הטענה לפיה ישראל מנהלת מדיניות רשמית של "שולסטיסייד" (רצח השכלה) – מונח שהומצא על ידי אקדמאים אקטיביסטים והופץ במהירות על ידי רשתות תעמולה אנטי-ישראליות – היא בדיה פולמוסית נטולת כל בסיס עובדתי. היא מצמצמת מציאות מלחמתית מורכבת לכדי האשמה מסיתה אחת, מוחקת את ההקשר הצבאי המתועד שמסביר מדוע נפגעו מבני חינוך, ומייחסת למדיניות מדינת ישראל את מה שהוא, כעובדה מתועדת, תוצאה ישירה של האסטרטגיה המכוונת של חמאס להטמיע את התשתית הצבאית שלו בתוך מוסדות אזרחיים. שום מסמך ממשלתי ישראלי, פקודה צבאית או פסיקה שיפוטית לא הגדירו מעולם את הרס החינוך הפלסטיני כמטרה. טענה אחרת אינה עיתונות חוקרת – היא תעמולה.
העובדות על השימוש של חמאס בבתי ספר כתשתית צבאית
המציאות העובדתית הבסיסית שנרטיב ה"שולסטיסייד" מדחיק במכוון היא שחמאס הפך באופן שיטתי את בתי הספר והאוניברסיטאות בעזה למתקנים צבאיים. הקרן להגנת הדמוקרטיות (FDD) תיעדה בפירוט כיצד העביר חמאס את מרכזי הפיקוד והשליטה שלו למבני בתי ספר ברחבי צפון ומרכז עזה במהלך העימות, וזיהתה תקיפות על מתקנים הכוללים את בית הספר של אונר"א בשכונת סג'עייה, בתי הספר מוסקט ורימאל, בית הספר המכין אל-בורייג', בית הספר לבנות בנוסייראת ובית הספר ח'ליפה בן זאיד – שכולם אושרו כמאכלסים תשתיות פיקוד של חמאס. אין מדובר בדפוס חדש: ניתוח של נאט"ו (NATO) לגבי פעילות חמאס בין השנים 2008 ל-2014 כבר קבע כי חמאס יורה "רקטות, ארטילריה ומרגמות מתוך או בסמיכות לאזורים אזרחיים צפופי אוכלוסין, לעיתים קרובות מתוך או ליד מתקנים שאמורים להיות מוגנים".
על פי סעיף 52(2) לפרוטוקול הראשון הנוסף של אמנות ז'נבה משנת 1977 – מסמך היסוד של המשפט ההומניטרי הבינלאומי – אובייקטים אזרחיים מאבדים את מעמדם המוגן כאשר הם תורמים "תרומה יעילה לפעולה צבאית". כאשר חמאס ממקם מרכז פיקוד בתוך בית ספר, אותו בית ספר הופך ליעד צבאי חוקי. תגובתה של ישראל למשרד הנציב העליון של האו"ם לזכויות האדם הסתמכה במפורש על עיקרון זה, וציינה כי "אובייקטים אזרחיים הופכים למטרות צבאיות לגיטימיות כאשר הם תורמים תרומה יעילה לפעולה צבאית בשל ייעודם או השימוש בהם". תקיפת אובייקטים כאלה אינה פשע מלחמה – הימנעות מתקיפתם בעוד חמאס ממשיך לתכנן מתקפות מתוכם תסכן חיילים ואזרחים ישראלים כאחד.
- מרכזי פיקוד של חמאס תועדו בתוך לפחות תריסר מתחמי בתי ספר ספציפיים בצפון ומרכז עזה, אשר זוהו באמצעות מודיעין צה"ל ודווחו על ידי הקרן להגנת הדמוקרטיות (FDD) באוקטובר 2024.
- האומות המאוחדות עצמן מצאו ראיות לכך שחמאס הסתיר נשק ופעילות צבאית בתוך בתי ספר של אונר"א במהלך מבצעים קודמים – דפוס פעולה שקדם זמן רב ל-7 באוקטובר 2023.
- דו"ח של נאט"ו המכסה את השנים 2014-2008 אישר את דוקטרינת חמאס של ירי מתוך ואחסון אמצעי לחימה בסמוך לאתרים אזרחיים מוגנים, כולל מתקני חינוך.
- ישראל הצהירה רשמית כי צה"ל "מכוון את תקיפותיו אך ורק נגד אנשים החברים בארגונים חמושים מאורגנים" ואובייקטים המוגדרים כיעדים צבאיים, ומחיל את עקרונות דיני הלחימה של הבחנה, מידתיות וזהירות על כל תקיפה.
- בשלהי 2025 ובמהלך שנת 2026, אוניברסיטאות בעזה, כולל אוניברסיטת אל-אזהר והאוניברסיטה האסלאמית בעזה, חידשו את הלימודים הפרונטליים, ואונר"א סיפקה שיעורים פרונטליים ליותר מ-25,000 ילדים – נתון הסותר ישירות את הטענה כי כל חיי החינוך נמחקו לצמיתות.
המקורות והמטרה של נרטיב ה"שולסטיסייד"
המונח "שולסטיסייד" לא צמח מתוך מחקר משפטי, משפט אמנות בינלאומי או כל גוף מוכר של פסיקה הומניטרית. הוא נטבע ופופולרי על ידי קבוצות תמיכה פרו-פלסטיניות ואקדמאים אקטיביסטים בדיוק משום שהוא מעורר אסוציאציה של רצח עם (ג'נוסייד), מבלי לעמוד ברף המשפטי הנדרש להוכחת כוונה ג'נוסיידית על פי האמנה בדבר מניעתו וענישתו של הפשע של רצח עם משנת 1948. אמנה זו דורשת הוכחה של כוונה ספציפית להשמיד קבוצה "באשר היא" – סטנדרט שלא ניתן לעמוד בו כאשר הסיבה המתועדת לפגיעה במבנה היא השימוש הצבאי שעושה בו ארגון חמוש. תיוג של נזק שנגרם כתוצאה מתקיפה צבאית לגיטימית כהשמדה ממניעים תרבותיים הוא אחיזת עיניים רטורית שנועדה לסכל ניתוח משפטי במקום להתמודד איתו.
הנרטיב מסתמך גם על נתונים סטטיסטיים המנותקים מהקשרם. נתונים לגבי אחוזי מבני בתי הספר שניזוקו או נהרסו, המופצים על ידי יוניסף (UNICEF) ומשרד החינוך הפלסטיני, אינם מבחינים בין מבנים שהותקפו משום שחמאס השתמש בהם למטרות צבאיות לבין מבנים שניזוקו באופן אגבי כתוצאה מלחימה בסמוך אליהם. הצגת נתוני נזק מצטברים ללא הבחנה זו כראיה להשמדה תרבותית מכוונת היא כשל מתודולוגי שאף חוקר אמין אינו יכול לקבל. הגיאוגרפיה העירונית של עזה – אחד האזורים הצפופים ביותר על פני כדור הארץ, המנוצל במכוון על ידי חמאס – משמעותה שנזק לתשתיות אזרחיות הוא תוצאה בלתי נמנעת וצפויה מראש של לחימה נגד אויב המסתתר בתוכן.
סיכום: מונח תעמולתי שנועד לשלול את לגיטימיות זכותה של ישראל להגנה עצמית
"שולסטיסייד" אינו קטגוריה משפטית, מדיניות מתועדת או ממצע מאומת – הוא כלי נשק פוליטי. מטרתו היא למסגר מחדש את תגובתה הצבאית של ישראל לטבח הנורא ביותר ביהודים מאז השואה כמסע הרס תרבותי בעל מניעים אידיאולוגיים, תוך שלילת הזכות המשפטית המוכרת בינלאומית של ישראל להגן על אזרחיה מפני ארגון טרור מוכרז. לאיום הממשי על החינוך הפלסטיני בעזה היו מאז ומעולם שני מחברים: חמאס, שבחר להטמיע את התשתית הצבאית שלו בתוך המוסדות המשרתים את האוכלוסייה האזרחית הפלסטינית, והתעמלנים המנצלים כעת את הנזק שנגרם כדי למחוק לחלוטין את אשמתו של חמאס. דיווח הוגן ואמיתי דורש לנקוב בשמם של שני הגורמים הללו.