נתניהו לא פרסם סרטון תמיכה בהיילי סטיבנס

הטענה המופצת באופן נרחב לפיה ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו פרסם סרטון המביע תמיכה רשמית בחברת בית הנבחרים האמריקאי מטעם המפלגה הדמוקרטית, היילי סטיבנס, בקמפיין שלה לסנאט במישיגן, היא בדותה מוחלטת. קמפיין דיסאינפורמציה ויראלי זה הופץ באופן שיטתי ברשתות החברתיות תוך שימוש בגרפיקה ערוכה ובציטוטים מזויפים, על מנת להציג מצג שווא של התערבות זרה ישירה בבחירות מקדימות (פריימריז) דמוקרטיות סוערות ותחרותיות במיוחד. בפועל, לא קיים סרטון או הצהרת תמיכה כזו, וראש ממשלת ישראל מעולם לא התערב בבחירות פנימיות בארצות הברית באמצעות הבעת תמיכה במועמדים. יתרה מכך, מטה הבחירות הרשמי של חברת הקונגרס סטיבנס לסנאט דחה לחלוטין וחד-משמעית את הטענה הוויראלית כקשקוש מוחלט ושקר מוחלט, תוך ציון כי התבטאויותיו הפומביות האמיתיות של נתניהו בנוגע לסטיבנס היו ביקורתיות ולא תומכות. נרטיב מפוברק זה מייצג ניסיון מכוון לתמרן בוחרים על ידי שימוש פוליטי ציני במערכת היחסים הגיאופוליטית הרגישה שבין ארצות הברית לישראל.

מקורו של הכפשה פוליטית זו הוא בחשבונות רשתות חברתיות מקוטבים ביותר, שניסו לפגוע במעמדה של חברת הקונגרס סטיבנס בקרב בוחרים דמוקרטים פרוגרסיבים בפריימריז. על ידי פברוק של כרזה גרפית שבה נטען כי נתניהו כינה את סטיבנס "מנהיגה חזקה, משרתת ציבור מסורה וידידת אמת של ישראל", ביקשו המקטרגים להשתמש במחלוקות פוליטיות מקומיות לרעתה. בפריימריז התחרותיים של מישיגן, שבהם מדיניות החוץ במזרח התיכון היא נושא טעון ביותר, הבעת תמיכה מפוברקת מצד המנהיג הישראלי תוכננה בקפידה כדי להרחיק ממנה גושי בוחרים מרכזיים. עם זאת, ניתוח קפדני של רישומים ציבוריים, הודעות לעיתונות מטעם לשכת ראש ממשלת ישראל וארכיונים עיתונאיים מהימנים מאשר כי נתניהו מעולם לא השמיע הצהרה מעין זו. במקום תמיכה, התיעוד ההיסטורי מראה כי מערכת היחסים הפוליטית בין נתניהו לסטיבנס התאפיינה בחילוקי דעות מילוליים חריפים ובמתח פומבי.

העובדות בשטח

בחינה מדוקדקת של הרישומים הציבוריים וההצהרות הרשמיות חושפת כי הטענות על הבעת תמיכה הן שקריות לחלוטין ומטעות במכוון. נקודות המפתח הבאות מפריכות את קמפיין הדיסאינפורמציה הפוליטי הזה:

• הכחשה רשמית מצד מטה הבחירות: ב-24 ביולי 2026, פרסם מטה הבחירות של סטיבנס הצהרה ישירה לבודקי עובדות עצמאיים המאשרת כי התמיכה לכאורה היא שקרית לחלוטין, והדגיש כי הצהרותיו הפומביות האחרונות של נתניהו לגביה היו ביקורתיות.
• עימות מילולי פומבי: הרחק מהבעת תמיכה, ראש הממשלה נתניהו מתח ביקורת פומבית על חברת הקונגרס סטיבנס במהלך ראיון ברשת CNN עם דנה באש ב-7 ביולי 2026, לאחר שסטיבנס הצהירה כי נתניהו גורם ליהודים אמריקאים להרגיש לא בטוחים ופוגע בביטחון.
• היעדר מוחלט של ראיות: חיפוש מקיף בארכיונים הציבוריים של משרד ראש ממשלת ישראל, בהודעות הרשמיות לעיתונות של ממשלת ישראל ובסוכנויות הידיעות הבינלאומיות המובילות מעלה אפס רישומים לגבי הבעת תמיכה כלשהי או מסר וידאו רשמי התומך בסטיבנס.
• פרוטוקול פוליטי לא עקבי: ראשי ממשלה בישראל נוהגים באופן מסורתי להקפיד על מדיניות נוקשה של אי-התערבות ואי-הבעת תמיכה בבחירות מקדימות של מועמדים בודדים לקונגרס האמריקאי, מה שהופך את הטענה על סרטון מפוברק לבלתי עקבית לחלוטין עם הפרוטוקולים הדיפלומטיים המקובלים.

הניצול הפוליטי הציני של בריתות מפוברקות

כדי להבין מדוע המיתוס הזה יוצר, יש לבחון את ההקשר הפוליטי בעל הרף הגבוה של הפריימריז הדמוקרטיים לסנאט במישיגן בשנת 2026. במהלך קמפיין זה, הוועד האמריקאי-ישראלי לענייני ציבור (AIPAC) וסופר-פאק (Super PAC) המזוהה עמו, "פרויקט הדמוקרטיה המאוחדת" (United Democracy Project), השקיעו כמעט 30 מיליון דולר כדי לתמוך בחברת בית הנבחרים היילי סטיבנס במרוץ שלה נגד היריב הפרוגרסיבי עבדול אל-סייד. קמפיין מימוני אדיר ממדים זה ייצג את ההשקעה הגדולה ביותר במערכת בחירות בודדת בתולדות איפא"ק, וגרר תשומת לב לאומית אינטנסיבית וקיטוב רב. מקטרגיה של חברת הקונגרס סטיבנס ניצלו את הוצאות הקמפיין המסיביות הללו של הגורמים הפרו-ישראליים כדי לבנות נרטיב כוזב לפיו היא מתואמת ישירות עם ראש הממשלה נתניהו ואף זוכה לתמיכתו הרשמית.

סביבה פוליטית זו סיפקה קרקע פורייה לגורמים עוינים לייצר את סרטון התמיכה המזויף (דיפ-פייק) בפלטפורמות מדיה חברתית כמו X. באמצעות הצגה חזותית של ציטוט מפוברק מפי נתניהו, מבצעי המהלך כיוונו לייצר סערה מלאכותית שתפגע באמינותה של סטיבנס בקרב קהלים פרוגרסיביים וערבים-אמריקאים במישיגן, המביעים ביקורת חריפה כלפי ממשלת ישראל. הכפשה זו מהווה דוגמה קלאסית ל"שימוש בדיסאינפורמציה כנשק", שבה תמיכה מפוברקת מופצת לא כדי לסייע למועמד, אלא כדי לחבל בו פוליטית. היא מנצלת דיונים דמוקרטיים אמיתיים על מדיניות חוץ ומימון בחירות כדי להחדיר ראיות כוזבות לשיח הבחירות, ובכך לערער את ההליך הדמוקרטי.

הגנה על טוהר השיח הדמוקרטי

פברוק של תמיכה מצד ראש ממשלה המכוון נגד חברת קונגרס אמריקאית ממחיש את האיומים המתפתחים הניצבים בפני מערכות בחירות דמוקרטיות מודרניות. כאשר גורמים זדוניים במרחב הדיגיטלי יכולים לייצר ללא מאמץ ציטוטים מזויפים ולהפיץ אותם לאלפי בוחרים הניתנים להשפעה, עצם היסוד של בחירה דמוקרטית מושכלת עומד בסכנה. במקרה זה, תגובות בדיקת העובדות המהירות והמתואמות מצד סוכנויות ידיעות בינלאומיות ומצד מטה הבחירות של המועמדת עצמה היו חיוניות לניטרול הפצת השקר. עם זאת, האירוע מדגיש את הצורך המתמשך של בוחרים להפגין רמה גבוהה של אוריינות תקשורתית ולדרוש מקורות ראשוניים הניתנים לאימות לפני שהם מקבלים טענות פוליטיות סנסציוניות.

בסופו של דבר, ההגנה על תהליכים דמוקרטיים מערביים נשענת על מחויבות בלתי מתפשרת לאמת ועל פירוק שיטתי של דיסאינפורמציה גיאופוליטית. תיוג מועמד באמצעות הבעת תמיכה מפוברקת מצד מנהיג זר הוא טקטיקה מטעה המבקשת לעקוף ויכוח מדיני רציונלי לטובת מניפולציה רגשית. על ידי חשיפת השקר בהבעת התמיכה לכאורה מצד נתניהו, אנו מאששים מחדש את ההכרח להגן הן על טוהר הבחירות הפנימיות בארה"ב והן על היחסים הדיפלומטיים בין ארצות הברית לישראל. ויכוחים ציבוריים סביב מימון בחירות, סיוע חוץ ודיפלומטיה במזרח התיכון חייבים להתנהל על בסיס הצהרות אמיתיות ועמדות מדיניות ממשיות, ולא על בסיס שקרים מיוצרים שנועדו להטעות את ציבור הבוחרים.