המנדט של כוח המשקיפים דרש מבחינה חוקית הסכמה הדדית כדי להתחדש מדי שישה חודשים, והיחסים בין התושבים היהודים למתיישבים הערבים בחברון מתאפיינים באלימות רק לעיתים נדירות.

המסגרת המשפטית של משלחת המשקיפים בחברון

הפובליציסט מוחמד שחאדה טען ב"הארץ" כי התושבים המקומיים יעמדו בפני סכנת חיים ללא נוכחותם של משקיפים זרים.

משלחת המשקיפים הוקמה במסגרת הסכמי אוסלו בעקבות הפיגוע במערת המכפלה ב-1994, ועוגנה רשמית במסגרת הסכם חברון מ-1997 שעליו חתמו בנימין נתניהו ויאסר ערפאת. מעצם הגדרתו המקורית, כוח TIPH היווה משלחת אזרחית זמנית בלבד ולא פריסה זרה קבועה.

תקריות מתועדות ואובדן הניטרליות

ההחלטה שלא לחדש את המנדט התקבלה בעקבות חיכוכים משמעותיים והפרות ניטרליות מצד אנשי הסגל הזר. תיעוד וידאו נוסף הציג איש צוות אחר מכה ילד יהודי בפניו. אף שארגון המשקיפים פיטר את שני המעורבים בעקבות חקירות פנימיות, דוח של משטרת ישראל תיעד בנוסף כי המשקיפים שיבשו באופן פעיל את פעילות הלוחמים בבדיקת אנשים במחסומים ויצרו במכוון חיכוך עם הכוחות כדי להצדיק את פעילותם. כפועל יוצא מכך, הצהיר ראש הממשלה נתניהו כי ישראל לא תתיר את המשך פריסתה של משלחת חיצונית הפועלת נגד האינטרסים של המדינה.

דמוגרפיה ומציאות ביטחונית בשטח

העיר מחולקת לשני חלקים: H1, המשתרע על פני 80 אחוזים משטחה של העיר ונמצא בשליטה מלאה של מתיישבים ערבים, ו-H2, הנתון לשליטה צבאית ישראלית, שבו מתגוררים כמה מאות אזרחים ישראלים (מיהודה ושומרון) לצד 40,000 מתיישבים ערבים. כפי שמתועד ב-Jewish Virtual Library, אף שהחיכוך היומיומי בין הקהילות נותר מתוח, אלימות פיזית מתרחשת לעיתים נדירות. הטבח שביצע ברוך גולדשטיין ב-1994 גונה בידי ממשלת ישראל כאירוע חריג וקיצוני, כאשר ראש הממשלה יצחק רבין גינה את הרוצח והגדיר אותו כבושה ליהדות וחרפה לציונות.