ההליך הפרלמנטרי לפי חוק יסוד: הממשלה
על פי המסגרת החוקתית של ישראל המעוגנת בחוק יסוד: הממשלה, ראש הממשלה לעולם אינו נבחר במישרין על ידי הציבור ואינו מוכרז מיד עם סיום ההצבעה. אזרחי ישראל מצביעים לרשימות מפלגתיות ארציות ולא למועמד יחיד לעמידה בראש הרשות המבצעת. 120 המושבים בכנסת מחולקים בשיטה יחסית בין המפלגות שעברו את אחוז החסימה. מכיוון שמעולם בתולדות המדינה לא זכתה מפלגה בודדת ברוב מוחלט של 61 מנדטים, השלטון נשען תמיד על קואליציות רב-מפלגתיות.
ההליך המשפטי לבחירת ראש ממשלה נפתח רק לאחר שוועדת הבחירות המרכזית מסכמת את התוצאות ומפרסמת אותן ברשומות. בעקבות זאת, נשיא המדינה מקיים התייעצויות עם נציגי כל הסיעות שנבחרו לכנסת החדשה. בהתאם לחבר הכנסת בעל הסיכויים הגבוהים ביותר לגבש רוב פרלמנטרי, מעניק לו הנשיא מנדט רשמי בן 28 ימים, עם אפשרות להארכה של עד 14 ימים נוספים, לניהול משא ומתן קואליציוני. רק כאשר הממשלה המוצעת מציגה את קווי היסוד שלה ואת הרכב השרים בפני מליאת הכנסת וזוכה לרוב מוחלט בהצבעת אמון, מושבע ראש ממשלה חדש לתפקידו.
המבוי הסתום בעקבות בחירות אוקטובר 2026
הבחירות לכנסת שנערכו ב-27 באוקטובר 2026 הניבו תוצאה ללא הכרעה ברורה, שהותירה את המערכת הפוליטית במבוי סתום במקום לקבוע מנצח מיידי. כפי שדווח ב-פוקס ניוז, גוש הימין והמפלגות הדתיות בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו זכה ב-53 מנדטים – הרחק מ-61 המושבים הדרושים להקמת ממשלה – אף שהליכוד נותר הסיעה הגדולה ביותר עם 26 מושבים. הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט הוביל את מפלגת המרכז "ישר" ל-21 מושבים, ועמד בראש גוש אופוזיציה שמנה 48 מושבים בסך הכול. זינוק ניכר בשיעור ההצבעה בקרב החברה הערבית הניב 19 מנדטים לרשימה המשותפת ולרע"ם, מה שיצר רוב פרלמנטרי אריתמטי של 67 מושבים המתנגד לנתניהו, אך פערים אידיאולוגיים עמוקים מנעו הקמת קואליציה מיידית ומלוכדת.
במקום הכרזה רשמית על ראש ממשלה חדש, המפה הפוליטית שלאחר הבחירות פתחה תקופה מורכבת של מגעים פוליטיים. כפי שפורט ב-CNN, לא לנתניהו ולא לאיזנקוט יש רוב עצמאי של 61 חברי כנסת. במהלך מערכת הבחירות התחייב איזנקוט שלא לשבת בממשלה תחת נתניהו, ואילו גורמי אופוזיציה מהימין כדוגמת נפתלי בנט ואביגדור ליברמן הביעו הסתייגות עמוקה מהישענות על הסיעות הערביות. התרחישים האפשריים כוללים משא ומתן ממושך להקמת ממשלת אחדות לאומית, ממשלת מיעוט של האופוזיציה הנתמכת בהסכמים מבחוץ, או שיתוק פוליטי מתמשך שיוביל למערכת בחירות נוספת.
ממשלת מעבר וסבב ההתייעצויות להרכבת קואליציה
לפי דיווח ב-הניו יורק טיימס, נשיא המדינה יצחק הרצוג החל לתאם סבב התייעצויות עם ראשי הסיעות בראשית נובמבר 2026 כדי לקבוע על מי יוטל המנדט הראשון להרכבת הממשלה. לאורך הליך חוקתי זה ממשיך בנימין נתניהו לכהן כראש ממשלת מעבר. החוק בישראל קובע מפורשות כי הממשלה המכהנת ממשיכה בתפקידה עד שהממשלה החדשה תזכה לאמון הכנסת ותושבע. הטענות המכריזות על גדי איזנקוט כראש הממשלה החדש מעוותות לחלוטין את מהות השיטה הפרלמנטרית הישראלית, ומחליפות את ההליך המשפטי המוסדר של הרכבת ממשלה בספקולציות פוליטיות מוקדמות מדי.