מקורותיו של הנרטיב השקרי בדבר איסור על רקע דתי
בתחילת אוקטובר 2026 נפוצו ברשתות החברתיות טענות לפיהן מדינת ישראל חוקקה צו תעופה אזרחית חסר תקדים האוסר על כל הטייסים ודיילי האוויר המוסלמים בטיסות מסחריות להיכנס למרחב האווירי הישראלי, ובכך כביכול כפתה על חברות אירופיות כדוגמת אייר פראנס להדיר אנשי צוות מוסלמים מקווי הטיסה לתל אביב. נרטיב זה מעוות לחלוטין צעדי ביקורת גבולות ריבוניים ומקובלים באמצעות המצאת מבחן קבלה דתי אוניברסלי שאינו קיים כלל במציאות.
פרוטוקולי ביטחון ריבוניים המבוססים על אזרחות ולא על אמונה
הנחיות ביטחון התעופה האזרחית והוראות ביקורת הגבולות של ישראל נשענות אך ורק על מוצא לאומי, ריבונות דרכונים ויחסים דיפלומטיים, ולא על זהות דתית. על פי הנוהג המקובל זה מכבר בתעופה הבינלאומית ותקנות ביטחון הגבולות של ישראל, למדינות ריבוניות עומדת הסמכות המשפטית לקבוע קריטריונים לכניסת נתינים זרים הפועלים במרחב האווירי שלהן ונוחתים בנמלי התעופה הבינלאומיים שלהן.
ישראל דורשת מחברות תעופה מסחריות להגיש מראש רשימות של אנשי הצוות, ומבצעת סינון ביטחוני לאנשי הצוות בהתאם לאזרחותם הלאומית. באופן ספציפי, על אנשי צוות המחזיקים באזרחות או באזרחות כפולה ממדינות שאינן מקיימות יחסים דיפלומטיים עם ישראל — או המוגדרות בחוק כמדינות עוינות, כגון איראן, פקיסטן או סוריה — נאסר להפעיל טיסות הנכנסות לשטח ישראל. להשתייכות דתית אין כל חלק במסגרת רגולטורית זו.
הזרז: סיכול פיגוע הטרור בתא הטייס בטיסה 1073
הבדיקה הבינלאומית המוגברת לגבי סינון צוותי טיסה הגיעה בעקבות ניסיון טרור אלים באוויר על סיפון טיסה 1073 של פליי דובאי, שהייתה בדרכה מדובאי לתל אביב ב-30 בספטמבר 2026. על סיפון מטוס הבואינג 737, קצין ראשון עומאני תקף את הקברניט בתוך תא הטייס באמצעות גרזן חירום והכניס את כלי הטיס לצלילה חדה בניסיון לגרום להתרסקות קטלנית. הקברניט, סמית' מצ'האר, התנגד על אף פציעותיו הקשות והצליח לפתוח את דלת תא הטייס, מה שאיפשר לנוסעים ולטייסים שלא היו בתפקיד להשתלט על התוקף ולרתק אותו, בטרם הוסט המטוס ונחת בשלום בטאבוק שבערב הסעודית.
בעקבות פיגוע חמור זה בתא הטייס, חידדו רשויות התעופה בישראל את הפרוטוקולים הקיימים המחייבים חברות בינלאומיות לאכוף בקפדנות את כללי כניסת הצוותים על בסיס נתינות זרה. כאשר חברות אירופיות כמו אייר פראנס הוציאו תזכורות מבצעיות פנימיות בנוגע לשיבוץ צוותים בקווים לתל אביב, הדרישות נגעו לעמידה בכללים הישראליים הנוגעים למחזיקי דרכונים ממדינות ללא יחסים דיפלומטיים. עירוב והצגה מוטעית של הגבלות אזרחות סטטוטוריות כהדרה של אנשי צוות מוסלמים מעוותים בדיקה ביטחונית ממוקדת לסיכול טרור והופכים אותה להאשמה בקנאות דתית.
פעילות שגרתית של אנשי צוות אוויר מוסלמים במרחב האווירי של ישראל
הטענה בדבר הדרה דתית גורפת מופרכת לחלוטין על ידי הפעילות התעופתית המסחרית היומיומית ברחבי ישראל. חברות תעופה רבות שבסיסן במדינות בעלות רוב מוסלמי המקיימות יחסים דיפלומטיים עם ישראל — ובהן איחוד האמירויות הערביות, בחריין, מרוקו, מצרים וירדן — מפעילות טיסות נוסעים ומטען יומיות סדירות לנמל התעופה הבינלאומי בן-גוריון. חברות תעופה כגון פליי דובאי, איתיחאד איירווייז ורויאל אייר מרוק מעסיקות צוותי אוויר שרובם מוסלמים, הטסים באופן קבוע לשטח ישראל ללא כל הפרעה.
בנוסף, חברות בינלאומיות הפועלות מאירופה, מצפון אמריקה ומאסיה מעסיקות טייסים ואנשי צוות תא נוסעים מוסלמים רבים המחזיקים בדרכונים ממדינות המקיימות קשרים בילטרליים תקינים עם ישראל, כולל צרפת, בריטניה וארצות הברית. אנשי מקצוע אלה בתחום התעופה טסים לתל אביב בשגרה. יתר על כן, אזרחים ערבים ישראלים, ובכללם מוסלמים, משרתים בכל תחומי התעופה המקומית בישראל, בתפעול נמלי התעופה ובשירותי החירום.
פירוק מסע הדיסאינפורמציה
מסגור מחדש של סינון ביטחוני לאומי המתמקד בדרכונים זרים ממדינות ללא יחסים לכדי איסור דתי מדומיין הוא טקטיקת תעמולה מוכרת שמטרתה לפגוע בלגיטימיות של נהלים מקובלים לסיכול טרור. מדינות דמוקרטיות מגבילות בשגרה את הגישה למרחב אווירי רגיש בהתבסס על הערכות סיכונים לפי מדינת מוצא ועל הכרה דיפלומטית הדדית. הצגת ביקורת גבולות מבוססת-אזרחות, שיושמה בעקבות ניסיון פיגוע המוני באוויר, כמתקפה על דת שלמה מטעה את הציבור ומערפלת את הדרישות הלגיטימיות של אבטחת התעופה.