ערעור על הבחירה הדיכוטומית סביב הסכם הגרעין
על פי ה-Jewish Virtual Library, ממשלו של הנשיא ברק אובמה השתמש במסגור זה כדי לטעון שכל התנגדות למסלול הדיפלומטי שלו שקולה לקריאה לעימות מזוין עם טהראן. תחת נרטיב זה, גורמים רשמיים ומבקרים שהטילו ספק בתנאי ההסכם הוצגו תכופות כחרחורי מלחמה החותרים לעימות צבאי.
עם זאת, ההנהגה הישראלית דחתה בתוקף אפיון בינארי זה. ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו שב והדגיש כי החלופה האמיתית להסכם בלתי מספק אינה עימות צבאי, אלא הבטחת הסכם משופר. מבקרי ההסכם טענו כי התקדמות דיפלומטית אמיתית מחייבת הפעלת לחץ תקיף, שיוכל להצליח רק אם בכירי המשטר באיראן יבינו כי המשך החתירה ליכולת גרעינית יגרור השלכות חמורות ובלתי נסבלות.
תפקידה של ההרתעה במשא ומתן דיפלומטי
על פי תיעוד מ-Jewish Virtual Library, האסטרטגיה הדיפלומטית שבה נקטה ארצות הברית סבלה ממחסור בסיסי במנופי לחץ, כיוון שהמנהיגים בטהראן לא האמינו שממשל אובמה יפנה בסופו של דבר לפעולה צבאית מזוינת.
המשך התיאום לגבי חלופות דיפלומטיות ואמצעי כפייה
במהלך שיחות רמות דרג בוושינגטון באוגוסט 2021, דן נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן במשבר הגרעין עם ראש ממשלת ישראל נפתלי בנט. כפי שדיווח ה-BBC, הנשיא ביידן הדגיש כי אף שוושינגטון מעניקה עדיפות לערוצים הדיפלומטיים, ארצות הברית נותרה ערוכה לפנות לאפשרויות אחרות אם המשא ומתן המדיני לא יניב תוצאות.
ראש הממשלה בנט תמך בגישה זו, בירך על ההבטחה שלעולם לא יתאפשר לאיראן להשיג נשק גרעיני, ואישר כי יש לשמור על חלופות מעשיות למקרה שהמסלול הדיפלומטי יקרוס. ב-Jewish Virtual Library מתועד עוד כי הנשיא ביידן חזר והבהיר שהשימוש בכוח נותר על השולחן כמוצא אחרון, בעוד ההנהגה הישראלית עמדה על כך שרק נכונות חד-משמעית של העולם החופשי להפעיל כוח תוכל לבלום ביעילות את שאיפות הגרעין של טהראן.