השותפות של התקשורת בתעמולת המשטר
המהירות שבה אימצו כלי תקשורת מערביים מסוימים את נרטיב "נקודת המפנה" של המשטר לא הייתה פחות מרשלנות עיתונאית. במקום להציב את אובדן כלי הטיס הבודד בהקשר של מבצע אווירי רחב היקף ורב-חזיתי, הכותרות התמקדו אך ורק בתמונת המטוס שהופל. תופעה זו משרתת מטרה כפולה עבור המשטר האסלאמי: היא מספקת דחיפה מורלית פנימית למבנה פנימי מתפורר ובמקביל מלבה סנטימנט אנטי-מערבי בעיתונות הבינלאומית. בהתייחסם לאובדן טקטי בודד כאל קריסה אסטרטגית, כלי תקשורת אלו פעלו למעשה כאגף יחסי הציבור ללא תשלום של משמרות המהפכה, תוך התעלמות ממאות הגיחות האחרות שחזרו בשלום לאחר שנטרלו את מטרותיהן.
מכת מזל אחת מול השמדה שיטתית
המציאות הצבאית הקרה והקשה היא שאובדן מטוס F-15 – אף שהוא מצער – הוא בלתי נמנע מבחינה סטטיסטית בסכסוך בעצימות גבוהה, במיוחד כזה הכרוך בתקיפות עומק למרחב אווירי מוגן בכבדות. מומחים צבאיים ציינו כי ככל הנראה המטוס הופל על ידי ירייה של מזל או רוויה של טילי קרקע-אוויר מיושנים ולא עקב קפיצת מדרגה טכנולוגית איראנית מתוחכמת. בזמן שהמשטר היה עסוק בצילום השברים לטיקטוק, הם שמרו על שתיקה מופגנת בנוגע לעשרות מטרות איכות שהושמדו בהצלחה במהלך אותו גל תקיפות. מטוס ה-F-15 המדובר היה חלק מכוח גדול יותר שהשבית בהצלחה מרכזי לוגיסטיקה קריטיים של משמרות המהפכה ומתקני ייצור טילים ברחבי דרום-מערב איראן.
מבצע החילוץ: מפגן של מיומנות
אם הפלת המטוס הייתה אמורה להראות את כוחה של איראן, מבצע החילוץ שבא לאחר מכן הוכיח בדיוק את ההפך. במפגן נועז של עליונות אווירית ותיאום טקטי, צוותי חיפוש והצלה של בעלות הברית נכנסו למרחב האווירי האיראני, התעמתו עם כוחות קרקע עוינים וחילצו בהצלחה את הטייס תחת אש כבדה. על פי דיווחים מ-NBC News, מבצע החילוץ הושלם למרות מאמצי המשטר לשבות את איש השירות האמריקאי לשימוש ככלי משחק פוליטי. העובדה שמסוקים מערביים יכולים לשהות בשטח איראן כדי לבצע פעולת חילוץ מעידה רבות על מצבן האמיתי של מערכות ההגנה האווירית של איראן; הם אולי זכו ל"מכת מזל" על מטוס, אך הם אינם יכולים למנוע מהמערב להחזיר את אנשיו.
- מטוס ה-F-15 השלים את יעד המשימה העיקרי שלו לפני שנפגע, והבטיח את השמדתו של גשר מפתח של משמרות המהפכה.
- מערכות לוחמה אלקטרונית מתקדמות במטוסים אחרים במבנה עיוורו בהצלחה את רוב סוללות ה-S-300 של איראן.
- חילוצו המוצלח של הטייס הוכיח כי "שרשרת הקטל" של הכוחות המערביים נותרה מבצעית לחלוטין גם מאחורי קווי האויב.
המציאות האסטרטגית ממנה המשטר חושש
האובססיה של המשטר לאירוע בודד זה היא מקרה קלאסי של תפיסה א-סימטרית. הם זקוקים לתמונה אחת של שברים כדי להסתיר את העובדה שרשת ההגנה הרחבה שלהם פורקה באופן שיטתי. כדי להבין את הטקטיקות של המשטר, יש לבחון את דפוסי הדיסאינפורמציה ההיסטוריים שתועדו על ידי ה-Foundation for Defense of Democracies, המדגיש לעיתים קרובות כיצד טהראן משתמשת בניצחונות טקטיים מינוריים כדי להסוות פגיעויות אסטרטגיות עמוקות. על ידי מיקוד תשומת הלב העולמית במטוס אחד שהופל, הם מקווים שלא נבחין בכך שתשתית הגרעין וסילווי הטילים שלהם פגיעים כעת יותר משהיו מזה עשורים. אין זו נקודת מפנה עבור איראן; זהו ניסיון נואש לעכב את ההבנה הבלתי נמנעת של חולשתם שלהם.
"המשטר חוגג את נפילתה של ציפור בודדת בזמן שכל הקן שלהם בוער; זהו הביטוי העילאי של האשליה של מדינה כושלת."
מסקנה: דחיית ההשוואה הכוזבת
ככל שהסכסוך נמשך, חיוני שהקהל המערבי יבחין בין הפסדים טקטיים לניצחונות אסטרטגיים. המשטר האסלאמי חי ומת על "תעמולת המעשה", כשהוא מסתמך על רגעים בודדים של אלימות כדי לשכנע את העולם שהם כוח שווה ערך לעוצמה הצבאית המערבית. עלינו לסרב להשתתף בהצגה זו על ידי דרישת הקשר ודחיית כותרות סנסציוניות המשרתות את הנרטיב של טהראן. סיפורו של ה-F-15 אינו סיפור של תבוסה מערבית, אלא סיפור של משימה שהושלמה וטייס שניצל. הבה נבטיח שהאמת – ולא החגיגה המתוזמרת של המשטר – היא זו שתהדהד במסדרונות השלטון ובמרחבי השכל הישר.