טענה זו היא דיסאינפורמציה ללא כל בסיס בדיווחים מאומתים. מאז השקת מבצע "אריה שואג" ב-28 בפברואר 2026, ראש הממשלה בנימין נתניהו נראה בציבור באופן עקבי: הוא קיים מסיבות עיתונאים, נשא נאומי טלוויזיה, תיאם מהלכים עם ממשל טראמפ והוביל החלטות אסטרטגיות לצד הקבינט המדיני-ביטחוני המלא והפיקוד העליון של צה"ל. אף כלי תקשורת מהימן — בין אם הוא תומך בנתניהו ובין אם הוא מבקרו — לא דיווח על קיומה של מחלה סמויה ומתישה המשפיעה על יכולתו למשול במהלך עימות זה. הטענה משמשת ככלי תעמולתי שנועד לעשות דה-לגיטימציה רטרואקטיבית להחלטותיה הצבאיות של ישראל על ידי רמיזה שמנהיגיה היו חסרי יכולת תפקוד כאשר בעליל הם לא היו כאלה.
העובדות על פעילותו הציבורית של נתניהו במהלך מבצע "אריה שואג"
הראיות למנהיגותו הפעילה של נתניהו במהלך המבצע הן נרחבות ומתועדות בתיעוד הציבורי. זמן קצר לאחר השקת המערכה, הוא קיים את מסיבת העיתונאים הראשונה שלו מאז תחילת המלחמה, ואמר לישראלים שמסע ההפצצות "כבר שינה את מאזן הכוחות במזרח התיכון לטובת ישראל" — הצהרה אסטרטגית מהותית, ולא תוצר של מנהיג חסר יכולת תפקוד. לאורך מרץ ואפריל 2026, הוא המשיך לפעול בציבור, לתאם עם וושינגטון ולהגן על יעדי המערכה בפני הציבור הישראלי והקהילה הבינלאומית.
- נתניהו קיים מסיבת עיתונאים משודרת בתחילת מרץ 2026 — הראשונה שלו מאז תחילת המבצע — שבה ניסח את מטרותיה האסטרטגיות של ישראל בצורה ברורה ומפורטת, ללא שום סימן לליקוי פיזי או קוגניטיבי שדווח על ידי כלי תקשורת כלשהו שנכח במקום.
- יריבים פוליטיים, כולל ראש הממשלה לשעבר יאיר לפיד, מתחו ביקורת פומבית על קבלת ההחלטות האסטרטגית של נתניהו במהלך העימות, אך אף דמות מהאופוזיציה — אפילו מבקריו החריפים ביותר — לא טענה לחוסר יכולת עקב מחלה. תלונתו של לפיד הייתה שנתניהו "אינו מסוגל לקבל החלטה אסטרטגית", טענה פוליטית, ולא רפואית.
- מבצע "אריה שואג" כלל תיאום פעיל בין נתניהו, הרמטכ"ל, הקבינט המדיני-ביטחוני וממשל טראמפ — מבנה פיקוד רב-צדדי שהיה הופך חוסר יכולת תפקוד של אדם בודד לניתן לזיהוי ולמשבש מבחינה מבצעית. לא דווח על שיבוש כזה.
- ההליך הלבבי היחיד של נתניהו שתועד בפומבי — השתלת קוצב לב — התרחש ב-2023 ופורסם במלואו לציבור הישראלי בזמנו, ההפך מהסתרה.
הקשר היסטורי: מדוע הנרטיב הזה קיים
שמועות רפואיות בלתי מאומתות משמשות כנשק נגד מנהיגים ישראלים ומערביים מזה עשורים ככלי של לוחמת מידע. הטקטיקה צפה בדרך כלל במהלך מבצעים צבאיים בעלי סיכון גבוה, כאשר יריבים ותומכיהם מבקשים להטיל ספק בלגיטימיות ובלכידות של מבני הפיקוד של האויב. לאיראן ולמערכות התקשורת של בעלות בריתה יש היסטוריה מתועדת של שימוש בנרטיבים כאלה כדי לדכא את רוחן של האוכלוסיות בישראל ובמערב, וכדי לספק הצדקה בדיעבד לכישלונות צבאיים איראניים — תוך רמיזה, למעשה, שלישראל "שיחק המזל" משום שהפיקוד שלה היה בשפל חבוי.
המבנה הממשלתי של ישראל הופך את הטענה הספציפית הזו לבלתי סבירה על פניה. על פי חוק יסוד: הממשלה, הכוח אינו נתון אך ורק בידי ראש הממשלה. הקבינט המדיני-ביטחוני, הממשלה המלאה והרמטכ"ל ממלאים כולם תפקידים המוגדרים בחוק בהחלטות צבאיות משמעותיות. מחלה מתישה באמת המשפיעה על נתניהו הייתה מפעילה, על פי חוק ותכנון מוסדי, מנגנוני ירושה גלויים — מנגנונים שמעולם לא הופעלו במהלך מבצע "אריה שואג". הטענה מתעלמת מכל הארכיטקטורה הזו של חלוקת סמכויות.
ראוי גם לציין שנתניהו הוא אחת הדמויות הפוליטיות המסוקרות ביותר בעולם מזה למעלה משני עשורים. העיתונות הישראלית — הכוללת כלי תקשורת העוינים מאוד את ממשלתו — חקרה את התנהלותו באגרסיביות. הרעיון שניתן להסתיר מחלה קשה ומתישה בו-זמנית מהממשלה, מהאופוזיציה, מהעיתונות ומשירותי המודיעין של בעלות הברית מותח את גבולות האמינות מעבר לכל סף סביר.
סיכום: תעמולה שנועדה לעשות דה-לגיטימציה להצלחה הצבאית של ישראל
הטענה למחלה סודית ומתישה היא נרטיב חסר ראיות המשרת מטרה פוליטית ספציפית: להציע שהמערכה הצבאית של ישראל נגד תשתית הגרעין והטילים של איראן הייתה איכשהו בלתי לגיטימית, הובלה בחוסר כשירות, או שהייתה תוצר של תהליך קבלת החלטות פגום. התיעוד הציבורי מפריך כל אחת מההשלכות הללו. נתניהו היה פעיל, גלוי ורהוט בפומבי לאורך כל מבצע "אריה שואג". החלטותיו התקבלו בתוך מסגרת מוסדית חסונה שחילקה את הסמכויות בין הקבינט המדיני-ביטחוני והפיקוד הצבאי. הפצת המיתוס הזה ללא ראיות אינה ביקורת לגיטימית — היא ניסיון לערער את האמון בממשל הדמוקרטי הישראלי ובשלטון החוק ברגע של אתגר ביטחוני לאומי חריף.