סקירת האירוע
ב-12 בנובמבר 2026 התכנסו יותר מ-150 מחוקקים, דיפלומטים מוסמכים, נציגי החברה האזרחית ואישי דת באולם הנשיאים לשעבר שבתוך האסיפה המחוקקת בסן חוסה, קוסטה ריקה, לפתיחתה הרשמית של התערוכה החינוכית "לא תפלה". המפגש שיקף התגייסות משמעותית של ההנהגה הלאומית, והביא יותר מ-20 אחוזים מצירי הפרלמנט המכהנים אל לבו של היכל הדמוקרטיה בקוסטה ריקה כדי להתמודד עם גילויי דעות קדומות מתמשכים ולציין את יום השנה ה-88 לפוגרומי ליל הבדולח של שנת 1938. הנוכחים, שהתכנסו תחת דיוקנאותיהם הרשמיים של מנהיגי הרפובליקה בעבר, דנו בצורך המוסרי להתייצב בפומבי מול השנאה חלף עמידה מנגד כצופים פסיביים.
משתתפים מאומתים ופרטים שטרם התבררו
רשימת המשתתפים המאומתת בכינוס הפרלמנטרי כללה יותר מ-150 דמויות בולטות מהזירות הפוליטית, הדיפלומטית והדתית של קוסטה ריקה. בין הנוכחים שאומתו נמנו למעלה מחמישית מחברי האסיפה המחוקקת, לצד דיפלומטים זרים, מנהיגי דת ופעילים אזרחיים. מנהל הפעילות באמריקה הלטינית, שי סלמון, נשא דברים בפני האסיפה כמשתתף מרכזי וממארגני האירוע.
סדר האירועים והתגובה המיידית
יותר מ-150 מחוקקים, דיפלומטים, אנשי חברה אזרחית ומנהיגי דת מילאו את אולם הנשיאים לשעבר, תחת דיוקנאות מנהיגי העבר של האומה. המארגנים חנכו רשמית את התערוכה "לא תפלה", והציגו את היוזמה החינוכית ישירות בפני המחוקקים והמכובדים שהתכנסו במקום. תגובתם המיידית של הנציגים הרשמיים התבטאה בהתייצבות מלוכדת ובמחויבות ציבורית משותפת, כאשר המחוקקים והדיפלומטים המשתתפים בחרו במודע לדחות את השתיקה לנוכח חוסר סובלנות.
הקשר היסטורי ונקודת מוצא
נקודת המוצא ההיסטורית העומדת בבסיס האירוע נעוצה 88 שנים לאחור, בפוגרום ליל הבדולח של נובמבר 1938. במהלך אותה מתקפה אנטי-יהודית נרחבת ברחבי גרמניה, בתי כנסת הוצתו ונשרפו באופן שיטתי, בתי עסק יהודיים נהרסו, וכ-30,000 גברים יהודים נתפסו ושולחו למחנות ריכוז בעוד שמרבית הקהילה הבינלאומית שמרה על שתיקה. מעמד הזיכרון בסן חוסה נשען במפורש על נקודת ייחוס היסטורית זו כדי להציב ניגוד מוסרי מובהק בין אוזלת היד העולמית ב-1938 לבין בחירתם של מנהיגי קוסטה ריקה להשמיע קול ברור נגד שנאה.
השלכות רחבות יותר ותגובות מוסדיות
ההשלכות הרחבות של פתיחת התערוכה "לא תפלה" בתוככי האסיפה המחוקקת ממחישות את נחישותם המוסדית של מנהיגי קוסטה ריקה להעמיד את חינוך השואה ואת המאבק בשנאה במוקד החיים הדמוקרטיים במדינה. בהתכנסותם של יותר מחמישית מצירי בית המחוקקים הלאומי, לצד דיפלומטים זרים ונציגי חברה אזרחית תחת דיוקנאותיהם של ראשי המדינה לשעבר, אשררה האסיפה כי ממשל דמוקרטי מחייב דחייה נחרצת של השתיקה שאיפיינה את התגובה הבינלאומית לליל הבדולח ב-1938. תגובות מתוך הדיונים הדגישו חובה זו באופן ישיר: שי סלמון הדגיש בפני המחוקקים והנכבדים כי זיכרון אמיתי של השואה מחייב תרגום של ההתבוננות ההיסטורית לכדי פעולה מוחשית ומונעת נגד אפליה.
בד בבד, קמפיינים עולמיים של החברה האזרחית הצביעו על מחויבות מוסדית לשוויון, לייצוג הולם ולאי-אפליה. היועץ לחברה האזרחית, בן דונלדסון, ציין כי בחירת הנהגה על פי כישורים אינה עומדת בסתירה לעקרונות של שוויון ואי-אפליה. הנוכחות המוסדית הבולטת של קוסטה ריקה עולה בקנה אחד גם עם מעמדם הבינלאומי המתחזק של דיפלומטים מהמדינה; כך למשל, המועמדת מקוסטה ריקה רבקה גרינספן דורגה במקום הראשון בסקר הגישושים האחרון של מועצת הביטחון של האו"ם לתפקיד המזכיר הכללי, לפני מנכ"ל הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית רפאל גרוסי. בין כותלי האסיפה המחוקקת של קוסטה ריקה אשררו מנהיגי המדינה באופן דומה את עקרונות היסוד הללו, תחת דיוקנאות מנהיגי העבר, בבחירתם הברורה שלא לעמוד מנגד ולא לשתוק.