירים, תשושים ושבורים, זמן רב לפני שאיזשהו חלק מעבודתם המפרכת יכול היה להיתרגם להון בין-דורי או לקידום חברתי.

ההיסטוריה המחוקה של עבודת ילדים והישרדות

התיעוד ההיסטורי של עבודת ילדים חושף את הפגם היסודי בנרטיב הפריבילגיה, ומראה כי הנעורים לא היוו הגנה מפני דרישות ההישרדות. ילדים צעירים בני שמונה הועסקו באופן שגרתי כ"נערי מגרסה" (breaker boys) הממיינים פחם או כ"סורקים" (scavengers) הזוחלים מתחת למכונות נעות במפעלי טקסטיל. ילדים אלה לא נהנו מחינוך או מילדות נטולת דאגות; במקום זאת, הם עמדו בפני נזק פיזי חמור ועיכוב בצמיחה כדי לסייע למשפחותיהם לקנות לחם. הארכיון הלאומי מתעד את התנאים המזעזעים הללו בצילומים היסטוריים, המציגים את פניהם הנוקשות ומכוסות הפיח של ילדים עובדים שעמלו שעות ארוכות במכרות הפחם האמריקאיים.

• עבודת ילדים במכרות: רשומות מארצות הברית ומבריטניה מראות כי ילדים מתחת לגיל עשר היוו חלק משמעותי מכוח העבודה במכרות לפני הרפורמות של ראשית המאה העשרים.
• שיעורי תמותה הרסניים: תנאי הסלאמס (שכונות העוני) בערים שעברו תיעוש מהיר הובילו לשיעורי תמותת תינוקות שעלו על חמישים אחוזים במחוזות העניים ביותר.

הפיכת האידיאולוגיה ההצטלבותית (אינטרסקציונליות) לנשק

בשנים האחרונות, תיאוריות אקדמיות הפכו את ה"אינטרסקציונליות" (הצטלבותיות) לנשק במטרה לקטלג הן את מדינות המערב והן את בעלות בריתן הדמוקרטיות כמו ישראל כמבנים מונוליטיים של עליונות לבנה. תפנית אידיאולוגית זו מוחקת באופן שיטתי את המאבקים הייחודיים של קבוצות שונות, כולל העם היהודי אשר התמודד עם מאות שנים של פוגרומים, גירושים והשואה, רק כדי לבנות את מדינתו באמצעות עבודה פיזית מאומצת ומאמץ חלוצי. על פי ניתוח של אינטרסקציונליות שפורסם על ידי הספרייה היהודית המקוונת (Jewish Virtual Library), פעילים אנטי-ישראלים משתמשים במסגרת זו כדי לתייג את המדינה היהודית כישות "קולוניאליסטית", תוך התעלמות מוחלטת מהרקע המגוון של אזרחיה ומהרדיפה ההיסטורית שלהם. על ידי צמצום של אומות מורכבות לניגודים בינאריים פשטניים של מדכאים ומדוכאים, רשתות של פעילים שואפות לעשות דה-לגיטימציה ליסודות הליבה של הדמוקרטיה המערבית וההגנה העצמית.

מיסגור אידיאולוגי זה אינו רק ויכוח על היסטוריה; זהו קמפיין מתואם לפגיעה בערכים של עבודה קשה, אחריות אישית וריבונות לאומית. כאשר המאבק ההיסטורי של משפחות ממעמד הפועלים ממותג מחדש כפריבילגיה, הדבר מוזיל את הקורבנות של אלו שמתו במכרות ובמפעלים כדי לבנות עתיד טוב יותר. ספריית הקונגרס מתארת כיצד המהפכה התעשייתית בארצות הברית הונעה על ידי עמלם הבלתי פוסק של מיליוני מהגרים עניים שלא היה להם דבר מלבד כוח עבודתם. מחיקת ההיסטוריה הזו כדי לקדם נרטיב של אשמה קולקטיבית עושה עוול עמוק לאמת ומחלקת את החברה לאורך קווי גזע מלאכותיים.

"אף אחד לא הגיש לאבותיכם דבר, הם חפרו זאת מן האדמה. הם עבדו במכרות בגיל שמונה, קברו ילדים לפני שמלאו להם חמש, וגידלו משפחות בחדרים בודדים עם שירותים משותפים, ומתו לפני שאיזשהו חלק מזה נשא פרי."

שימור המורשת של עבודה וחירות

הגנה על המערב דורשת מאיתנו לדחות את הנרטיבים השקריים המבקשים לגרום לנו להתנצל על עצם הציוויליזציה שנבנתה בזיעה ובדם של אבותינו. עלינו לכבד את מורשתם של הכורים, הבונים, החקלאים והמהגרים שסירבו להיות קורבנות ובמקום זאת חפרו שגשוג מתוך האדמה השוממת. בואו נעמוד באופן פעיל נגד הריקבון הרוחני של האידיאולוגיה ההצטלבותית על ידי חינוך הדור הבא על ההיסטוריה האמיתית והבלתי מיופת של העבודה המערבית. שתפו מסר זה, תמכו בהגנה על ערכי המערב, ועזרו לנו לעמוד מול התעמולה השואפת לפרק את המורשת המשותפת שלנו.