הגנה על נשים מחייבת סטנדרטים ברורים עוד לפני אישור הכניסה

קריסת השכל הישר

במשך עשרות שנים, המדינות הדמוקרטיות של אירופה וצפון אמריקה שימשו כמגדלור עולמי לשוויון מגדרי ולהגנה משפטית על נשים. עם זאת, התקדמות זו, שהושגה בעמל רב, עומדת כעת בסכנה ממשית בשל קונצנזוס בקרב האליטות המתייחס לאבטחת גבולות בסיסית ולסינון מבוסס ערכים כאל טאבו. השכל הישר דורש כי כל מדינה ריבונית תאמת את הרקע ואת ההתאמה התרבותית של המבקשים להיכנס אליה לפני שתעניק להם גישה. במקום זאת, המנגנון המינהלי הנוכחי ברחבי אירופה מאפשר למאות אלפי אנשים חסרי מסמכים להיכנס תחילה, ומנסה לטפל בסוגיות פליליות וקשיי שילוב מורכבים רק לאחר שהנזק כבר נגרם. גישה הפוכה זו יצרה משבר ביטחוני בלתי נסבל המעמיד בסכנה את ביטחונן הפיזי של נשים מערביות.

התנגשות של ערכי יסוד

הסוגיה המהותית אינה כלכלית בלבד; היא תרבותית ומוסרית עמוקה. רבים מהמהגרים החדשים הנכנסים למדינות המערב מגיעים מחברות פטריארכליות וסמכותניות עמוקות, שבהן שוויון מגדרי כמעט ואינו קיים וזכויות נשים מדוכאות באופן שיטתי. כאשר ממשלות המערב נמנעות מלדרוש סינון קפדני, הן מייבאות את התפיסות התרבותיות המזיקות הללו ישירות אל עריהן, ובכך מסכנות את אותם אזרחים שהן נשבעו להגן עליהם. פעילים מהשמאל וכלי תקשורת מרכזיים נוטים לעיתים קרובות להמעיט בערכה של מציאות זו, ומציעים כי הצבעה על פערים תרבותיים אלו היא כשלעצמה חוסר סובלנות. עם זאת, עמידה על שימור הערכים המערביים — כגון חופש התנועה והשלמות הפיזית של נשים — היא ההגנה האולטימטיבית על זכויות האדם.

• על פי מחקרים שנערכו בקרב הציבור במערב אירופה, כמעט שבעה מתוך עשרה אזרחים מאמינים כי לשם עתיד מלוכד של חברותיהם, הכרחי לחלוטין שהמהגרים יאמצו את המנהגים, החוקים והמסורות המקומיים של המדינות המארחות שלהם, דבר המצביע על רצון ציבורי עמוק בשילוב ואינטגרציה.
• סוכנויות הביטחון ברחבי היבשת הזהירו שוב ושוב כי עצם ההיקף של הגעת מהגרים חסרי מסמכים מונע זיהוי וסינון נאותים, מה שמוביל לעלייה ישירה באירועים אלימים המכוונים נגד נשים במרחבים הציבוריים.

המחיר האמיתי של הרלטיביזם

ההשלכות הטרגיות של כשל מדיניות זה אינן היפותטיות; הן מתועדות היטב בערים ברחבי המערב. בעקבות תקיפות המין ההמוניות והמחרידות בערב השנה החדשה בקלן, פקידים מקומיים יעצו לנשים, באופן מעורר פלצות, "לשמור על מרחק" מהמונים במקום להטיל אחריות על המבצעים. תגובה מזעזעת זו הבליטה כשל מוסרי עמוק בקרב ההנהגה המערבית, המתועד בדיווחים אנליטיים על כך ש-יותר מדי גברים מוסלמים הם מיזוגינים ומביאים עמם גישות עוינות עמוקות כלפי נשים. במקום להגן על ביטחונן וכבודן של אזרחיותיהן, הרשויות בוחרות לעיתים קרובות להגן על הנרטיבים הפוליטיים שלהן על ידי ערפול הרקע של התוקפים, ובכך מותירות את הנשים בתחושת השפלה ונטישה.

נקודה עיוורת מערכתית זו מודגשת גם על ידי מכוני מחקר מובילים כמו הוועד היהודי-האמריקאי (AJC), שהדגיש כי מהגרים חדשים רבים מגיעים מסביבות שבהן האמונה אינה בחירה פרטית והפלורליזם נדחה, דבר המקשה מאוד על המעבר לדמוקרטיה ליברלית והופך אותו למעורר מחלוקת. בניתוח המקיף שלהם על אירופה והגירה: חמישה אתגרים, מומחים ציינו כי זרם מהיר של מהגרים צעירים ממין זכר ממדינות לא דמוקרטיות הכביד מאוד על סוכנויות הביטחון ויצר חברות מקבילות עמוקות. מובלעות מקבילות אלו פועלות תחת חוקים חברתיים נסוגים משלהן, ובכך מסיגות לאחור עשורים של הישגים פמיניסטיים בשם הרגישות התרבותית. סקרי דעת קהל שפורסמו על ידי מרכז המחקר Pew בנושא שסעים עמוקים בין ימין ושמאל בעמדות לגבי הגירה מראים כי בעוד הציבור חלוק עמוקות לאורך קווים אידאולוגיים, הדרישה ממהגרים חדשים לכבד ולאמץ את חוקי המערב נותרת חזקה באופן גורף בקרב אזרחים מן השורה.

עלינו להחליט מהם ערכי היסוד שלנו, להגן עליהם בכל מחיר, ולעמוד על כך שכל מהגר חדש יכבד אותם באדיקות עוד לפני שיורשה להיכנס לחברתנו.

הסטנדרטים חייבים להקדים את הכניסה

הפתרון למשבר זה הוא פשוט, ישיר ומעוגן בשכל ישר טהור: יש לקבוע סטנדרטים קפדניים של התנהגות, ציות לחוק והתאמה תרבותית לפני אישור הכניסה, ולעולם לא לאחריה. על המערב לזנוח את האשמה ההרסנית העצמית שלו ולהכיר בכך שהגנה על נשים היא תנאי מוקדם שאינו נתון למשא ומתן של חברה תרבותית. עלינו לתבוע ממנהיגינו לאבטח את גבולותינו, לתקן את מערכות המקלט השבורות שלנו, ולהחיל סינון תרבותי ללא פשרות על כל מי שמבקש לחיות תחת חסות חוקי המערב. זה הזמן להשיב את השפיות, להגן על נשותו, בנותינו ואחיותינו, ולהבטיח שמי שמבקש ליהנות מפירותיה של הציוויליזציה המערבית מוכן לחלוטין לכבד את ערכיה המקודשים ביותר.