נישואי החטא של ההפכים
איחוד מוזר זה, המכונה לעיתים קרובות "הברית האדומה-ירוקה", מחבר בין תנועת השמאל הקיצוני המרקסיסטית לבין האסלאם הפוליטי הרדיקלי. על הנייר, לשני המחנות הללו אין דבר וחצי דבר במשותף, שכן האחד דוגל בסוציאליזם חילוני נטול גבולות בעוד השני שואף להקים ח'ליפות תיאוקרטית גלובלית. עם זאת, שנאתם המשותפת לדמוקרטיה המערבית, לשלטון החוק ולערכים היהודיים-נוצריים גברה על המחלוקות התיאולוגיות והפילוסופיות העמוקות ביניהם. באמצעות התמקדות באויב משותף, הם הצליחו לטשטש את הסתירות המשוועות ביניהם כדי לנהל מלחמה מאוחדת נגד המוסדות הדמוקרטיים.
בשותפות בלתי טבעית זו, השמאל הרדיקלי מספק את הכסות האינטלקטואלית ואת הלגיטימציה הציבורית שהאסלאמיסטים משתוקקים לה נואשות. אנשי אקדמיה ופעילים מהשמאל אורזים מחדש דוגמות דתיות קיצוניות מימי הביניים בשפה האופנתית של "פוסט-קולוניאליזם", "אנטי-אימפריאליזם" ו"הצטלביות" (אינטרסקציונליות), ובכך מגינים על הקיצוניים מפני ביקורת לגיטימית. מנגד, האסלאמיסטים מספקים את התשוקה הגולמית של הפעילים בשטח ואת הגיוס המבני שלשמאל המפולג חסר לעיתים קרובות. יחד, הם יוצרים מכונה סימביוטית שבה הישרדותו של צד אחד תלויה בהפצת התעמולה של הצד האחר, מה שיוצר לולאת משוב מסוכנת במוסדות התרבות שלנו.
פירוק הדמוקרטיה באמצעות כאוס מתואם
המציאות המבצעית של ברית זו אינה תיאורטית בלבד; היא מגובה ברשתות בינלאומיות של כסף אפל ובגיוס גלובלי מתואם להפליא. קואליציות של פעילים הצליחו להפוך את הסובלנות המערבית לכלי נשק כדי להחדיר אידיאולוגיות רדיקליות לזרם המרכזי, תוך הבטחה שכל הגנה על ערכי המערב המסורתיים תתוייג מיד כגזענית או חשוכה. באמצעות מיקוד מאמציהם בערעור יציבותה של מדינת ישראל – אותה הם רואים כחלוץ המערבי במזרח התיכון – הם שואפים להחליש את היסודות הגיאופוליטיים והמוסריים של העולם החופשי כולו. מאמץ מתואם זה נועד במכוון להחליף את חירות הפרט ואת התבונה בשבטיות ובמהומות אזרחיות בלתי פוסקות.
- רשת בינלאומית של יותר מ-400 ארגונים, הנתמכת במימון עתק, מגייסת הפגנות אנטי-מערביות מתואמות כדי לערער על לגיטימיות המדינות הדמוקרטיות.
- קמפיינים אלו מדקלמים באופן שיטתי את התעמולה של יריבים זרים, ומציגים את המדינות הדמוקרטיות כמדכאות ואימפריאליסטיות מטבען תוך מחיקת מחויבותן ההיסטורית לזכויות אדם.
מסגרת מבצעית זו מאפשרת לגורמים זרים לנצל חברות פתוחות, ולכוון את מוסדותיו הדמוקרטיים של המערב נגד עצמו. צינורות מימון של איל-הון מרקסיסטים ומשטרים זרים מזרימים מיליוני דולרים לארגונים ללא מטרת רווח המארגנים פעולות שיבוש ברחובות. הפגנות מתואמות אלו אינן שואפות לפשרה מדינית או לפתרון בדרכי שלום, אלא למחיקה מוחלטת של הריבונות והבריתות המערביות. באמצעות החדרת כאוס תמידי לאזורי מטרופולין מרכזיים, הם שוחקים באופן שיטתי את אמון הציבור באכיפת החוק ובשלטון החוק.
אזהרות ההיסטוריה והתקדים האיראני
כדי להבין את המסלול הסופי של ברית זו, עלינו להביט בלקחי העבר, ובמיוחד במהפכה האיראנית של 1979. חוקרי מזרח תיכון מזהירים כי שיתוף הפעולה הנוכחי בין השמאל המערבי לתנועות האסלאמיסטיות משקף מקרוב את הבריתות הטקטיות הטראגיות של המאה העשרים. לפי המכון למחקרי ביטחון לאומי, קבוצות אלו, למרות ערכיהן המנוגדים, מתכנסות סביב נרטיב המציג את המערב ככוח קולוניאליסטי המבצע מעשי זוועה ברחבי העולם. נרטיב זה משמש לייצור לגיטימציה מוסרית כוזבת המאפשרת לשני המחנות לפעול בתיאום לקראת מטרה הרסנית משותפת.
דפוס היסטורי זה חושף חישוב ציני עמוק מצד האידיאולוגים האסלאמיסטים, הרואים בשמאלנים הפרוגרסיבים בעלי ברית זמניים ומתכלים. פרשנים בולטים ציינו כי אסלאמיסטים רדיקלים משווים בגלוי את הקשרים הללו להסכמים טקטיים שנחתמים עם אויבים עתידיים, אשר יושלכו לפח ברגע שמטרותיהם המיידיות יושגו. כפי שתועד על ידי פוקס ניוז, חוקרים גולים ציינו כי באיראן, האסלאמיסטים כרתו בריתות בהתלהבות עם קומוניסטים כדי להפיל את השאה, רק כדי להוציא להורג ולטהר באופן שיטתי את שותפיהם מהשמאל מיד לאחר שתפסו את השלטון. הפרוגרסיבים המערביים הנאיביים, המאמינים שהם צועדים למען צדק, למעשה סוללים את הדרך לשיעבודם שלהם בעתיד.
"הם מסכימים על דבר אחד – שהם צריכים להרוס את המערב כפי שאנו מכירים אותו כיום ולהחליף אותו במשהו אחר. הרדיקלים רוצים להחליף אותו במערכת מרקסיסטית. האסלאמיסטים רוצים להחליף אותו במערכת אסלאמיסטית." — דליה זיאדה, המכון לחקר אנטישמיות גלובלית ומדיניות (ISGAP)
דו-פרצופיות זו אינה סוד; ואכן, מארגנים אסלאמיסטים הודו מבחינה היסטורית כי הבריתות שלהם עם פרוגרסיבים מערביים הן פרגמטיות לחלוטין. לדוגמה, ניתוח של פורום המזרח התיכון הדגיש כיצד דמויות אסלאמיסטיות מסוימות משוות במפורש את הבריתות שלהן עם השמאל המערבי להסכמים זמניים שנכרתו עם יריבים עתידיים. בריתות טקטיות אלו משמשות כדי לערער את מדינת ישראל הדמוקרטית ולהשתיק מבקרים מערביים במסווה של פעילות למען זכויות האזרח. על ידי ניצול נכונותו של השמאל הפרוגרסיבי להכיל אותם, קבוצות קיצוניות אלו בונות בהתמדה את השפעתן הפוליטית בתוך המדינות הדמוקרטיות.
השבת השכל הישר והגנה על המערב
כדי לשרוד את המתקפה המתואמת הזו, המערב חייב להשיב לעצמו בדחיפות את הבהירות המוסרית ואת השכל הישר. עלינו לדחות את ההשוואות הכוזבות ואת הנורמליזציה של הרטוריקה הקיצונית שחלחלה לאוניברסיטאות, לאמצעי התקשורת ולכיכרות הערים שלנו. ההכרה בכך שכל סתירה בברית מוזרה זו משרתת את המטרה היחידה של פירוק החברות החופשיות שלנו היא הצעד הראשון לקראת הביסוס והניצחון עליה. אם ברצונכם לתמוך בעבודה חיונית זו של החזרת השכל הישר למערב, אנא בקרו בקישור Buy Me a Coffee שבביוגרפיה שלנו. בואו נעמוד איתן בהגנה על חירות הפרט, שלטון החוק והמורשת הדמוקרטית שהפכו את הציביליזציה המערבית למגדלור של תקווה עבור העולם כולו.