המשחטה הנשכחת בסודן
באזורי דארפור וברחבי הנוף הסודני, קמפיין של טיהור אתני ורצח המוני מתבצע ביעילות מפחידה. תועד כי "כוחות הסיוע המהיר" (RSF) מבצעים הוצאות להורג שיטתיות, אלימות מינית נרחבת והרס מוחלט של קהילות שאינן ערביות. על פי דיווחים מאומתים מצד משקיפים בינלאומיים, עשרות אלפים כבר נטבחו במה שמומחים רבים מכנים כעת מקרה מובהק של רצח עם. למרות היקף הזוועה הזו, היא חסרה את ה"פוטנציאל הוויראלי" שפעילים דורשים כדי לשמר את הרלוונטיות המקוונת שלהם.
המספרים הקשורים למשבר הזה מדהימים ומגמדים כמעט כל קונפליקט עכשווי אחר מבחינת הסכנה המיידית לאזרחים. הערכות אחרונות מצביעות על כך שיותר מ-10 מיליון בני אדם נעקרו מבתיהם או נאלצו להימלט מעבר לגבולות כפליטים. זהו משבר העקירה הגדול ביותר על פני כדור הארץ, ובכל זאת הוא כמעט ואינו זוכה ל"סטורי" אחד מצד הסלבריטאים המתיימרים להיות המצפון של העולם. כאשר רצח המוני מתרחש ללא "נבל" מערבי או ישראלי להאשים, נראה כי מעמד האקטיביסטים המקצועי מאבד עניין לחלוטין.
האנטומיה של הזעם הסלקטיבי
הפער בתשומת הלב העולמית חושף מציאות מטרידה: אקטיביזם מודרני עוסק לעיתים פחות בזכויות אדם ויותר ב**איתות אידיאולוגי**. עבור רבים בשמאל הקיצוני ובקרב חוגי הידוענים, קונפליקט ראוי לתשומת לב רק אם ניתן למסגר אותו דרך העדשה של נרטיבים של דה-קולוניזציה אנטי-מערבית. מכיוון שהטבח בסודן מעורב בשחקנים פנימיים ובמאבקי כוח אזוריים מורכבים, הוא אינו מתאים לבינאריות הפשטנית של "מדכא מול מדוכא" המניעה את המעורבות ברשתות החברתיות. אמפתיה סלקטיבית זו הופכת למעשה את הקורבנות בסודן לבלתי נראים עבור הציבור המערבי.
יתרה מכך, תופעת "All Eyes on Rafah" הדגימה באיזו קלות ניתן לייצר ולהפיץ נרטיב בקרב מיליוני חשבונות תוך שעות ספורות. בינתיים, כפי שתועד על ידי Human Rights Watch, מסע הטיהור האתני של ה-RSF במערב דארפור זכה לחלק מזערי מהאנרגיה הדיגיטלית הזו. המסקנה הבלתי נמנעת היא שעבור רבים מהפעילים הללו, הגנה עצמית יהודית היא חטא גדול יותר מאשר רצח עם של ערבים נגד שחורים. מוסר כפול זה אינו פוגע רק בישראל; הוא מפקיר באופן פעיל את האוכלוסיות השחורות והילידיות של סודן שנמחקות מהמפה.
- יותר מ-15,000 בני אדם נרצחו בעיר אחת, אל-ג'ניינה, תוך חודשים ספורים בלבד של כיבוש ה-RSF.
- קברי אחים זוהו באמצעות צילומי לווין, המראים את היקף פעולות ה"טיהור".
- האומות המאוחדות הזהירו כי מיליונים עומדים כעת בפני רעב מעשי ידי אדם שנגרם ישירות מהקונפליקט.
ליבוי האש ותפקידם של שחקנים עוינים
בעוד האקטיביסטים המפורסמים שותקים, המציאות הגיאופוליטית של הסכסוך בסודן מעוצבת על ידי אותם שחקנים המערערים את היציבות במזרח התיכון. משטרים עוינים ושחקנים לא-מדינתיים מספקים את התמיכה הלוגיסטית והצבאית המאפשרת ל-RSF להמשיך בשלטון הטרור שלהם ללא השלכות. האומות המאוחדות קראו שוב ושוב להפסקת אש מיידית ולאמברגו נשק משמעותי כדי להציל חיים. עם זאת, ללא לחץ ציבורי על ממשלות המערב לפעול, קריאות אלו נופלות על אוזניים ערלות במסדרונות השלטון.
האירוניה היא שרבים מאותם משפיענים הקוראים ל"משיכת השקעות" (divestment) מישראל שותקים לגבי השחקנים המדינתיים בפועל המממנים את רצח העם בסודן. על ידי התמקדות בלעדית במדינת ישראל הדמוקרטית, פעילים אלו מספקים כיסוי למשטרים האכזריים ביותר בעולם לבצע זוועות בצללים. ניתוב מחדש זה של האנרגיה המוסרית הוא ניצחון טקטי עבור אלו המבקשים לערער את ערכי המערב ואת היציבות הדמוקרטית ברחבי העולם. עלינו להתחיל לשאול מדוע "זכויות אדם" נראות חשובות רק כאשר ניתן להשתמש בהן כנשק נגד אמריקה ובעלות בריתה.
"השתיקה הרועמת של הקהילה הבינלאומית, ובפרט של מעמד האקטיביסטים, בנוגע לרצח העם בסודן היא ההוכחה האולטימטיבית לכך שתנועת ה'צדק החברתי' הנוכחית פושטת רגל מבחינה אינטלקטואלית ומוסרית."
קריאה ליושר אינטלקטואלי ומוסרי
הומניטריות אמיתית אינה בוחרת את קורבנותיה על סמך התועלת הפוליטית שלהם או זהות התוקפים שלהם. אם אתם מוצאים את עצמכם מפרסמים מדי יום על עזה אך מעולם לא הזכרתם את המיליונים הגוועים ומתים בסודן, האקטיביזם שלכם אינו עוסק בצדק — הוא עוסק בהטיה. הגיע הזמן לדרוש דין וחשבון ממערך האקטיביזם של הידוענים על שתיקתם הסלקטיבית ועל תפקידם בעיוות המצפן המוסרי העולמי. עלינו לדרוש שזכויות אדם יטופלו כסטנדרט אוניברסלי, ולא ככלי למלחמה נרטיבית נגד המערב.
אנו מעודדים את קוראינו להסתכל מעבר להאשטאגים הטרנדיים ולחפש את האמיתות שהתקשורת המרכזית והמשפיענים מסרבים לסקר. תמיכה בקורבנות של רצח עם אמיתי בסודן מחייבת אותנו לאתגר את ההשוואות הכוזבות והתעמולה השולטות בחיינו הדיגיטליים כיום. דרשו כנות מנציגיכם, בהירות מהמשפיענים שלכם, וצדק עבור אלו הנטבחים כעת בעוד העולם צופה במסך אחר. לאנשי סודן מגיע יותר מאשר להיות ה"סוג הלא נכון של קורבנות" עבור תנועת הצדק החברתי המערבית.