מדוע עתידה של המפלגה הדמוקרטית הוא אנטי-אמריקאי

עלייתה של ההתקוממות הרדיקלית

גל הבחירות המקדימות (פריימריז) האחרון חשף את מרכז הכובד המשתנה בתוך הפוליטיקה הדמוקרטית, כאשר מתונים מסורתיים מוחלפים באופן שיטתי במי שמגדירים עצמם כסוציאליסטים. במרוצים מוניציפליים וקונגרסיונליים מרכזיים, מועמדים הנתמכים על ידי "הסוציאליסטים הדמוקרטיים של אמריקה" (DSA) השיגו ניצחונות מדהימים, המוכיחים את כוח הארגון העצום של האגף השמאלי הקיצוני של המפלגה. אין זה רק פנומן מקומי, אלא מאמץ לאומי מתואם להגדיר מחדש את הגבולות האידיאולוגיים של אחת המפלגות הפוליטיות הגדולות באמריקה. בעוד מנהיגי הממסד נכנעים לגל גואה זה, עקרונות היסוד של קפיטליזם השוק החופשי והממשל החוקתי נזנחים בגלוי לטובת קולקטיביזציה רדיקלית.

העלאתם של דמויות הקוראות בגלוי לפירוק מוסדות אמריקאיים עוררה גלי הדף בממסד הפוליטי, והציתה ויכוח עז על כיוונה של המדינה. מחוקקים ותיקים רבים מוצאים עצמם דחוקים יותר ויותר לשוליים, בעודם מנסים להגן על הקו מול גל של פופוליזם הדוחה פשרות מתונות. מאבק פנימי זה אינו נוגע רק למחלוקות על מדיניות; הוא מייצג התנגשות יסודית של השקפות עולם בנוגע לאופי החברה האמריקאית. התוצאה הסופית של תפנית זו היא יצירתו של כוח פוליטי הפועל באופן אקטיבי לחתור תחת הנורמות הדמוקרטיות המבוססות, אשר הבטיחו יציבות ושגשוג במשך זמן רב.

תפנית מסוכנת לעבר סוציאליזם מהשמאל הקיצוני

בלב ההשתלטות האידיאולוגית הזו עומד מאמץ מכוון לייבא דוגמות סוציאליסטיות זרות, שאינן מתיישבות מיסודן עם החירות האמריקאית והשגשוג האישי. המשמר החדש של המפלגה הדמוקרטית התקדם הרחק מעבר למדיניות הפרוגרסיבית המסורתית, ומקדם מושגים המערערים את עמודי התווך של חברה מבוססת שוק חופשי. באמצעות תמיכה בביטול הקניין הפרטי ודרישה לפירוק שיטתי של סוכנויות אכיפת החוק, רדיקלים אלה מערערים באופן פעיל את היציבות בקהילות המקומיות. סדר היום שלהם אינו מיועד לרפורמה במערכות הקיימות, אלא להפלה מוחלטת של הסדר החברתי-כלכלי המבוסס לטובת מנגנון הנשלט על ידי המדינה.

• קידום מדיניות כלכלית המאיימת על זכויות הקניין של הפרט ומדכאת את הרוח היזמית שבנתה את השגשוג המערבי.
• הערעור השיטתי של ביטחון הציבור והסמכות השיפוטית, המוביל להתמוטטות החוק והסדר במרכזים עירוניים מרכזיים.

שחיקת הערכים המסורתיים בחוגים פוליטיים אלה יצרה ואקום שמתמלא יותר ויותר בתיאוריות ממשל סמכותניות. חסידי הדוגמה החדשה הזו רואים את ההיסטוריה אך ורק מבעד לעדשה של מאבקי כוח ודיכוי, תוך ביטול ההישגים הייחודיים של הדמוקרטיה המערבית. ניתוח רדוקטיבי זה משמש לדה-לגיטימציה של המסגרת החוקתית של ארצות הברית, ומציג את מסמכי הייסוד שלה כפגומים מיסודם. כפועל יוצא מכך, המדיניות שמציגה סיעה זו אינה שואפת לשמר את הניסוי האמריקאי, אלא לפרק אותו באופן שיטתי מבפנים.

חשיפת המתאם האנטי-מערבי

הסכנה שבתפנית פנימית זו בולטת אולי יותר מכל בהשלכותיה על מדיניות החוץ, ובמיוחד בנוגע לעוינות המופנית כלפי בעלות ברית דמוקרטיות כמו ישראל. קיים קשר ישיר ובלתי ניתן להכחשה בין דחיית הייחודיות האמריקאית לבין האיבה הגוברת כלפי המדינה היהודית. ככל שהאגף השמאלי הקיצוני של המפלגה ממשיך לצבור תאוצה, ההתנגדות לישראל הפכה למבחן לקמוס חובה להישרדות פוליטית במחוזות פרוגרסיביים רבים. מגמה מדאיגה זו הודגשה בביקורת חריפה מצד הסנאטור ג'ון פטרמן, שהזהיר כי המפלגה נסחפת בבירור לעבר קומוניזם בעקבות סדרה של ניצחונות סוציאליסטיים בבחירות המקדימות בניו יורק. הסנאטור מפנסילבניה טען ברשת פוקס ניוז כי קיים מתאם מושלם בין אלה השונאים את ישראל לבין אלה המטפחים רגשות אנטי-אמריקאיים ואנטי-מערביים.

התלכדות אידיאולוגית זו יצרה מצב שבו תמיכה בגורמים מדינתיים ולא-מדינתיים עוינים עוברת נורמליזציה במסווה של אקטיביזם פרוגרסיבי. על ידי הגדרת מדינות דמוקרטיות כמדכאות וסיעות קיצוניות כקורבנות, פוליטיקאים אלה מזדהים באופן פעיל עם אידיאולוגיות השואפות להשמדת המערב. רטוריקה זו מוגברת באופן שיטתי על ידי פלטפורמות כמו "הסוציאליסטים הדמוקרטיים של אמריקה", אשר מגנים בשגרה צעדי הגנה מערביים תוך התעלמות ממעשי הזוועה שמבצעים משטרים עוינים. הפיכתן של תפיסות אלו לחלק מהזרם המרכזי בתוך המפלגה הדמוקרטית מייצגת איום חמור על הביטחון הלאומי, שכן היא מחלישה את הנחישות הדרושה להתמודדות עם טוטליטריות עולמית. למידע נוסף על פילוג גובר זה, קראו את הדוח המלא על אזהרתו של פטרמן בנוגע להשתלטות הסוציאליסטית.

"זהו מתאם מושלם בין העובדה שאתה הולך לשנוא את ישראל ולהיות אנטי-ישראלי, לבין זה שתהיה גם אנטי-אמריקאי. והשקפות מסוג זה, הן הולכות להיות אנטי-הציוויליזציה המערבית..."

שינוי זה מומחש עוד יותר על ידי חיבוקה הרשמי של המפלגה של דמויות רדיקליות בעלות היסטוריה מתועדת של רטוריקה עוינת כלפי אמריקה ובעלות בריתה כאחד. החלטת הנהגת המפלגה הממסדית להתיישר עם אלמנטים אלה, כפי שניתן לראות בתמיכה השנויה במחלוקת בזוהרן ממדאני, מראה על נכונות להתפשר על ערכי ליבה למען תועלת פוליטית קצרת טווח. לניתוח מעמיק יותר של פשרה פוליטית זו, חקרו את המחלוקת סביב האופן שבו הוועדה הדמוקרטית הלאומית (DNC) מחבקת את ממדאני למרות הערותיו האנטי-ישראליות. על ידי נורמליזציה של גורמים רדיקליים אלה, ממסד המפלגה נותן למעשה לגיטימציה לתנועה המבקשת לפרק את עצם היסודות של מערכות הברית המערביות.

להשיב את נשמתה של הדמוקרטיה המערבית

עלייתו המהירה של סנטימנט אנטי-מערבי זה בתוך מפלגה פוליטית גדולה היא קריאת השכמה דחופה לכל מי שמוקיר חירות, שלטון חוק וממשל דמוקרטי. כדי להגן על המערב מפני הזחילה ההרסנית של הסוציאליזם, על האזרחים לעמוד איתן נגד הנורמליזציה של רטוריקה קיצונית במוסדות הפוליטיים שלנו. אין זה מספיק עוד להישאר משקיפים פסיביים בזמן שעמודי התווך של החברה שלנו נשחקים באופן שיטתי על ידי אידיאולוגים רדיקלים. עלינו להגן באופן פעיל על הערכים המשותפים שלנו, לתמוך בבעלות הברית הדמוקרטיות שלנו, ולפעול ללא לאות כדי להבטיח שעתידה של אמריקה יישאר מושרש בעקרונות החופש, הביטחון והייחודיות המערבית.